הרה"ק בעל הַ"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף"זי"ע
פַּעַם אַחַת בָּא הרה"ק רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מִפּוֹלְנָאָה זיע"א בַּעַל הַ"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זיע"א, וְשָׁהָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שָׁם. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, רָאָה אַבְרֵךְ אֶחָד הוֹלֵךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בַּחֲלַל הַחֶדֶר תָּפוּס בְּ'מוֹחִין דְּגַדְלוּת' וְלֹא הִכִּירוֹ.
נִגַּשׁ אֵפוֹא בַּעַל הַ"תּוֹלְדוֹת" לְאוֹתוֹ אַבְרֵךְ וּשְׁאָלוֹ:
"מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתֶּם?"
הָאַבְרֵךְ דָּחָה אוֹתוֹ, כְּאֶחָד שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לְהָשִׁיב: "תֵּכֶף! תֵּכֶף!"
כָּךְ חָזַר הַדָּבָר וְנִשְׁנָה כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁלְּבַסּוֹף שָׁאַל הָאַבְרֵךְ:
"לְשֵׁם מָה אַתֶּם צְרִיכִים לָדַעַת זֹאת, מֵאַיִן אָנֹכִי?!"
עָנָה לוֹ הרה"ק הַ"תּוֹלְדוֹת":
"כַּאֲשֶׁר שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִתְוַעֲדִים וּמְשׂוֹחֲחִים יַחַד, וּבְתוֹךְ דִּבּוּרָם שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה בִּשְׁלוֹם כָּל אֶחָד, כָּךְ בָּאִים לִידֵי אַהֲבָה, וְכַאֲשֶׁר לִזְמַן מְרֻבֶּה אַחַר כָּךְ יִפָּגְשׁוּ בֵּינֵיהֶם שׁוּב, כָּל אֶחָד שָׂמֵחַ עִם חֲבֵרוֹ, וְנוֹתֵן שֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת שׁוּב אֶת חֲבֵרוֹ, וְאוֹמֵר 'בָּרוּךְ ה', חַסְדֵי ה', הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב'... וְנִצְמָח מִזֶּה שֶׁבַח לַה' יִתְבָּרַךְ."
הַ"תּוֹלְדוֹת" אַף הוֹסִיף לוֹמַר שֶׁזֶּה רָמוּז בַּפָּסוּק "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יַגִּיעַ לוֹ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה מֵאִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי מְאֹד חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
כַּאֲשֶׁר סִיֵּם הַ"תּוֹלְדוֹת" לוֹמַר אֶת דְּבָרָיו, נֶעֱלַם הָאַבְרֵךְ מֵעֵינָיו וְהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינָיו מַעֲשֵׂה פֶּלֶא.
נִכְנַס אֶל רַבּוֹ, הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב זיע"א, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע.
אָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: "זֶה הָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁבָּא לִשְׁמֹעַ מִמְּךָ אֶת הַפֵּרוּשׁ עַל 'וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל',
וְעַכְשָׁו אוֹמֵר אֵלִיָּהוּ אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּשָּׁמַיִם - בְּשִׁמְךָ..."
(שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ)
