החיים שלי זה מתנה


החיים שלי זה מתנה
הרב אליהו דיסקין מספר

ר' שמחה שפירא זצ''ל, היה צדיק גדול. הוא זכה למשפחה מאוד יפה, של תלמידי חכמים. הוא היה גר בירושלים ברחוב יונה 14 למעלה מחמישים שנה. 

הוא נולד ברוסיה, באזור שלא היה שם הרבה תורה. לימדו אותו קצת סידור, קצת תפילה, כמעט לא לימדו אותו כלום. אח''כ הוא התגלגל לצבא הרוסי. בתקופה שלפני המהפכה הקמוניסטית לפני יותר ממאה שנה. היו שם כל מיני מילציות: צבא אדום, צבא לבן, הם שחטו אחד את השני כמו שקורה היום בסוריה. והוא היה שייך לקבוצה אחת, הוא היה קצין.

יום אחד הם עלו לרכבת, וקבוצה מהצבא השני תפסו אותו עם כל הקבוצה שלו, והעמידו אותו עם הפנים לקיר, וירו בהם אחד אחד. הוא היה האחרון שהיו צריכים לירות בו. בסוף מישהוא ריחם עליו, ואמר: הבחור הזה יפה תואר תשחררו אותו, והוא ניצל. 

היה לו כך עוד פעם - פעמים, שהוא עמד לפני כת יורים וניצל. אחר כך הוא נסע באנייה לארץ ישראל, אניה קטנה בים השחור, היתה שם סערה, גלים בגובה של שלוש קומות, אניות גדולות התהפכו וטבעו כמו קופסאות גפרורים, והוא שהיה בסירה קטנה ניצל. 

כל החיים הוא זכר את הניסים האלו, כל החיים זה ליוה אותו, כל החיים הוא זכר את חסד ה', הוא עבד את הקב''ה באמונה. תמיד הוא היה חי, הוא לא ידע מה זה עצבות. 

אנשים עצובים בגלל שחסר להם כסף, בריאות פרנסה, אבל הוא הרגיש שהכל זה מתנה. כל מאורע שהיה לו בחיים, הוא אמר: את החיים שלי קיבלתי מתנה, החיים שלי זה מתנה. 

הוא נפטר בתשנ''א, בשבועות האחרונים שלו בגיל תשעים ושלוש - היה זה במלחמת המפרץ. הוא היה מאושפז בגריאטריה בשערי צדק, והיה מחובר למכשירים. שאלו אותו: סבא אך אתה מרגיש? 

הוא חייך, ואמר לי עם אור מופלא על פניו, ובשמחה: תגיד לי, אני יכול לבא בטענות להקב''ה? שבעים ושלוש שנים קבלתי במתנה! יש לי אשה, ילדים, ונכדים, הכל מתנה! אני יכול לבוא בטענות?! כל חייו הוא חי את זה שכל נשימה ונשימה תהלל י-ה. \

(נחל אליהו - חג הפסח)