הַגִּבּוֹר: אַבָּא חִלְקִיָּה, נֶכְדּוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל. צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁתְּפִלָּתוֹ בּוֹקַעַת שְׁחָקִים, אַךְ הוּא עָנִי מָרוּד, עוֹבֵד כְּפוֹעֵל פָּשׁוּט בַּשָּׂדֶה, וְחַי בַּעֲנָוָה עֲצוּמָה.
הַבְּעָיָה: שְׁנַת בַּצֹּרֶת קָשָׁה. מִשְׁלַחַת רַבָּנִים נִשְׁלַחַת אֵלָיו.
הַקּוֹנְפְלִיקְט (הַמֶּתַח הַסִּפּוּרִי): אַבָּא חִלְקִיָּה עוֹשֶׂה שׁוּרָה שֶׁל מַעֲשִׂים מוּזָרִים לִכְאוֹרָה (מִתְעַלֵּם מֵהָרַבָּנִים, מִתְנַהֵג בְּצוּרָה לֹא מֻבְנֵית בַּדֶּרֶך). הַתַּלְמִידִים רוֹאִים הַכֹּל, תְּמֵהִים, אַךְ בּוֹטְחִים בּוֹ יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נִסְתָּר לְכָל מַעֲשֶׂה.
נְקֻדַּת הַשִּׂיא: תְּפִלַּת הַסֵּתֶר עַל הַגַּג, יְרִידַת הַגֶּשֶׁם, וְהַהֶסְבֵּר הַמַּדְהִים לְכָל הַמַּעֲשִׂים.
יְלָדִים, אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת חוֹנִי הַמְעַגֵּל שֶׁהוֹרִיד גֶּשֶׁם? שָׁנִים רַבּוֹת לְאַחַר מִכֵּן, שׁוּב הִגִּיעָה בַּצֹּרֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָאֲדָמָה הָיְתָה יְבֵשָׁה, עֲצֵי הַפְּרִי נָבְלוּ, וְלַכְּבָשִׂים לֹא הָיָה מַיִם לִשְׁתּוֹת. הַחֲכָמִים, גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, יָדְעוּ שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ צַדִּיק מְיֻחָד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לְמִי יִפְנוּ? הֵם נִזְכְּרוּ בַּנֶּכֶד שֶׁל חוֹנִי – צַדִּיק קָדוֹשׁ בְּשֵׁם אַבָּא חִלְקִיָּה.
יָצְאָה מִשְׁלַחַת חֲכָמִים מְכֻבֶּדֶת לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ. הֵם דָּפְקוּ בְּדַלְתּוֹ, אַךְ בַּבַּיִת לֹא הָיָה אִישׁ. "הוּא וַדַּאי בַּשָּׂדֶה," אָמְרוּ זֶה לָזֶה.
הַשֶּׁמֶשׁ יָקְדָה בְּחָזְקָה כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַחֲכָמִים לַשָּׂדֶה. מֵרָחוֹק רָאוּ אֶת אַבָּא חִלְקִיָּה אוֹחֵז בְּמַעְדֵּר כָּבֵד וְעוֹדֵר אֶת הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה. זֵעָה נִגְּרָה עַל פָּנָיו, וְהוּא עָבַד בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה, בְּלִי לַעֲצֹר אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד. נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְקָרְאוּ בְּכָבוֹד: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי!" אַךְ מַה זֶּה?! אַבָּא חִלְקִיָּה בִּכְלוּם לֹא סוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ. הוּא לֹא עָנָה לָהֶם שָׁלוֹם! הוּא פָּשׁוּט הִמְשִׁיךְ לַחְפֹּר: "טְרַאח! טְרַאח!" הַחֲכָמִים הִתְפַּלְּאוּ מְאֹד. צַדִּיק כָּזֶה גָּדוֹל לֹא עוֹנֶה "שָׁלוֹם"? אֲבָל הֵם לֹא כָּעֲסוּ. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים: וַדַּאי יֵשׁ לַצַּדִּיק סִבָּה טוֹבָה וּקְדוֹשָׁה. הֵם הֶחְלִיטוּ לְהַמְתִּין בַּצַּד.
