ושבו בנים לגבולם

1. בפסוק טו: "כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ... וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב"
2. בפסוק טז: "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ... וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"

💭 המניע המרכזי:

• התעוררות שנוצרה מסיבת האנטישמיות בה נתקלו המוני בית ישראל בארצות פזוריהם
• השקפת עולם של "בריחה" מהאנטישמיות
• הרעיון: "ככל הגויים יהיה בית ישראל" (חלילה)
• המטרה: אם רק תהיה 'מולדת יהודית' - נפטר אחת ולתמיד מצרת האנטישמיות

🎯 המהות:

לא אהבת ארץ ישראל היא שהניעה את העלייה, אלא הרצון לברוח מ'ארץ האויב'. לצורך כך, היו כאלו ששקלו להקים 'מולדת' אף חוץ לגבולות ארץ ישראל (כמו תוכנית אוגנדה וכדומה). זוהי 'בריחה-מולדת' - לא אהבת ארץ.

💎 המניע המרכזי:

• אהבת ארץ ישראל עצמה
• חיבור רוחני לארץ הקודש
• שיבה של "בנים" - "בנים אתם לה' אלוקיכם"

🌟 המהות:

העולים הם בני תורה ושומרי מצוות, השבים לארץ מחמת ורק משום שזה גבולות ארץ ישראל. המטרה היא להתענג על ה' בארץ הקודש, להסתופף בהיכלי התורה והישיבות.

💡 הפתרון האלוקי:

הקדים הקב"ה רפואה לפני המכה על ידי 'ושבו מארץ אויב' - שלב ראשון שבו נבנתה התשתית הגשמית, כדי שיוכלו אלו ה'בנים' שישובו 'לגבולם' לאחר מכן לשבת בשקט ובשלוה על התורה ועל העבודה.

1. רבבות משפחות תורניות עולות לארץ מצפון אמריקה, אירופה ודרום אפריקה
2. קריות תורה ענקיות צומחות בכל חלקי הארץ - בית שמש, בית"ר עילית, מודיעין עילית, ברכפלד ועוד
3. עשרות ישיבות וכוללים לבני חו"ל שעולים ללמוד תורה בארץ
4. משפחות שלמות משנות כיוון חיים כדי לזכות לחיות בארץ הקודש

1. "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א) - מעמד של קרבה ויחס משפחתי
2. בן מקיים את רצון האב מתוך אהבה, לא מתוך פחד
3. בן נושא את ערכי האב והאם, לא רק את שמם

1. זהות ייחודית - מה ששייך לפנים שונה ממה שבחוץ
2. קדושה מיוחדת - "הארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה"
3. אחריות - הגבול מחייב שמירה ושמירת ערכים

1. נטעה בצד הדרך - "ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה" - היא קבורה על צד הדרך לגלות, כדי שתוכל להתפלל על בניה כשיעברו בגלות
2. אהבתה לבנים - "רחל מבכה על בניה מאנה להנחם" - אינה מוכנה להתפשר על טובת בניה
3. זכותה של מסירת הסימנים - המידה של ויתור והקרבה למען האחר

התשובה: רחל אמנו יודעת שאין זו עדיין הגאולה השלמה. שיבה מתוך בריחה אינה גאולה אמיתית. לכן היא ממשיכה לבכות עד שהקב"ה מבטיח לה גם את השלב השני - "ושבו בנים לגבולם".

1. מסירת הסימנים ללאה - כנ"ל, מעשה חסד עצום
2. התפילה המתמדת - "רחל מבכה על בניה" - תפילתה לא פסקה לאורך הדורות
3. הקבורה בצד הדרך - מסירות נפש להיות שם בשביל בניה

1. אחרית הימים - סוף הגלות, תקופת הגאולה
2. אחרית התהליך - השלב המשוכלל, המעודן, הסופי

1. עליית בני תורה המונית:

• אלפי משפחות של בני תורה עולות מדי שנה
• מניעים: אהבת הארץ, רצון להתחנך בסביבה תורנית, דבקות בארץ הקודש

2. צמיחת ערי התורה:

• בית שמש: מעל 120,000 תושבים, רובם ככולם שומרי תורה
• בית"ר עילית: כ-60,000 תושבים
• מודיעין עילית: כ-80,000 תושבים
• אלעד, עמנואל, ברכפלד ועוד

3. מאות ישיבות וכוללים:

• ישיבות לבני חו"ל שעולים ללמוד בארץ
• כוללים לאברכים מכל רחבי העולם
• מוסדות חינוך ברמה עולמית

4. אידיאליזם תורני:

• משפחות צעירות מוותרות על נוחות כלכלית למען חיים של תורה בארץ
• נכונות למסירות נפש כדי להתגורר בארץ הקודש

1. מוטיבציה פנימית:

• יש לשאוף לעבודת ה' מתוך אהבה, לא רק מפחד
• לפתח קשר אישי עם הקב"ה ועם ארץ ישראל

2. אי-הסתפקות בחציים:

• כמו רחל שלא הסתפקה בשלב הראשון
• גם אנו צריכים לשאוף תמיד למדרגות גבוהות יותר

3. תפילה מתמדת:

• רחל לא הפסיקה לבכות ולהתפלל
• גם אנו צריכים להמשיך ולהתפלל על גאולה שלמה

1. הכרה בערך העליה לארץ:

• לא כל עליה שווה - יש להעריך עליה מתוך אהבת הארץ
• לעודד עליה של "בנים" - בני תורה ושומרי מצוות

2. תמיכה ברוחניות הארץ:

• להקים ישיבות, כוללים, מוסדות חסד
• לא להסתפק בבניין הפיזי בלבד

3. שמירה על אופי תורני:

• לדאוג שהשיבה לארץ תהיה שיבה רוחנית ולא רק פיזית

1. שני שלבי שיבה: הנבואה מתארת שני שלבים נפרדים של שיבת ציון - ראשון של בריחה, שני של אהבה.


2. "ושבו מארץ אויב": שלב ראשון - עליה מתוך פחד ובריחה מהאנטישמיות, שבנתה את התשתית הגשמית.


3. "ושבו בנים לגבולם": שלב שני - עליה מתוך אהבת ארץ ישראל, של בני תורה ושומרי מצוות.


4. סדר השגחתי: הקב"ה סידר את התהליך בחכמה - תחילה בניין גשמי, ואחר כך שיבה רוחנית.


5. התגשמות בדורנו: אנו זוכים לראות בימינו את תחילת התגשמות השלב השני של הנבואה.


6. תפילה מתמדת: עלינו להמשיך ולהתפלל על השלמת הגאולה, כמו רחל אמנו שלא הפסיקה לבכות.

מקורות עיקריים:

• תנ"ך: ירמיהו פרק לא, פסוקים יד-טז
• ספר 'שמחת אלעזר': חלק א, מאמר ח' (עמ' 28-30), מאת הגאון רבי אלעזר שמחה וסרמן זצ"ל

מקורות נוספים:

• מדרש איכה רבה: פתיחתא כד - על זכות רחל אמנו במסירת הסימנים
• רש"י על ירמיהו לא, יד - פירוש הפסוקים
• מצודת דוד שם - ביאור "ושבו מארץ אויב"
• אבן עזרא שם - על משמעות "לגבולם"