כיצד מרקדין לפני החתן


כיצד מרקדין לפני החתן
באור ענינו של הקול החמישי בחתונה

ירמיהו פרק לג, י-יא: כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת  שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ: 

 

גמ' ברכות (דף ו עמוד ב): אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו  עובר בחמשה קולות, שנאמר: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות. 

 

ואם משמחו מה שכרו? 1. אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות. 2. רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה, שנאמר: מבאים תודה בית ה'. 3. רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'.

שאלות

  1. מה הפירוש: "עובר בחמשה קולות" – החמשה קולות הם ברכה שברך ה' את ישראל ולא מצווה, מהו הלשון עובר?  

  2. "ואם משמחו מה שכרו". הסבר כיצד הוכיחו מהפסוקים את השכר הנ''ל?

  3. כיצד לומדת הגמ' שבכל חתונה יש חמשה קולות, ומי שלא משמח נחשב שמזלזל בברכתו של ה' (רש"י), הרי הנבואה נאמרה על חתונה בירושלים?

  4. מי שלא מתאמץ לדאוג שיהיה בחתונה קול הודיה, מה נאמר עליו? כיצד זה רמוז בלשון הגמ'?

  5. לכאורה מי שלא משמח חתן וכלה מזלזל רק בקול אחד (שמחה) ומדוע עובר בחמשה קולות?

  6. במשנתו של האדמו"ר בעל ישמח ישראל (מאלכסנדר) זצ"ל זי"ע (פר' תרומה אות ח) מצאנו בזה דברים נפלאים ביותר וז''ל: 

    "הארבעה קולות הראשונים, קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה, זה נותן הקב"ה באתערותא דלעילא, היינו שהוא ברחמיו קורא הדורות מראש ומכריז בת פלוני לפלוני ומזווג זיווגים ונעשה קול חתן וקול כלה קול ששון וקול שמחה, אולם עיקר המכוון מכל זה הוא שיתעורר בנו אח"כ התעוררות וניצוץ אש לעורר חיבת הקודש מצידנו ולהעלות נחת רוח לשבח ולהודות לה' צבאות, וזהו הקול החמישי קול אומרים הודו את ה' צבאות.

    וזהו שאמרו כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו, היינו שהיה מקבל השפע מלמעלה אך שאינו משמחו (להקב''ה) בחזרה, להעלות נחת רוח לפניו ית' מידנו, הריהו מזלזל בחמשה קולות, כי עיקר השמחה מסעודת חתן הוא לקול החמישי, דהיינו שיתעורר בחזרה שפע התעוררות להודות לה' צבאות.כיצד ניתן לפי הסברו של הישמח ישראל מתורץ באופן נפלא קושיה ‎א וקושיה ‎ג?

  7. כיצד ניתן לפי הסברו של הישמח ישראל לתרץ באופן נפלא קושיה ‎א וקושיה ‎ג?
  8. הסבר לפי הנ''ל, מדוע הקול החמישי הוא מקור ברכה ושמחה עצום לבני הזוג?

  9.  התקשו המפרשים: מדוע רק הנהנה משמחת חתן וכלה ולא משמח עובר על חמשה קולות, לכאורה כל מי שנמצא שם ולא משמח עובר, כיצד מיושבים הדברים לפי הישמח ישראל?

  10. הסבר על פי זה את מאמר חז''ל 'כל המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה'?

  11. לפי באורו של הישמח ישראל, יש הבנה חדשה להגדרת 'נהנה מסעודת חתן', מה ההבנה הפשוטה, ומה ההבנה החדשה? (לדוגמא: אדם זר שנכנס לאולם ולקח עוגה, האם חייב לשמח את החתן מדין נהנה מסעודת חתן)

  12. חז''ל אמרו "כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו", לכאורה היו צ''ל לפי הנ''ל כל הנהנה מסעודת חתן ואינו מתעורר להודות?  

  13. לפי באורו של הישמח ישראל, יש הבנה חדשה במיוחד להגדרת 'משמח חתן' הסבר מה ההבנה הפשוטה, ומה ההבנה החדשה



תשובות 

  1. רש''י על הגמ' הנ''ל התקשה בזה, ותירץ: "מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל". דהינו אמנם אין זה מצווה, אבל אדם שלא מנצל את ברכתו של ה', הוא מראה שאינו מאמין שיש כאן ברכה, הוא מזלזל בברכה, וזהו עובר בחמשה קולות. לקמן תשובה ‎ה יבואר עוד הסבר נפלא. 