לִפְנוֹת עֶרֶב, סִיֵּם אַבָּא חִלְקִיָּה אֶת עֲבוֹדָתוֹ. הוּא אָסַף חֲבִילַת עֵצִים, וְהִתְכּוֹנֵן לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ. וְאָז רָאוּ הַחֲכָמִים סִדְרָה שֶׁל מַעֲשִׂים מוּזָרִים עוֹד יוֹתֵר:
הַחֲכָמִים הָלְכוּ מֵאֲחוֹרָיו, מַבִּיטִים וְשׁוֹתְקִים. הֵם יָדְעוּ – הַצַּדִּיק הַזֶּה הוּכוֹ כְּמוֹ חִידָה, וּבְקָרוֹב יִמְצְאוּ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אַבָּא חִלְקִיָּה, רָאוּ דָּבָר שֶׁקָּרַע אֶת לִבָּם. בַּבַּיִת הָיָה רַק מְעַט מְאֹד מָזוֹן. עֹנִי עָצוּם. אַבָּא חִלְקִיָּה חִלֵּק פְּרוּסוֹת קְטַנּוֹת לִילָדָיו, אֲבָל לָרַבָּנִים שֶׁהִגִּיעוּ כְּאוֹרְחִים – לֹא הִצִּיעַ כְּלוּם לֶאֱכֹל. בְּסוֹף הַסְּעוּדָה לָחַשׁ אַבָּא חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת: "אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה הַחֲכָמִים בָּאוּ הֵנָּה. הֵם רוֹצִים שֶׁנִּתְפַּלֵּל עַל הַגֶּשֶׁם. בּוֹאִי נַעֲלֶה בְּשֶׁקֶט לַעֲלִיַּת הַגַּג, וְנִתְפַּלֵּל אֶל ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אוּלַי ה' יַעֲנֶה לָנוּ מִיָּד, וְכָךְ הַחֲכָמִים בִּכְלָל לֹא יֵדְעוּ שֶׁזֶּה קָרָה בִּזְכוּתֵנוּ. אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים כָּבוֹד".
הֵם עָלוּ לַגַּג. הַבַּעַל עָמַד בְּזָוִית אַחַת, וְהָאִשָּׁה עָמְדָה בַּזָּוִית הַשְּׁנִיָּה. שְׁנֵיהֶם הִתְחַנְּנוּ בִּדְמָעוֹת. פִּתְאוֹם – נָשְׁבָה רוּחַ, וְעֲנָנִים אֲפֹרִים וּשְׁחוֹרִים הוֹפִיעוּ בַּשָּׁמַיִם. וּמֵאֵיזֶה כִּוּוּן בָּאוּ הָעֲנָנִים הָרִאשׁוֹנִים? דַּוְקָא מֵהַפִּנָּה שֶׁבָּהּ עָמְדָה הָאִשָּׁה! (כִּי הִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת לָעֲנִיִּים מָזוֹן מוּכָן וְכָךְ הִצִּילָה אוֹתָם מִיָּד מֵרָעָב). מַבּוּל שֶׁל גִּשְׁמֵי בְּרָכָה הֵחֵל לָרֶדֶת עַל הָאָרֶץ!
יָרְדוּ אַבָּא חִלְקִיָּה וְאִשְׁתּוֹ אֶל הַחֲכָמִים שֶׁבַּסָּלוֹן, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם: "בַּמֶּה נוּכַל לַעֲזֹר לָכֶם, רַבָּנִים נִכְבָּדִים?" אֲבָל הַחֲכָמִים חִיְּכוּ וְאָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַגֶּשֶׁם הַזֶּה בָּא רַק בִּזְכוּת תְּפִלַּתְכֶם! אֲבָל בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, רַבִּי – הַסְבֵּר לָנוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים הַמּוּזָרִים שֶׁעָשִׂיתָ. תָּמִיד סָמַכְנוּ עָלֶךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ סִבָּה טוֹבָה. מַדּוּעַ לֹא עָנִיתָ לָנוּ שָׁלוֹם?"
"וּמַדּוּעַ לֹא הִנַּחְתָּ אֶת מְעִילְךָ תַּחַת הָעֵצִים כְּדֵי לְרַפֵּד אֶת הַכָּתֵף?" קְשׁוּ הַחֲכָמִים.
"כִּי הַבֶּגֶד הַזֶּה הוּא מֻשְׁאָל!" חִיֵּךְ הַצַּדִּיק. "חֲבֵרִי שֶׁלִּי הִשְׁאִיל לִי אוֹתוֹ שֶׁאֶלְבַּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא יִהְיֶה לִי קַר. הוּא לֹא הִרְשָׁה לִי לָשִׂים עָלָיו עֵצִים קוֹצְנִיִּים שֶׁיִּקְרְעוּ אוֹתוֹ! אָסוּר לְשַׁנּוֹת בְּחֵפֶץ שֶׁל חָבֵר".
"וְלָמָּה נָעַלְתָּ נַעֲלַיִם רַק בְּתוֹךְ הַמַּיִם?"
"כִּי עַל שְׁבִיל הָעָפָר אֲנִי רוֹאֶה אֵיפֹה אֲנִי דּוֹרֵךְ. בְּתוֹךְ הַמַּיִם אֵינֶנִּי רוֹאֶה. אֲנִי חוֹשֵׁשׂ שֶׁמָּא יֵשׁ דָּג שֶׁנּוֹשֵׁךְ אוֹ עַקְרָב."
"וּמַדּוּעַ הֵרַמְתָּ בְּגָדֶיךָ מֵעַל לַקּוֹצִים וְנָתַתָּ לְרַגְלֶיךָ לְהִשָּׂרֵט?" תָּמְהוּ לְבַסּוֹף.
