הַדְּבָרִים – דִּבְרֵי תּוֹכָחָה

📜מִי, מָתַי וְהֵיכָן – פְּסוּקֵי הַפְּתִיחָה

מִי אוֹמֵר אֶת הַנְּאוּם? הַפָּסוּק עוֹנֶה מִיָּד: ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל׳. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַמַּנְהִיג שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם וְהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, עוֹמֵד עַכְשָׁיו וּמְדַבֵּר.

מָתַי? ׳וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ׳. הַחֹדֶשׁ הָאַחַד עָשָׂר, כְּשֶׁסּוֹפְרִים מִנִּיסָן, הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט, וּ׳בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ׳ הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט.
זוֹ הַשָּׁנָה הָאַרְבָּעִים לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַיּוֹם הַזֶּה הוּא כְּחֹדֶשׁ לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּז׳ בַּאֲדָר. תְּקוּפַת הַמִּדְבָּר נִגְמֶרֶת.

הֵיכָן? ׳בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב׳ – בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, תַּחֲנַת הַחֲנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. מִכָּאן, מֵעֵבֶר לַנָּהָר, רוֹאִים כְּבָר אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. זוֹ נְקֻדַּת הַזִּנּוּק לִכְנִיסָה לָאָרֶץ.

׳בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר׳.

מֹשֶׁה הִתְחִיל לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה – לְהַסְבִּיר אוֹתָהּ. וּלְפִי רַשִׁ״י הוּא פֵּרֵשׁ אוֹתָהּ בְּכָל שִׁבְעִים הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ כָּאן: ה׳ לֹא הִשְׁאִיר אֶת הַתּוֹרָה סְגוּרָה וְלֹא מוּבֶנֶת – הוּא רוֹצֶה שֶׁנָּבִין אוֹתָהּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

אָז לָמָּה בִּכְלָל נֶאֱמַר הַנְּאוּם? יֵשׁ שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת: לְפִי הָרַמְבַּ״ן – כְּדֵי לְבָאֵר אֶת הַתּוֹרָה לַדּוֹר שֶׁנִּכְנָס לָאָרֶץ; וּלְפִי רַשִׁ״י – כְּדֵי לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, בְּרֶמֶז. אֶת זֶה נִלְמַד בַּסְּעִיפִים הַבָּאִים.

וְגַם הַתַּאֲרִיךְ עַצְמוֹ מְלַמֵּד דָּבָר:

מֹשֶׁה חִכָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה. לֹא כִּי לֹא הָיָה לוֹ מָה לְהַגִּיד, אֶלָּא כִּי הוּא אָהַב אֶת הָעָם וְלֹא רָצָה לְהַרְחִיק אוֹתוֹ. עַכְשָׁיו, כְּשֶׁהוּא כְּבָר עוֹמֵד לְהִפָּרֵד, הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים וְאֶפְשָׁר לוֹמַר הַכֹּל.

🎺שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת – כָּל יִשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִים

בַּמִּדְבָּר הָיוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת שֶׁל כֶּסֶף, וְאִתָּן הָיוּ קוֹרְאִים לָעָם. כָּךְ לָמַדְנוּ בְּחֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר, בְּפֶרֶק י׳.
תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרָה אַחַת – מִתְכַּנְּסִים הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי הַשְּׁבָטִים. תָּקְעוּ בִּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת – מִתְכַּנֶּסֶת כָּל הָעֵדָה, מֵהָרִאשׁוֹן וְעַד הָאַחֲרוֹן.

וְכָאן כָּתוּב: ׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל׳. הַפַּעַם כֻּלָּם צְרִיכִים לָבוֹא: שֵׁבֶט זְבוּלוּן וְשֵׁבֶט דָּן, יְהוּדָה וְנַפְתָּלִי, הַצְּעִירִים וְהַמְבֻגָּרִים. אַף אֶחָד אֵינוֹ פָּטוּר.

