הרב בן ציון סנה שליט"א


הרב בן ציון סנה שליט"א
המקדים הודאתו לבקשתו רואה נסים

הרב בן ציון סנה שליט"א - מתוך הספר חי בתודה

בְּעִנְיָן זֶה אַזְכִּיר דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּעִנְיְנֵי שִׂמְחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵהָרַב בֶּן צִיּוֹן סְנֶה, הַשּׁוֹהֶה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים בְּעִנְיְנֵי רְפוּאָה, וַאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ עַל יָדוֹ בָּרַבִּים בְּמִסְגֶּרֶת שִׁעוּר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בָּעִיר מוֹנְסִי, יָמִים סְפוּרִים לִפְנֵי פּוּרִים: 

כָּתוּב "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְּאֵהוּ" (תהלים פא, יא). אֵיךְ אָדָם יָכוֹל לְהַרְחִיב אֶת הַפֶּה? הַתְּשׁוּבָה: עַל יְדֵי חִיּוּךְ!... אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיְּהוּדִי: מַדּוּעַ כָּל הַזְּמַן הִנְּךָ עָצוּב? תַּתְחִיל לְחַיֵּךְ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ הַכֹּל. "הַרְחֵב פִּיךָ" בְּחִיּוּךְ, מִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַלֵּב, וְאָז - "וַאֲמַלְּאֵהוּ" בְּכָל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם. 

וְהוֹסִיף הָרַב סְנֶה, שֶׁהִנֵּה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמֻּתָּר לְהוֹסִיף בָּהֶם בַּקָּשׁוֹת בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כְּגוֹן בְּבִרְכַּת "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה', אִם הָיָה אָדָם שָׂם אֶת אָזְנוֹ לְיַד פִּיו שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל וְהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו, הָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל מְדַבֵּר כָּרֶגַע עִם מִישֶׁהוּ אַכְזָרִי בִּמְיֻחָד, חָלִילָה. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצִּדּוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת כְּלוּם לְשׁוּם יְהוּדִי... הֲרֵי הַיְּהוּדִי עוֹמֵד וּמִתְחַנֵּן וְחוֹזֵר עַל הַבַּקָּשָׁה שׁוּב וָשׁוּב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אֲנִי כָּל כָּךְ צָרִיךְ דָּבָר פְּלוֹנִי וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ זֹאת כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן!... כְּאִלּוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם... וַהֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא נוֹתֵן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה! 

לָכֵן, הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת: קֹדֶם לְהוֹדוֹת עַל כָּל מַה שֶּׁה' עוֹשֶׂה לָנוּ, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהוֹסִיף אֶת הַבַּקָּשָׁה. כְּפִי שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית לב, יא-יב): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". וְרַק אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְהוֹדוֹת הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו". 

 
י. המקדים הודאתו לבקשתו רואה נסים / ספור

סִפֵּר הָרַב סְנֶה בְּאוֹתָהּ דְּרָשָׁה, שֶׁהָיְתָה לוֹ פַּעַם בְּעָיָה בָּאֹזֶן, שֶׁכְּתוֹצָאָה מִכָּךְ נַעֲשָׂה חֵרֵשׁ לְגַמְרֵי בְּאוֹתָהּ אֹזֶן, וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁתַּחֲזֹר לְתַפְקֵד. אָמְנָם, יַחַד עִם זֹאת הוּא חָשׁ כְּאֵב בָּאֹזֶן, כִּי הָעֶצֶב שֶׁבָּהּ עֲדַיִן לֹא מֵת, וְחָשְׁבוּ הָרוֹפְאִים לְהַזְרִיק לְתוֹךְ הָעֶצֶב חֹמֶר מְסֻיָּם לַהֲרֹג אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסֵב לוֹ כְּאֵב. 

בְּאוֹתוֹ זְמַן - אָמַר הָרַב סְנֶה, עָלוּ בְּדַעְתִּי הַדְּבָרִים הַנַּ"ל, בְּעִנְיַן הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ. נֶעֱמַדְתִּי בִּתְפִלָּה וְאָמַרְתִּי כָּךְ: 

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא מִסְתּוֹבֵב אֲנִי בְּבָתֵּי חוֹלִים וְרָאִיתִי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת עַל רַגְלֵיהֶם, מוֹדֶה אֲנִי אֵפוֹא לְךָ עַל כָּךְ שֶׁבִּיכָלְתִּי לָלֶכֶת, רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּידֵיהֶם וּלְשָׁרֵת אֶת עַצְמָם, וַאֲנִי - בָּרוּךְ ה', יָדַי פּוֹעֲלוֹת מְצֻיָּן. רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם רוֹאִים, וְלִי - שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת. תּוֹדָה לְךָ ה'. רָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים - וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ בְּאֹזֶן אַחַת. רַק בֶּאֱמֶת, אִם אֶפְשָׁר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה שֶׁאֶשְׁמַע גַּם בָּאֹזֶן הַשְּׁנִיָּה". 

אַחֲרֵי תְּקוּפָה בָּא לַעֲשׂוֹת שׁוּב בְּדִיקוֹת. נִכְנַס לַחֶדֶר רוֹפֵא גּוֹי וְאָמַר לוֹ בְּאַנְגְּלִית: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ. הוּא שִׁנָּה אֶת הַטֶּבַע. יֶשְׁנָם שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֲחוּזֵי שְׁמִיעָה בָּאֹזֶן". 

כָּךְ דִּבֵּר הָרַב סְנֶה בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה וְצוּרַת הַתְּפִלָּה הַנְּכוֹנָה. 

אַחֲרֵי כִּשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שָׁבוּעַ לִפְנֵי פֶּסַח, מְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ יְהוּדִי לֹא מֻכָּר, וּכְשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ אָמַר לוֹ: "בִּרְצוֹנִי לְהַכִּיר לְךָ טוֹבָה. הָיִיתִי אֶחָד מִשּׁוֹמְעֵי הַשִּׁעוּר לִפְנֵי פּוּרִים, נֶהֱנֵיתִי מְאֹד מֵהַסִּפּוּרִים וּמֵהַמְּשָׁלִים וְהִפְנַמְתִּי אֶת הַמֶּסֶר. 

"וְהִנֵּה, אֲנִי חִתַּנְתִּי בְּעֶזְרַת ה' שִׁבְעָה יְלָדִים, אַךְ נִשְׁאֲרוּ בְּבֵיתִי שְׁנֵי בַּחוּרִים, אֶחָד בְּגִיל עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ וְאֶחָד בְּגִיל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע". 

"בַּחוּרִים אֵלּוּ הִתְחִילוּ לַעֲסֹק בְּשִׁדּוּכִים בְּגִיל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמִן הַמּוֹתָר לְצַיֵּן כַּמָּה צַעַר, עָגְמַת נֶפֶשׁ וְלַחַץ יֶשְׁנָם בַּבַּיִת מֵהָעֻבְדָּה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מְחַפְּשִׂים וְלֹא מַצְלִיחִים לִמְצֹא שִׁדּוּךְ עֲבוּר שְׁנֵיהֶם. הַסָּבִים וְהַסַּבְתּוֹת, הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת - כֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים עֲלֵיהֶם". 

"אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁעוּר, בָּאתִי הַבַּיְתָה וְאָמַרְתִּי לִנְוַת בֵּיתִי: 'זֶהוּ, גָּמַרְתִּי לְבַקֵּשׁ עַל שִׁדּוּכִים. מִכָּאן וָאֵילָךְ נוֹדֶה בִּתְפִלָּתֵנוּ עַל שִׁבְעָה יְלָדִים שֶׁכְּבָר הִתְחַתְּנוּ וְעַל נְכָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים שֶׁזָּכִינוּ לָהֶם, אַחֲרֵי כֵן נוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁשְּׁנֵי הַבַּחוּרִים שֶׁעֲדַיִן נִמְצָאִים בַּבַּיִת לוֹמְדִים הֵיטֵב, מִתְפַּלְּלִים כָּרָאוּי וְהֵם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים. הֲרֵי גַּם אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁיֶּשְׁנָם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לְכָךְ, וּבָרוּךְ ה' אֲנַחְנוּ זָכִינוּ. אֵין מִלִּים לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ. אַחַר כָּל זֹאת, נוֹסִיף לְהִתְפַּלֵּל שֶׁה' יַעֲזֹר שֶׁגַּם נְחַתֵּן אוֹתָם בְּקָרוֹב!..." 

"וְהִנֵּה" - מְסַיֵּם אוֹתוֹ יְהוּדִי אֶת סִפּוּרוֹ - "לֹא עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, וְהַיּוֹם אֲנִי שׁוֹבֵר אֶת הַצַּלַּחַת בְּאֵרוּסֵי הַבֵּן הַשֵּׁנִי. שְׁנֵיהֶם הִתְאָרְסוּ בְּמַזָּל טוֹב!" 

כָּל זֶה כָּתַב לִי הָרַב בֶּן צִיּוֹן סְנֶה לִפְנֵי פֶּסַח.