"כִּי רֶגֶל שֶׁנִּפְצַעַת – מִתְרַפֵּאת וְהָעוֹר צּוֹמֵחַ מֵחָדָשׁ," עָנָה אַבָּא חִלְקִיָּה בְּפַשְׁטוּת, "אֲבָל בֶּגֶד שֶׁנִּקְרַע לְאָדָם עָנִי כָּמוֹנִי, אִי אֶפְשָׁר לְרַפֵּא... "
הַחֲכָמִים חִיְּכוּ בְּלֵב מָלֵא הִתְפַּעֲלוּת. הֵם הֵבִינוּ: אַבָּא חִלְקִיָּה מְחַשֵּׁב כָּל פְּעֻלָּה וּפְעֻלָּה! הוּא לֹא מוּזָר – הוּא פָּשׁוּט מוּשְׁלָם בְּמִדּוֹת הַטּוֹבוֹת וּבִזְהִירוּת שֶׁל בֵּיו אָדָם לַחֲבֵרוֹ. וּבִזְכוּת הַדִּקְדּוּק הַזֶּה שֶׁל כָּל דַּקָּה וְכָל חֵפֶץ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלַּתְכֶם וּמֵבִיא חַיִּים לָעוֹלָם!
ME (הַדְּמוּיוֹת בַּסִּפּוּר): הַחֲכָמִים רָאוּ דְּבָרִים שֶׁהָיוּ נִרְאִים לָהֶם כְּזִלְזוּל, אַךְ הֵם "דָּנוּ לְכף זְכוּת" כִּי בָּטְחוּ בַּצַּדִּיק. וְאַבָּא חִלְקִיָּה בְּעַצְמוֹ הָיָה מִדַּקְדֵּק בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הַמַּעֲבִיד וּבְחֵפֶץ מֻשְׁאָל שֶׁל חֲבֵרוֹ.
WE (אֲנַחְנוּ): לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים חֵפֶץ מֵחָבֵר (כַּדּוּר, לוֹרְד, אוֹפַנַּיִם) וּמְשַׁחֲקִים בּוֹ בְּצּוּרָה שֶׁעֲלוּלָה לְהָרוֹס אוֹתוֹ, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַזְבְּזִים בַּכִּתָּה אֶת שְׁעַת הַשִּׁיעוּר עַל פִּטְפּוּטִים לַמְרוֹת שֶׁזֶּהוּ "זְמַן עֲבוֹדָה" שֶׁל הַמּוֹרֶה וְשֶׁלָּנוּ. בְּנוֹסָף, לִפְעָמִים רַב אָדָם מְבֻגָּר אוֹ מוֹרֶה עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מוּבָן לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ מְמַהֲרִים לְזַלְזֵל.
YOU (אַתָּה): כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹפַנַּיִם מֵחָבֵר – אַל תִּסַּע אִתָּם דֶּרֶךְ קוֹצִים כִּי זֶה לֹא שֶׁלְּךָ! הִזָּהֵר בְּרְכוּשׁ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ. וּכְשֶׁאַתָּה רוֹאֶה אָדָם חָשׁוּב שֶׁעוֹשֶׂה פְעֻלָּה מְשֻׁנָּה, אַל תִּצְחַק. חַכֵּה בְּסַבְלָנוּת, דּוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, וְתִרְאֶה שֶׁתָּמִיד יֵשׁ שָׁם חָכְמָה עֲמֻקָּה שֶׁתּוּכַל לִלְמוֹד מִמֶּנָּה.
א. שְׁאֵלַת פְּתִיחָה: "יְלָדִים, אִם הָיִיתִי בּוֹנֶה לִי כָּעֵת אוֹהֶל מֵהַמְּעִיל הֶחָדָשׁ שֶׁלָּכֶם עַל הָרִצְפָּה, הַאִם זֶה הָיָה בְּסֵדֶר? כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא! כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים מַשֶּׁהוּ מֵחָבֵר, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׂ בּוֹ רַק כְּפִי שֶׁמֻּתָּר לְפִי רְצוֹן הֶחָבֵר. הַיּוֹם נִפְגֹּשׁ צַדִּיק שֶׁשָּׁאַל מְעִיל מֵחָבֵר וְהָלַךְ בְּצוּרָה מְאֹד מוּזָרָה רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָרֵס".
ב. הֶעָרוֹת בִּצּוּעַ (לַמְסַפֵּר):
מִשְׂחַק "הַחֵפֶץ הַמֻּשְׁאָל": חַלְּקוּ הַקְרָאוֹת אוֹ כַּרְטִיסִיּוֹת. בְּכָל פַּעַם יֶלֶד קוֹרֵא מוּל שְׁאָר הַכִּתָּה סִטְיוּאַצְיָה: "שָׁאַלְתִּי חֲבִילַת טוּשִׁים, וְרָצִיתִי לִדְפֹּק אִתָּם עַל הַשֻּׁלְחָן כְּמוֹ בְּתֻפִּים...", חֲבֵרָיו לַכִּתָּה עוֹנִים מַה לְדַעְתָּם דֶּרֶךְ הַשִּׁמּוּשׁ הַנְּכוֹנָה (כְּדַרְכּוֹ בִּלְבַד) בְּאוֹתוֹ הַחֵפֶץ.