  2. האלשיך מסביר: 1. המילה קול בפסוק מיותרת, מספיק היה לכתוב עוד ישמע...קול ששון ושמחה, קול חתן וכלה וכ''ו, למה כתבו חמשה פעמים את המילה קול –אלא לרמוז על חמשה קולות שניתנה בהם תורה, להם זוכה המשמח. 2. לרבי אבהו הוקשה היה צריך לומר בלשון רבים מביאים תודות בית ה', שהרי הרבה חתנים יהיו בירושלים, אלא רמז הכתוב על המשמח שנחשב כמביא תודה. 3.רב נחמן היה קשה לו שהמילים כי אשיב וכ''ו מיותרות, שכן ברור שקול הששון והשמחה ישמע בזמן שאשיב, אלא לרמוז שעל ידי החמשה קולות ישיב הקב''ה את שבות הארץ כבראשונה  (הפירוש ברב נחמן הוא לענ''ד). 

  3. הפרישה אבן העזר סימן סה כנראה הוקשה בזה ומכוח זה פירש את הגמ' דלא כרש''י (שמזלזל בברכת ה') אלא, "כלומר לא יזכה לאלו הה' קולות בנחמת ירושלים דכתיב בה קול ששון" (והלשון עובר צ''ע לדבריו). נראה להסביר בדעת רש''י: הנבואה אומרת, שאותן חמשה קולות שיש בכל חתונה יהיו לעתיד לבוא בירושלים, משתמע מכך שבכל חתונה יש חמשה קולות (רק דצ''ע שהרי על חתונה בצרפת לא נאמרה ברכתו של ה', ומה שיך לומר שמזלזל בה).

  4. לכאורה כשם שמי שלא משמח מזלזל בברכתו של ה', כך מי שלא מודה לה' בחתונה מזלזל בברכה של ה'.  

  5. יש שהסבירו שכאשר משמח את החתן בעקיפין גם הכלה שמחה, לכן גורם להפסד בחמשה קולות.  

  6. הישמח ישראל מלמדנו שיש כאן כעין עיסקה ביננו לבין הקב''ה, הקב''ה נותן ארבעה קולות בעד שאנו ניתן קול אחד, שאנו נעורר את אהבת ה' בלבנו ונודה הודיה נרגשת. לפי זה כמה נפלאים דברי הגמ' "כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות, שנאמר" וכ''ו. שאלנו היכן כתוב בפסוק שמי שלא משמח חתן בחו''ל עובר בחמשה קולות? ועוד מדוע הוא מזלזל בחמשה קולות, הוא סך הכול מזלזל בקול של הששון והשמחה? ומהו הלשון עובר?

ניתן משל: ישיבה הנמצאת במושב מבודד צריכה לדאוג להסעה לרבנים מביתם לישיבה, לשם כך החליטה הישיבה לקנות רכב לתת אותו לאדם אחד בחינם שהוא יוכל לנסוע בו כאוות נפשו, בעד שיביא את הרבנים כל בוקר לישיבה. יום אחד החליט הנהג ליהנות מהרכב ונסע לטיול לשבוע שלם, הנהלת הישיבה פנתה אליו ובקשה שישלם שווי השכרת רכב לשבוע, שאל הנהג מדוע כל כך הרבה? אני ישלם לכם דמי השכרת רכב לשעה בבוקר, ענתה לו הישיבה כל מה שקיבלת את הרכב בחינם זה בשביל שעה זו שאתה עושה, ברגע שלא עמדת בהתחייבות העיסקה בטילה ועל כל השהות של הרכב אצלך אתה צריך לשלם. 

כך ממש הוא בחתונה הקב''ה נותן לנו ארבעה גוונים של שמחה ואהבה, בשביל שנאהב אותו ונודה לו. הקול החמישי בפסוק הוא מטרת כל הארבע קולות, הקב''ה ברא בעולמו ששון ושמחה של חתן וכלה בשביל לעורר אותנו עם ישראל להודות, אדם הנהנה מהמציאות הנפלאה של חתן וכלה ואינו (משמחו) לעורר את החתן והכלה להודות להשי''ת, הוא לא מזלזל רק בששון ובשמחה, זה מראה שהוא בכלל לא מכיר בכל הטוב שנתנו לו, הוא עובר על כל החמשה קולות שכן לכולם היתה מטרה אחת - להודות, והוא לא קיימה.

בזה מתורץ השאלה: הרי קולות אלו הובטחו בגאולה ולא בכל חתונה, שכן הגמ' למדה שקולות אלו נמצאים בכל חתונה, רק הקב''ה הבטיח שבגאולה הם יהיו בערי יהודה. לכן בכול חתונה שלא מקימים את הקול של הודו הרי עוברים על ההסכם של הקולות.  

  1. לפי הנ''ל יוצא, אם זוכים ומקימים בחתונה את הקול החמישי - ההודיה, יתן גם הקב''ה את חלקו ששון ושמחה אהבה ואחוה שלום ורעות (קול חתן וכלה זה כנגד אהבה ואחוה). לעומת זאת אם ח''ו לא זוכים להודות מפסידים את כל ברכת ה'. מסתבר שככל שההודיה תהיה יותר מהלב ויותר בפרסומי ניסא כך תרבה השפעת הקב''ה לתת להם ששון ושמחה אהבה ואחווה. 

