מספר הרב אשר דרוק


מספר הרב אשר דרוק
ח. עין אחת היתה "גמורה" / ספור מרוא לצמא

הַהוֹדָאָה מְבִיאָה לְשֶׁפַע יוֹתֵר מֵהַתְּפִלָּה 

נָכוֹן. צַדִּיקִים אָמְרוּ: "הַרְאֵנִי ה' חַסְדֶּךָ", אִם אָדָם יִרְאֶה אֶת הַחֶסֶד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, אֲזַי "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ" - תָּבוֹא הַיְשׁוּעָה. בְּאַמְתַּחְתִּי סִפּוּרִים לְמַכְבִּיר עַל כָּךְ. בִּרְחוֹבוֹת חָלָה יְהוּדִי בְּעֵינָיו, וְעִוָּרוֹן מֻחְלָט חִכָּה לוֹ מֵעֵבֶר לַקִּיר. לְאַחַר הִתְיַעֲצוּת מַקִּיפָה, נוֹדַע לוֹ עַל פְּרוֹפֶסוֹר גָּדוֹל בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, הַיָּחִיד הַמִּתְמַחֶה בִּבְעָיָתוֹ. הָעֲלוּת הָיְתָה גְּדוֹלָה, אַךְ הֲרֵי כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם יִתֵּן בְּעַד רְאִיָּתוֹ... הוּא טָס לְאַרְצוֹת הַבְּרִית מָלֵא בְּקַבָּלוֹת טוֹבוֹת וּתְפִלּוֹת, אַךְ לְאַחַר בְּדִיקָה אָמַר לוֹ הַפְּרוֹפֶסוֹר: "צַר לִי לְאַכְזֵב אוֹתְךָ, עַיִן אַחַת גְּמוּרָה, חַיָּבִים לְהַנִּיחַ עַיִן מִפְּלַסְטִיק, וְלוּ בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הָעַיִן הַשְּׁנִיָּה, שֶׁגַּם הַצָּלָתָהּ מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק. 

הוּא נִשְׁבַּר עַד עֹמֶק הַנֶּפֶשׁ, בִּקֵּשׁ הֲפוּגָה שֶׁל יוֹם-יוֹמַיִם, וּבִיצִיאָתוֹ תָּר אַחַר בֵּית כְּנֶסֶת. כְּשֶׁמָּצָא אֶחָד כָּזֶה, נֶעֱמַד מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵל לִבְכּוֹת כְּמוֹ תִּינוֹק: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה עַל שֶׁכְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה אַתָּה נוֹתֵן לִי עֵינַיִם, וּמֵעוֹלָם לֹא הוֹדֵיתִי לְךָ עַל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ". כָּךְ הִתְחִיל לְשַׁחְזֵר אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה עִמּוֹ, מִתּוֹךְ הַכָּרָה פְּנִימִית וַאֲמִתִּית, תּוֹךְ שֶׁהוּא חוֹוֶה טַלְטֵלָה רִגְשִׁית עַזָּה. לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת שֶׁל דִּמְעוֹת-הוֹדָיָה, הוּא אָמַר מִשְׁפָּט אֶחָד: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹדוֹת לְךָ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת עַל שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּרִיאוֹת". 

בַּבְּדִיקָה הַבָּאָה, הָרוֹפֵא הַקַּר וַחֲסַר הָרֶגֶשׁ הָיָה נִסְעָר. הוּא בָּחַן שׁוּב וָשׁוּב, בָּדַק אֶת מִמְצָאָיו הַקּוֹדְמִים, וְהֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ אָנֶה וָאָנָה. זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, מֵעוֹלָם לֹא קָרָה כַּדָּבָר הַזֶּה... 

דּוֹדִי הגרי"מ שֶׁכְטֶר שְׁלִיטָ"א אוֹמֵר: נָהוּג לַחֲשֹׁב שֶׁרַק תְּפִלָּה מְבִיאָה הַשְׁפָּעוֹת. וְלֹא הִיא. הַהוֹדָאָה מְבִיאָה הַרְבֵּה יוֹתֵר. לְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מוֹדֶה לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. רִבּוּי הַבְּרָכָה בָּא בְּעִקְּבוֹת רִבּוּי הַהוֹדָאָה.