רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זַצַ"ל


רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זַצַ"ל
להודות מהלב

מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זַצַ"ל, שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּאָה נֶכְדָּתוֹ לְבַקֵּר בְּבֵית הַסַּבָּא וְהַסַּבְתָּא בְּיַחַד עִם אִמָּהּ. הַסַּבְתָּא, כְּדַרְכָּם שֶׁל סַבְתּוֹת, נָתְנָה לְנֶכְדָּתָהּ סֻכָּרִיָּה. 

אָמְרָה הָאֵם לְבִתָּהּ: אִמְרִי תּוֹדָה לְסַבְתָּא!" סִנְּנָה הַנֶּכְדָּה מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ: "תּוֹדָה, סַבְתָּא". 

לְפֶתַע נִשְׁמְעָה קְרִיאַת אֲנָחָה מַבְהִילָה מֵהַסָּלוֹן: "אוֹי, אוֹי!" - זָעַק ר' אֵלִיָּה. 

נִזְעֲקוּ כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַסָּלוֹן לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַזְּעָקָה. "מַה קָּרָה סַבָּא?" הֵם תָּמְהוּ. 

עָנָה לָהֶם הַצַּדִּיק כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינָיו: "הִנֵּה בַּת זוֹ אָמְרָה תּוֹדָה לֹא מֵחֲמַת שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה הַכָּרַת הַטּוֹב, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאִמָּהּ אָמְרָה לָהּ לוֹמַר. חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: '...וּכְשֶׁאֲנִי אוֹמֵר 'מוֹדִים' בַּתְּפִלָּה... הַאִם אֲנִי מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת הוֹדָאָה לְבוֹרֵא עוֹלָם אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי אוֹמֵר כִּי כָּתוּב בַּסִּדּוּר שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר כָּאן "מוֹדִים'?!' 

הקול החמישיהקול החמישי