השיעור נמסר ביום י"ח באלול — "חי באלול". התאריך עצמו מזמן שאלה: כיצד זוכה יהודי להיות "חי" באמת? התשובה, כפי שיתבאר, נמצאת בפרשת השבוע עצמה, פרשת כי תבוא.
אומר הפסוק: "חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ". מי שהוא חי — כיצד יודעים שהוא חי? על ידי שהוא מודה לקדוש ברוך הוא. ולא רק זה — יותר מזה: כיצד יודעים אם אדם מחובר להודיה לה' או אינו מחובר אליה? אם רואים לפניכם אדם חי, אדם שמח, טוב לב — דעו, שאדם זה מחובר להודיה. ואם רואים אדם עצוב ומדוכדך — דעו, שהוא אינו מחובר להודיה. וכפי שכתוב: "וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה". מי שהוא חי ושמח, סימן שהוא מודה לקדוש ברוך הוא. זה הולך תמיד יחד: ההודיה והחיות הולכים ביחד.
"חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ, כָּמוֹנִי הַיּוֹם"
ישעיהו לח, יטומהיכן לומדים את הקשר העמוק הזה, שבין החיות לבין ההודיה? מפרשת השבוע עצמה, פרשת כי תבוא — פרשת הביכורים.
"וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ..." (דברים כו, א–ב)
התורה מצווה, בפרשת השבוע, על מצוות הביכורים. ובפרק הבא נראה מדוע דווקא מצווה זו היא, כפי שיתברר, שורש כל עניין ההודיה, וכיצד ההודיה שבה מזכה את המביא בשמחה שלמה — לא סתם שמחה, אלא שמחה בכל הטוב.
אמרו חז"ל במדרש: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" — בשביל הביכורים, שנקראו "רֵאשִׁית", נבראה הבריאה כולה. וכן כתוב במפורש: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כג, יט). יוצא, אם כן, מפשט המדרש, שכל הבריאה כולה נבראה בשביל דבר אחד: להודות לקדוש ברוך הוא. שהרי זהו מה שמבקש מאיתנו הקדוש ברוך הוא — שהאדם יגיע אל הכהן, ויודה לקדוש ברוך הוא על הטוב שנתן לו.
"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ"
שמות כג, יטספר החינוך מאריך מאוד בביאור מצוות הביכורים — כמה הלכות יש בה, וכיצד בדיוק מביאים ביכורים, ומעריך בה מאוד. מקרא ביכורים, המובא בהמשך פרשתנו, מסתיים במילים: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כו, יא).
"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ" (דברים כו, יא)
על מילים אלה — "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" — כותב האור החיים הקדוש דברים נפלאים, בסגנון המפורסם שלו: אילו היו בני אדם מרגישים במתיקותה ובערבותה של התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, לרדוף אחריה. מדוע? מפני שהתורה כוללת בתוכה את כל הטובות שבעולם. התורה מבטיחה, למי שמביא ביכורים ומודה לקדוש ברוך הוא, שהוא יזכה לשמוח — ולא סתם שמוח, אלא "בְּכָל הַטּוֹב", מא' ועד ת', כלשון האור החיים: כל הטוב שבעולם.
"אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַרְגִּישִׁים בְּמָתְקוּת וְעֲרֵבוּת הַתּוֹרָה, הָיוּ מִשְׁתַּגְּעִים וּמִתְלַהֲטִים אַחֲרֶיהָ... כִּי הִיא כּוֹלֶלֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם"
אור החיים הקדוש, על "ושמחת בכל הטוב" (דברים כו, יא)כתוב בתורה, אם כן, דבר נפלא: אדם שמודה לקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מזכה אותו להיות אדם שמח — אבל לא סתם שמח, אלא שמח "בכל הטוב", מפני שהתורה כוללת את כל הטובות שבעולם, ומי שזוכה להתחבר אליה — מתחבר לכל הטוב שבה. ומעתה מובן היטב "וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה": אדם שמודה לקדוש ברוך הוא נעשה אדם חי, מלא חיות, מלא שמחה — כפי שנתבאר בפרק הקודם. וזה כתוב כאן, בסוף פרשת ביכורים, במפורש: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" — מי שיזכה לשמוח בכל הטוב? אותו האחד שמביא ביכורים, ומודה עליהם לקדוש ברוך הוא.
ומוסיף בכיוון דומה בעל "תפארת שלמה" מרדומסק, נפלא ביותר: מדוע נצטווינו לשמוח בטוב? לא מחמת הטוב עצמו, שהוא מנת חלקנו — אלא משום "אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ". מאחר שאת הטוב הזה אנו מקבלים ממנו יתברך, יש בשמחה עליו מימד נוסף לגמרי.
"וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב — מַדּוּעַ לָנוּ לִשְׂמֹחַ בַּטּוֹב? לֹא מֵחֲמַת הַטּוֹב עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְנַת חֶלְקֵנוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם 'אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ'"
התפארת שלמה מרדומסקבעל השיעור מספר, שפגש פעם יהודי יקר, ושוחח עמו על עניין ההודיה. אמר לו אותו יהודי: אני אסביר לך מה זו הודיה. שני בני אדם הולכים ברחוב, ושניהם מוצאים שטר של מאה שקלים. הראשון מצא "מאה שקלים" — יקנה בהם משהו נחמד, וזהו. השני מרגיש: בורא עולם, בכבודו ובעצמו, שלח לי משהו טוב, כי הוא אוהב אותי. זהו עולם אחר לגמרי.
וזהו בדיוק מה שאמר בעל "תפארת שלמה": "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" — לא בגלל הטוב עצמו, אלא "אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ". כאשר אדם יודע מיהו נתן לו את הטוב הזה — כיצד לא יהיה שמח? שהרי היא, התורה, כוללת את כל הטובות שבעולם. יזכנו ה' להודות לו, ולהיות שמחים בכל הטוב, ובכל חידוש להרגיש את ברכת ה', לכבוד שמו.