הגרי"ז מבריסק זצ"ל

בְּשַׁבָּת 'שֶׁבַע בְּרָכוֹת' שֶׁל אֶחָד מִבָּנָיו שֶׁל הָרַב מִבְּרִיסְק, הִתְאַסֵּף הַמִּנְיָן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּבֵיתוֹ, וּלְפֶתַע הִבְחִין הָרַב מִבְּרִיסְק שֶׁבְּנוֹ אֵינֶנּוּ. 

שָׁלַח אֶת אֲנָשָׁיו לְבֵית הַבֵּן, כְּדֵי לִרְאוֹת מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ. 

הָלְכוּ לְבֵיתוֹ, דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת וְאֵין עוֹנֶה, וְדָפְקוּ כַּמָּה פְּעָמִים וַעֲדַיִן אֵין עוֹנֶה. כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, הֶחְלִיטוּ לִפְרֹץ לַבַּיִת, וּמָצְאוּ אֶת הַבַּיִת אָפוּף עָשָׁן מִתַּנּוּר חִמּוּם שֶׁבָּעַר, וְאֶת בְּנֵי הַבַּיִת מְעֻלָּפִים. 

מִיָּד הוֹצִיאוּ אוֹתָם הַחוּצָה, וּפָתְחוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לְאַוְרֵר אֶת הַבַּיִת. 

לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, אָמַר הָרוֹפֵא, כִּי אִם הָיוּ מַמְתִּינִים עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת, כְּבָר לֹא הָיָה אֶת מִי לְהַצִּיל. 

בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת הָיָה הָרַב מִבְּרִיסְק מְסַפֵּר לְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אֶת הַנֵּס שֶׁאֵרַע לִבְנוֹ וְאָמַר, שֶׁלָּמַד זֹאת מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ: "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים".