ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב רַבִּיקוֹב זצ"ל, הַמְכֻנֶּה "הַסַּנְדְּלָר"


ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב רַבִּיקוֹב זצ"ל, הַמְכֻנֶּה "הַסַּנְדְּלָר"

צְלִילֵי הַתִּזְמֹרֶת מִתְנַגְּנִים בִּנְעִימָה שְׁקֵטָה אַךְ עַלִּיזָה, מִשְׁתַּלְּבִים בַּשֻּׁלְחָנוֹת הָעֲרוּכִים כָּל טוּב. הַמְחֻתָּנִים מִסְתּוֹבְבִים נִרְגָּשִׁים בֵּין הָאוֹרְחִים הָרַבִּים וּמַחֲלִיפִים לְחִיצוֹת יָדַיִם חַמּוֹת. 

יוֹשֵׁב לוֹ רְאוּבֵן בְּאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הַצְּדָדִיִּים בְּאוּלָם הַשְּׂמָחוֹת. הָעֶרֶב נֶחְגֶּגֶת חֲתֻנָּתוֹ שֶׁל בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל הַשָּׁכֵן בַּבִּנְיָן שֶׁמִּמּוּל. לְעֵת עַתָּה הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲדַיִן רֵיקִים בְּחֶצְיָם, וַדַּאי יִתְמַלְּאוּ הֵם בַּזְּמַן הַקָּרוֹב. רְאוּבֵן אֵינוֹ מַכִּיר אִישׁ מִבֵּין הַסּוֹעֲדִים וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בּוֹחֵר הוּא לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ בְּשֻׁלְחָן, בְּתִקְוָה שֶׁבַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת יִכָּנְסוּ שְׁכֵנָיו וּמַכָּרָיו וְיָבוֹאוּ לָשֶׁבֶת עִמּוֹ. 

מַבִּיט הוּא רְאוּבֵן יָמִין וּשְׂמֹאל וּמַבָּטוֹ נוֹדֵד לַכְּנִיסָה לָאוּלָם בְּתִקְוָה וּבְצִפִּיָּה אוּלַי יְזַהֶה אֵי מִי שֶׁיְּאָרַח לוֹ לְחֶבְרָה. 

עוֹבְרִים רְגָעִים מִסְפָּר וּכְשֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ שׁוּב מַבָּט חָטוּף לְעֵבֶר הַכְּנִיסָה הוּא מַבְחִין בִּדְמוּת אֲצִילִית אֲפוּפַת הוֹד נִכְנֶסֶת לָאוּלָם. רְאוּבֵן מְאַמֵּץ אֶת עֵינָיו. הַאֻמְנָם? הֲיִתָּכֵן? הֲיִתָּכֵן שֶׁאֵין עֵינָיו מַטְעוֹת אוֹתוֹ וּבְרֶגַע זֶה מַמָּשׁ נִכְנָס לָאוּלָם אֶחָד מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר? הֲרֵי זֶהוּ ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב רַבִּיקוֹב זצוק"ל, הַמְכֻנֶּה בְּפִי כֹּל "הַסַּנְדְּלָר". אֵיכָכָה זָכוּ בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה לְאָרֵחַ בַּחֲתֻנָּתָם צַדִּיק עָצוּם שֶׁכָּזֶה הַמְפֻרְסָם בְּבִרְכוֹתָיו, בִּגְאוֹנוּתוֹ בַּתּוֹרָה, בְּיִרְאַת הַשָּׁמַיִם וּבְעַנְוְתָנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת? 

פְּלִיאָתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן הוֹפֶכֶת לְתַדְהֵמָה שֶׁל מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁ"הַסַּנְדְּלָר" מִתְקָרֵב וּפוֹסֵעַ דַּוְקָא לְעֵבֶר שֻׁלְחָנוֹ הוּא. רְאוּבֵן קוֹפֵא לְרֶגַע עַל מְקוֹמוֹ, לֹא יוֹדֵעַ נַפְשׁוֹ וּמַרְגִּישׁ פְּעִימוֹת לֵב מוּאָצוֹת כְּשֶׁר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב, "הַסַּנְדְּלָר", מִתְיַשֵּׁב לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר דַּוְקָא לְיָדוֹ! אֵיךְ, אֵיךְ זוֹכֶה הוּא בִּזְכוּת שֶׁכָּזוֹ, שֶׁגְּדוֹל הַדּוֹר, צַדִּיק שֶׁכָּזֶה יוֹשֵׁב לְיָדוֹ? רְאוּבֵן מִתְעַשֵּׁת מִיָּד וּמַחֲלִיט עַל אֲתָר שֶׁהִזְדַּמְּנוּת פָּז שֶׁכָּזוֹ אָסוּר לְהַחְמִיץ. הוּא מֻכְרָח לְנַצֵּל רְגָעִים מְרוֹמְמִים אֵלּוּ וְלִשְׁמֹעַ דְּבַר מָה מִפִּי הַצַּדִּיק. 

"בְּבַקָּשָׁה הָרַב, פּוֹנֶה רְאוּבֵן בְּקוֹל רוֹעֵד מַשֶּׁהוּ לְר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב. "אֲנִי רוֹצֶה לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ, בָּהּ אֲנִי יוֹשֵׁב לְיַד כְּבוֹד הָרַב. אָנָּא, בְּבַקָּשָׁה, יַגִּיד לִי הָרַב "ווֹרְט" קָצָר, אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, חִזּוּק שֶׁאוּכַל לָקַחַת עִמִּי לְיָמִים יָבוֹאוּ. תְּקוּפָה לֹא קַלָּה שׂוֹרֶרֶת עַתָּה בְּבֵיתִי, זָקוּק אֲנִי עַד מְאֹד לְדִבְרֵי חִזּוּק מֵהָרַב, שֶׁיָּשִׁיבוּ נַפְשִׁי." 

מִסְתַּכֵּל ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב בְּבֶן שִׂיחוֹ וּמַבָּט חוֹדֵר לוֹ, עָמֹק. שׁוֹתֵק לִרְגָעִים וְאָז שׁוֹאֵל הוּא בִּתְמִיהָה עֲצוּמָה וּבְמֵעֵין תּוֹכָחָה: "מָה? דְּבַר חִזּוּק אַתָּה מְבַקֵּשׁ? הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁבַּעֲיָרַת הוּלַדְתִּי הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם אַלְפֵי רוּבָּלִים רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתִי. וְאַתָּה, אֶצְלְךָ זֶה כְּלוּם?" 

בָּטוּחַ רְאוּבֵן מְיֻדָּעֵנוּ שֶׁאָזְנָיו מַטְעוֹת אוֹתוֹ, שֶׁמָּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ נָכוֹן אֶת דִּבְרֵי הָרַב וְהַמּוּזִיקָה שֶׁבָּרֶקַע מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת הַנֶּאֱמָר?! "יוֹאִיל נָא רַבִּי לַחֲזֹר עַל הַדְּבָרִים", מְבַקֵּשׁ בִּלְחִישָׁה. "כֵּן, כֵּן", חוֹזֵר ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב בְּקוֹל רָם וּבָטוּחַ. "אָמַרְתִּי שֶׁבַּעֲיָרַת הוּלַדְתִּי הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם אַלְפֵי רוּבָּלִים רַק כִּי לִרְאוֹת אוֹתִי. וְאַתָּה, אֶצְלְךָ זֶה כְּלוּם?" 

כָּעֵת הָיָה רְאוּבֵן מְבֻלְבָּל וְנִסְעָר לַחֲלוּטִין. וַהֲרֵי יָדוּעַ הַסַּנְדְּלָר בְּעַנְוְתָנוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה שֶׁאֵין לָהּ אָח וָרֵעַ, פַּשְׁטוּתוֹ הָיְתָה לְשֵׁם דָּבָר וּמִדּוֹתָיו הַנֶּאֱצָלוֹת הָיוּ מֻשָּׂא לְהַעֲרָצָה. 

