רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל


רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד זַצַ"ל
לחיות בשביל לזכות לעוד ברכה אחת

עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ. בְּכָל הַבָּתִּים עֲסוּקִים כֻּלָּם בַּהֲכָנוֹת אַחֲרוֹנוֹת לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. עוֹד שָׁעָה קַלָּה תִּפְרֹס הַמַּלְכָּה אֶת כְּנָפֶיהָ וּתְמַלֵּא אֶת רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּקְדֻשָּׁה עִלָּאִית. 

רַק רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד פּוֹסֵעַ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. מִנְהָג אִמֵּץ לוֹ רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, לַעֲרֹךְ 'סִיבוּב' מְיֻחָד. סִיבוּב בֵּין בָּתֵּי הַחֵלְכָּאִים, הַנִּדְכָּאִים וְהַמִּסְכֵּנִים, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת לִבָּם וּלְשַׂמְּחָם. וְלוּ גַּם לְדַקּוֹת מוּעָטוֹת. 

אַחֲרוֹנָה, מְבַקֵּר הוּא תָּמִיד אֶת הִינְדָלֶ'ה הַזְּקֵנָה הָאַלְמָנָה. הִינְדָלֶ'ה הַיְשִׁישָׁה גָּרָה בְּמַרְתֵּף טָחוּב וְאָפֵל. אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק אֶת גִּילָהּ הַמְדֻיָּק. מִתְגּוֹרֶרֶת הִיא בְּגַפָּהּ מֵאָז עָלְתָה מִפּוֹלִין. אִשָּׁה לְמוּדַת סֵבֶל וְרַבַּת יִסּוּרִים. כָּל גּוּפָהּ כּוֹאֵב וְדוֹאֵב וְאִלְמָלֵא נְשׁוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַטּוֹבוֹת, הַסּוֹעֲדוֹת אוֹתָהּ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בִּמְסִירוּת, סָפֵק אִם הָיְתָה מַגִּיעָה עַד הֲלוֹם. 

ר' יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד נוֹהֵג בָּאִשָּׁה הַזֹּאת כָּבוֹד רַב. הוּא מִתְעַכֵּב בְּבֵיתָהּ מִסְפָּר דַּקּוֹת וּמִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹמָה. הַפַּעַם הוּא מְמַהֵר מְעַט וּמִזְדָּרֵז לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה. 

"שַׁבָּת שָׁלוֹם, הָרַבָּנִית", הוּא מְאַחֵל לָהּ וּפוֹנֶה לָצֵאת. 

אֶלָּא שֶׁהַבִּקּוּר שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי זֶה נִשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר הַבִּקּוּרִים. לְהִינְדָלֶ'ה הַיְשִׁישָׁה יֵשׁ מִשְׁאָלָה מְיֻחֶדֶת. 

"אָנָּא, יְבָרֵךְ אוֹתִי הָרַב", הִיא מְבַקֶּשֶׁת בְּקוֹל חָלוּשׁ. 

ר' יוֹסֵף חַיִּים מְמַהֵר לְהָשִׁיב פָּנָיו אֵלֶיהָ וְאוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁכָּל צֶאֱצָאֶיהָ שֶׁל יְהוּדִיָּה יְקָרָה זוֹ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר". 

שׁוּב מְבַקֵּשׁ ר' יוֹסֵף חַיִּים לְמַהֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוּלָם הִינְדָלֶ'ה עֲדַיִן אֵינָהּ מְרֻצָּה: 

"רַבִּי הַלְוַאי יְהִי כִּדְבָרֶיךָ. אַךְ, מַה יְהֵא עָלַי? מַדּוּעַ הָרַב אֵינוֹ מְבָרֵךְ גַּם אוֹתִי?" 

ר' יוֹסֵף חַיִּים נִבְהָל שֶׁמָּא פָּגַע בְּרִגְשׁוֹתֶיהָ שֶׁל הַיְשִׁישָׁה הַמִּסְכֵּנָה. 

"בְּוַדַּאי! בְּוַדַּאי!", אוֹמֵר הוּא מִיָּד וּמוֹסִיף: "יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר, שֶׁהִינְדָלֶ'ה לֹא תִּסְבֹּל חָלִילָה שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב". 

שְׁעַת מִנְחָה כְּבָר הִגִּיעָה וְר' יוֹסֵף חַיִּים מְנַסֶּה לְהִפָּרֵד מֵהִינְדָלֶ'ה הַזְּקֵנָה, אַךְ זוֹ טֶרֶם בָּאָה עַל סִפּוּקָהּ. 

"רַבִּי" הִיא מַגְבִּיהָה אֶת קוֹלָהּ וּמִתְחַנֶּנֶת, "בָּרְכֵנִי בַּאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים!" 

ר' יוֹסֵף חַיִּים מְחַיֵּךְ וּמְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ. 

