מחקר מקיף על גבולות האיסור והיישום המעשי
מאת: חכמי ישראל לדורותיהם
המרגלים נענשו מוות בידי שמיים על הוצאת דיבת הארץ, למרות שדיברו על "עצים ואבנים" ולא על בני אדם!
האיסור חל רק על שקר מפורש, לא על דיבור אמת
אם האיסור רק על שקר - למה הגמרא אומרת שמותר "לשנות מפני השלום"?
הבעיה: הקב"ה ציווה לשמואל למשוח את דוד
החשש: "איך אלך ושמע שאול והרגני"
הפתרון: "עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח להשם באתי"
הטעם: גניבת דעת פוגעת באמון הבסיסי - היא גונבת מהאדם את תפיסת המציאות הנכונה שלו
עשיר נתן סידור עתיק כמתנה. המקבל תיאר: "קיבלתי סידור ישן ונושן, כולו קרוע, דפים עומדים ליפול - צחוק זה מה שהוא נותן במתנה!"
הסידור הזה שייך להאריז"ל - שווה מיליונים!
מה שהוא אומר: "מהרגע שהגעתי הזעתי כל הזמן, 35 מעלות, בלתי נסבל, לא יכולתי לזוז כל היום"
מה הוא לא אומר: יש מזגן בכל מקום, רוב השנה נעימה, התרגלות מהירה...
התוצאה: רושם שבארץ ישראל זה כולו חום בלתי נסבל
מה שהוא אומר: "יש פיגועים, המצב קשה, מתיחות"
מה הוא לא אומר: הניסים היומיומיים, הביטחון היחסי, החיים הרגילים של מיליונים
התוצאה: רושם שבארץ ישראל זה כולו סכנה
היו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף מצל לשמש - כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל
הלקח: אפילו הרהור שלילי על תנאי הארץ - בעייתי!
משולח ישיבה מארץ ישראל התלונן על קשיי החיים בארץ. הנצי"ב קפץ בכעס: "מרגל! צא מהבית!"
המשולח: "הרי כל מה שסיפרתי אמת!"
הנצי"ב: "גם המרגלים סיפרו אמת, אבל אין לדבר רעות על ארץ ישראל"
בשנות השלושים נשלחו שני אנשים לבדוק את הארץ. חזרו בהמלצה: "ארץ מזעזעת, חמה ועניה וחרבה"
התוצאה: המשפחה נשארה באפגניסטן ונספתה בשואה
המסקנה: "הוא הוציא את דיבת הארץ רעה"
ספר על הקשיים וגם על היופי, על הבעיות וגם על הפתרונות, על הגשמי וגם על הרוחני
על כל יהודי המתבטא על ארץ ישראל לשקול היטב את מילותיו ולוודא שהוא נותן תמונה הוגנת ומכבדת של ארץ אבותינו הקדושה