  2. אדם הנהנה מהמציאות הנפלאה שברא בורא העולם בעולמו של שמחת חתן וכלה חל עליו חיוב להודות, מי שלא נהנה אין לו חיוב להודות, כמו שכתוב (ברכות דף לה עמוד א): סברא הוא: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.
    ואם תשאל: מדוע לא אמרו כל הנהנה מהמציאות הנפלאה של חתן וכלה עובר, מדוע הזכירו סעודה (כל הנהנה מסעודת חתן)? נראה לומר אדם שלא אכל חסר לו בשמחה, כמו שכתב הרבינו בחיי (בראשית פרק כז) לגבי ועשה לי מטעמים וגו' בעבור תברכך נפשי. וז''ל: "אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם, אלא כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת, כי בהתחזק כחות הגוף יתעוררו כחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש". כך גם אדם שלא נהנה מהסעודה חסר לו בשמחה, לכן לא חל עליו חיוב ההודיה.

  3. עיקר המכוון בשמחת חתן וכלה הוא לעורר שמחה כזו של הודאה להשי"ת 'כי טוב ה' כי לעולם חסדו', והיינו שיתעורר האדם להודות להשי"ת על השפעת חסדיו תמיד, שמקיים עולמו בחסד וברחמים ומנהיג את הכלל ישראל בנסים ונפלאות, ומזמין לחתן ולכלה את זיווגם ומסדר להם כל צרכיהם ומשפיע עליהם מלעילא. זהו שאמרו חז"ל 'כל המשמח חתן וכלה כאילו הקריב תודה', היינו כי המשמח חתן עיקר ענינו הוא לעורר עי"ז קול אומרים הודו את ה' צבאות שהוא ענין הקרבת תודה.
  4. הבאור הפשוט ב'נהנה מסעודת חתן' – הינו מי שאכל ושתה מהסעודה שערך החתן. לפי זה דנו הפוסקים, שיתכן ודווקא עם החתן בעצמו ערך את הסעודה, לא ההורים ולא הכלה. לפי הישמח ישראל הפירוש הוא כל מי שנהנה מהמציאות הנפלאה שערך ה' וגם אכל ושתה חייב להודות לה'.
  5. כתב האהל משה – ר' משה פארהאד זצ''ל: "אפשר לומר דהשמחה הוא אם רואין שהזיווג ישר וטוב בעיני אלקים ואדם, אז צריכין לשיר ולזמר להבורא ית"ש על הטובה הגדולה שעשה השי"ת שהזווג נגמר לטובה כמו בקריעת ים סוף שהודו ושיבחו להשי"ת, וזהו כל הנהנה מסעודת חתן, ר"ל שנהנה ממה שרואה שהזווג נגמר בכי טוב, ואינו משמחו שצריך לעוררו שישמח על הטובה הגדולה שעשה לו השי"ת שזווגם יחד, ואם לא עשה כן, ה"ז עובר בה' קולות, קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ד' צבאות, על שזווגם יחד והסיר כל המניעות והסיבות עד שבא הזווג לידי גמר על נכון, רב אבהו אמר כאילו הקריב תודה שצריך להסביר להחתן הנסים נעשו לו וצריך להקריב קרבן תודה שנאמר מביאים תודה בית ד' (דהינו בשביל להודות צריך תחילה לשמוח בטובה ומתוך כך יבוא להודות).

  6. הבאור הפשוט לשמח חתן – הינו לגרום לו שמחה, הן על ידי ריקודים, כבוד, ומילים טובות. לפי הישמח ישראל הינו לשמח אותו כדי לגרום לו האהבה והודיה לה' הטוב והמטיב. כך גם כתב ר' יוסף ענגיל בספרו אוצרות יוסף "עיקר העניין לשמח חתן וכלה הוא שירגישו הודאה להשי''ת".
    הרחיב את הדברים בספר וידבר משה: "רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה. כי ענין תודה הוא הכרת חסרי השם יתברך וטובו להללו. וזה שמשמח את החתן מראה כי הוא מכיר בטוב השם יתברך, הנותן אשה לאדם לקיום העולם, ושמח מזה, ומורה על חסדו יתברך, וגם גורם כי החתן יהיה בשמחה, ויודה לה' על הטוב, ולא יהיה כפוי טובה. וזה כאילו הקריב תודה, והבן". דהינו כל מה שאנשים יותר מתלהבים ומודים לה' על מציאותם, גם החתן והכלה ירגישו יותר את טוב ה' שבמציאות שלהם.

לחץ כאן לשמיעת שיעור חשוב חתונה ללא הקול החמישי כמעמד הר סיני ללא עשרת הדיברות.mp3


הקול החמישי - בשמחת חתן וכלהלהארות והערות שאלות ותגובות - לחץ כאן