הִינְדָלֶ'ה מְפָרֶשֶׁת אֶת חִיּוּכוֹ כְּהַבָּעַת פְּלִיאָה. "אַל יִתְפַּלֵּא הָרַב עַל בַּקָּשָׁתִי", מַסְבִּירָה הַיְשִׁישָׁה בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "הֲרֵי הָרַב יוֹדֵעַ שֶׁרִבְבוֹת מַלְאָכִים נִבְרְאוּ בִּשְׁמֵי מַעְלָה בִּשְׁבִיל מַטָּרָה אַחַת וִיחִידָה - לְהַגִּיד פַּעַם אַחַת 'קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ'. 

וְאִלּוּ אֲנִי, לֹא פַּעַם אַחַת, אֶלָּא פְּעָמִים רַבּוֹת בַּיּוֹם זוֹכָה לְבָרֵךְ 'שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ' וּשְׁאָר בְּרָכוֹת. וְכֵן לְהִתְפַּלֵּל וְלִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע. הַאֵין הָרַב חוֹשֵׁב שֶׁאֶרְצֶה אֲרִיכוּת יָמִים כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לוֹמַר עוֹד בְּרָכָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עוֹד שֶׁבַח וְהַלֵּל, עוֹד אָמֵן? עוֹד הִזְדַּמְּנוּת לְפָאֵר וּלְרוֹמֵם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם? אָנָּא, יְבָרְכֵנִי הָרַב בַּאֲרִיכוּת יָמִים". 

ר' יוֹסֵף חַיִּים נִרְגָּשׁ כֻּלּוֹ. נִכָּר עָלָיו שֶׁדְּבָרֶיהָ הַנּוֹקְבִים שֶׁל הִינְדָלֶ'ה יוֹרְדִים אֶל תּוֹךְ חַדְרֵי לִבּוֹ וְהוּא נִפְנֶה כָּל כֻּלּוֹ לְמַלֵּא אַחַר בַּקָּשָׁתָהּ. 

וּבִזְמַן שֶׁחַמָּה כִּמְעַט כְּבָר שׁוֹקַעַת, עוֹמֵד ר' יוֹסֵף חַיִּים בַּמַּרְתֵּף הַטָּחוּב שֶׁל הִינְדָלֶ'ה, עוֹצֵם אֶת עֵינָיו אוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כַּמָּה צַדֶּקֶת זוֹ מְיַקֶּרֶת כָּל רֶגַע וְרֶגַע בְּעוֹלָמְךָ. כַּמָּה הִיא מְחַבֶּבֶת כָּל מִלָּה שֶׁל שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לְשִׁמְךָ. תֵּן לָהּ אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁהִיא תִּזְכֶּה לְהַלֵּל אוֹתְךָ עוֹד זְמַן רַב". רַק אָז נִתְרַצְּתָה הִינְדָלֶ'ה הַיְשִׁישָׁה וְיָכוֹל הָיָה ר' יוֹסֵף חַיִּים לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה וְלָחוּשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בְּלִבּוֹ שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מֵהָאִשָּׁה הַגַּלְמוּדָה שֶׁרוֹצָה לִחְיוֹת רַק כְּדֵי לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת... 

בְּאוֹתוֹ לֵיל שַׁבָּת זָהֲרוּ פָּנָיו שֶׁל ר' יוֹסֵף חַיִּים בְּאוֹר יְקָרוֹת. תְּפִלָּתוֹ הִשְׁתַּפְּכָה בִּמְתִיקוּת מְיֻחֶדֶת וּמִתּוֹךְ לֵב מִתְרוֹנֵן - 

"לְכוּ נְרַנְּנָה לַה', נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ"... 

הקול החמישיהקול החמישי

גודל חשיבות עניית אמן


סח הגה''צ ר' אליהו לופייאן זצ''ל בשם ''הסבא מקלם'' זצ''ל: היה ''כדאי'' להקב''ה לברוא את ''העולם'' למשך ששת אלפים שנה כדי שיהודי יזכה לומר ''פעם אחת'' בלבד בכל משך זמן הבריאה ''ברוך הוא וברוך שמו''. ואלף פעמים ברוך הוא וברוך שמו לא מגיע לגודל חשיבות של אמירת ''אמן'' פעם ''אחת'' בלבד.



שיענה פעם אחת אמן במשך כל ימי חייו


מרן הגר''י לוינשטיין זצ''ל היה אומר בשם הרש''ז מקלם זצ''ל, ''שכדאי'' לו לאדם להבראות ולבוא לעולם הזה ''ואפילו'' לסבול יסורי איוב ''שבעים שנה'' בשביל שיענה ''פעם אחת'' אמן במשך כל ימי חייו. (תפלת חנה עמוד ט''ז) והיה מזהיר לעולים לתורה לברך בקול כדי שישמעו כל הציבור, וכאשר היו עולים לתורה ומברכים את הברכה בשקט היה גוער בהם ''שמפסידים'' את הציבור מעניית אמן.