שאלה זו נפתחת בדרך נפלאה — כאשר מבינים שהפיוט מדבר על שני ימים שונים, ואף על שני אנשים שונים — שמאוחדים בנפשם.

הזוהר הקדוש מקביל בין משה רבינו לרשב"י פעמים רבות. ואכן גדולי ישראל מפרשים זאת מפורשות:

ומי שזכה למדרגת משה — כל מה שאירע למשה, אירע לו. וכך כתב הרמב"ן על דרך כלל:

שתי הבריחות — של משה ושל רשב"י — זהות לחלוטין במבנה שלהן. שניהם כעסו על רשעים המיצרים לישראל, שניהם נרדפו, שניהם ברחו — ודווקא הבריחה היא שהביאה אותם לגדולתם.

"מושב טוב ישבת" — כיצד בריחה ומסתור נקראים "מושב טוב"? כי מן הבריחה יצאה הגדולה. כמו שמדין לא נראתה מקום גדולה — ואף על פי כן שם נגלה הסנה. וכמו שמערת צורים לא נראתה כישיבה של כבוד — ואף על פי כן שם קנה רשב"י "הודו והדרו".

וזהו שמדגיש הפייטן: "שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ" — דווקא שם, בנקודת הבריחה. לא למרות הבריחה — אלא בגלל הבריחה. כי כאשר האדם יוצא מן הרגיל, ומסתגר עם האמת שלו — שם מתגלה גדולתו.

ועדיין נשאלת השאלה: מה קרה ברשב"י כתוצאה מאותה ישיבה של י"ג שנים? הפיוט מתאר זאת בלשון: "בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ — שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ". ומהו "שמן ששון" זה?

נמצא: ישיבת י"ג שנים במערה — כנגד י"ג תיקוני הדיקנא של עתיקא קדישא. ובשנת הי"ג זכה רשב"י לחדור אל התיקון השלושה עשר — שממנו שופעים י"ג נהרות שמן האפרסמון, שהם מידת הרחמים העליונה ממש. ומאז — נמשח בשמן הרחמים, ורואה כל אחד ואחד ברחמים.