אם ככה מדוע באת אלי?


אם ככה מדוע באת אלי?
סיפורי הודיה מר' דב יפה זצ''ל


אם כך מדוע באת אלי

בניחום אבלים, הגיע הרופא שטיפל בו וסיפר: "כאשר המשגיח הגיע אלי, שאלתי אותו כיצד מרגיש והוא השיב: "מרגיש מצוין ב''ה... שאלתי שוב 'האם משהוא כואב לרב' והשיב בשלילה. שאלתי 'אם כך מדוע באת אלי? והוא השיב 'בשביל להרגיש יותר טוב, כי מהבורא יש רק טוב!'

כאשר הוצרך השגיח להתאשפז בבית החולים, דבר שהיה קשה עבורו מכמה בחינות. אולם הוא אמר כך: 'כאשר ילד נופל וכואבת לו המכה שקיבל, בא אמו ונושקת לו והוא נרגע, מה פירוש הדבר, הלא הכאב נשאר כאב? אלא רחמי האם וגילויי החיבה, מרגיעים את הנפש ודבר זה גורם לילד שיביט על הכאב בצורה אחרת ולכך נרגע. כך אני שאני מרגיש שהקב''ה עומד עלי ואוהב אותי, הרי מציאות זו מפחיתה לי את הכאב'...



הובא בקובץ גליונות מתוך פנקסו של ר' דב יפה זצוק''ל

 

הובא במרווה לצמא.

נשאל המשגיח ר' דב יפה זצ''ל: הציבור החרדי מתאפיין במשפחות ברוכות ילדים, וחלקן מצטופפות בדירות קטנות. אך משדרים לצאצאים את השמחה ואת סיפוק הנפש, למרות הקושי שבדבר?

פתח המשגיח וענה: אנחנו צריכים לחיות כל הזמן את חסדי ה'. עלינו לומר תמיד: ברוך ה', יש לנו אברים שלמים, יש לנו שכל, יש לנו תורה קדושה... אנחנו צריכים לשמוח במה שיש לנו, ויש לנו הרבה מאוד! כדאי לעיין בספר 'אורחות צדיקים' בשער הזכירה, שם מונה שלושים נקודות שצריכים לחזור עליהן פעמיים בכל יום...

על האדם לשנן לעצמו יומם ולילה: טוב ה' לכול! ברוך ה', יש לנו אברים שלמים, שכל ישר. ועל כולנה – התורה הקדושה שהיא גן העדן שלנו עלי אדמות. כשיזכור את הדברים הטובים הללו יתמוסס כל השאר. 

ובאמת, זה תלוי עד כמה ההורים שרויים בשמחה. יש משפחה מפורסמת, משפחת שינקר, שהצמיחה מתוכה בנים ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מופלגים. סיפר לי אחד הבנים, כי למרות העובדה שמעולם לא היה עושר בבית, בכל זאת שידרו ההורים שמחה תמידית. זה מה שספגו הילדים, וזה מה שהשפיע עליהם לאורך ימים, עד כי גדלו כפי שגדלו.

אחיו של הגאון מוילנא זי''ע נהג לומר: "אילו היתי חי אלפי שנים, לא הייתי מספיק להודות לבורא על כל החסדים שעשה עימי"... אם כן מתי יש פנאי להתלונן ולהרגיש בחסרון כל שהוא?! ברוך הוא אלוקינו שזיכנו בחיים של תורה. אשרינו, מה טוב חלקנו.