אַךְ בְּטֶרֶם הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לִשְׁאֹל דְּבַר מָה, חָזַר ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב וְהַפַּעַם בְּקוֹל רָם יוֹתֵר: "הֲשׁוֹמֵעַ אַתָּה? בַּעֲיָרַת הוּלַדְתִּי הָיָה יְהוּדִי שֶׁהָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם אַלְפֵי רוּבָּלִים רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתִי. וְאַתָּה, לִכְלוּם נֶחְשָׁב הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ?" 

וְאָז, מַנִּיחַ ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב יָד רַכָּה עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, מַבִּיט בּוֹ בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת, הַמְּלֵאוֹת יָם שֶׁל טֹהַר וְזַכּוּת וּמַסְבִּיר: "כֵּן, בַּעֲיָרַת הוּלַדְתִּי הָיָה יְהוּדִי עִוֵּר... יְהוּדִי זֶה הָיָה מוּכָן לְשַׁלֵּם אַלְפֵי רוּבָּלִים רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתִי, אוֹ כָּל אָדָם אַחֵר. הָיָה מוּכָן לְהַזִּיל הוֹן מִכַּסְפּוֹ כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הָאוֹר לְעֵינָיו. וְאַתָּה יְדִידִי, מַתְּנַת הָרְאִיָּה שֶׁהֶעֱנִיק לְךָ הַבּוֹרֵא, לִכְלוּם הִיא בְּעֵינֶיךָ? הַאִם הַיּוֹם כְּבָר הוֹדֵיתָ לְבוֹרַאֲךָ עַל מַצְלֵמָה מֻפְלָאָה זוֹ שֶׁרְאִיָּה שְׁמָהּ? כְּבָר שַׁרְתָּ שִׁיר תּוֹדָה לְאָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְיָצָאתָ בְּרִקּוּד עַל הָאוֹצָר שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ? דַּע לְךָ", מַנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ כְּמַמְתִּיק סוֹד, "אִם בִּרְצוֹנְךָ לִחְיוֹת חַיִּים מְלֵאֵי אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה, זְכֹר תָּמִיד לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַמַּתָּנוֹת הַפְּשׁוּטוֹת לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא מַעֲנִיק לְךָ. עַל הַחַיִּים, עַל הַבְּרִיאוּת וְעַל אֵינְסְפוֹר טוֹבוֹת וַחֲסָדִים. לְאַחַר הוֹדָיָה שֶׁכָּזוֹ תָּחוּשׁ נִנּוֹח, רָגוּעַ, שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר וְתוּכַל לְהִתְמוֹדֵד טוֹב יוֹתֵר עִם מְצוּקוֹת הָעִתִּים." 

לוֹחֵץ ר' מֹשֶׁה יַעֲקֹב אֶת יָדוֹ שֶׁל רְאוּבֵן בַּחֲמִימוּת, מְקַוֶּה שֶׁדְּבָרָיו הוֹתִירוּ רֹשֶׁם עַל בֶּן שִׂיחוֹ וּבְעַנְוְתָנוּתוֹ הָאָפְיָנִית יוֹצֵא מִן הָאוּלָם, מוֹתִיר אַחֲרָיו אֶת רְאוּבֵן מְחֻיָּךְ, נוֹשֵׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְלוֹחֵשׁ: "תּוֹדָה". 

הקול החמישיהקול החמישי

כתב החובות הלבבות בשער חשבון הנפש (חשבון כ"ג), שעל האדם לרענן את רגשי ההתפעלות שלו מכל החסדים שהוא מקבל, כדי שלא יפסיק להרגישם אף כשהתרגל אליהם זמן רב. וז"ל: "אל תימנע מלהתפלא על הדברים הללו [נפלאות הבריאה] ומלהתבונן בהם מפני שראית אותם פעמים רבות, ומפני שהתרגלת אליהם זמן רב. ... הסתכל עליהם והתעמק בהם כאלו לא חזית אותם לפני כן ולא ראיתם, ודמה עצמך כאלו היית סתום עינים ואחר כך נפקחו עיניך וראית אותם לראשונה".