מִיָּד נוֹלֶדֶת שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה: מָה יֵשׁ בַּפְּסוּקִים הָאֵלֶּה שֶׁבִּשְׁבִילוֹ צָרִיךְ לְכַנֵּס אֶת כָּל הָעָם כֻּלּוֹ? הֲרֵי זֶה לֹא מַתַּן תּוֹרָה! אֶת הַתְּשׁוּבָה נִלְמַד מִיָּד מֵרַשִׁ״י.

🗣️׳אֵלֶּה הַדְּבָרִים׳ – דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת

זוֹ הַתְּשׁוּבָה: הַנְּאוּם נִפְתָּח בְּדִבְרֵי תּוֹכָחָה.
׳לְהוֹכִיחַ׳ פֵּרוּשׁוֹ לוֹמַר בִּקֹּרֶת וּמוּסָר – לְהַגִּיד מָה צָרִיךְ לְתַקֵּן. לֹא לְהַעֲלִיב וְלֹא לְצַעֵר, אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָאָדָם אֵיפֹה הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר.

שִׂימוּ לֵב לַמִּלָּה שֶׁהַתּוֹרָה בָּחֲרָה. יֵשׁ הַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת: ׳לוֹמַר׳, ׳לְהַגִּיד׳, ׳לְדַבֵּר׳. הַמִּלָּה ׳דִּבֶּר׳ הִיא לָשׁוֹן קָשָׁה מְעַט, וְלָכֵן הִיא מַתְאִימָה בְּדִיּוּק לְדִבְרֵי תּוֹכָחָה.

וְלָמָּה בִּכְלָל מוֹכִיחִים? כִּי אוֹהֲבִים. כָּךְ כָּתוּב בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי: ׳כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה׳ יוֹכִיחַ׳. מֹשֶׁה מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם וְרוֹצֶה שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ נְקִיִּים וּמְתֻקָּנִים.

🏪׳אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל׳ – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה יָשִׁיב

רַשִׁ״י שׁוֹאֵל עוֹד שְׁאֵלָה: לָמָּה הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה ׳אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל׳?

׳אֵלּוּ שֶׁבַּשּׁוּק׳ הֵם מִי שֶׁלֹּא בָּא לַכִּנּוּס וְנִשְׁאַר בַּחוּץ. מִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם – תָּמִיד יֵשׁ לוֹ תֵּרוּץ. הוּא פּוֹגֵשׁ אֶת מִי שֶׁכֵּן הָיָה וְאוֹמֵר: מָה, שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנּוּ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה וְשָׁתַקְתֶּם? אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי שָׁם, הָיִיתִי עוֹנֶה לוֹ!

לָכֵן מֹשֶׁה כִּנֵּס אֶת כֻּלָּם, וְאָמַר: הֲרֵי כֻּלְּכֶם כָּאן – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה, שֶׁיָּשִׁיב עַכְשָׁיו. אֵין מִסְתּוֹרִין וְאֵין לְחִישׁוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב: הַכֹּל נֶאֱמָר בְּגָלוּי, בִּפְנֵי כֻּלָּם, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לַעֲנוֹת.
מִכָּאן לָמַדְנוּ כְּלָל גָּדוֹל: תּוֹכָחָה אוֹמְרִים בִּפְנֵי כֻּלָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהָשִׁיב.

🗺️שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת – שִׁבְעָה רְמָזִים בְּפָסוּק אֶחָד

וְעַכְשָׁיו לַהַפְתָּעָה שֶׁבַּפָּסוּק. מֹשֶׁה עוֹמֵד בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְאַף עַל פִּי כֵן הַפָּסוּק מוֹנֶה רְשִׁימָה שְׁלֵמָה שֶׁל מְקוֹמוֹת: ׳בַּמִּדְבָּר, בָּעֲרָבָה, מוֹל סוּף, בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן, וַחֲצֵרֹת, וְדִי זָהָב׳.
לָמָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שֵׁמוֹת? הֲרֵי הַנְּאוּם נֶאֱמַר בְּמָקוֹם אֶחָד! רַשִׁ״י מְגַלֶּה: אֵלֶּה אֵינָם צִיּוּנֵי מָקוֹם, אֶלָּא רְמָזִים לַחֲטָאִים – ׳כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּהֶן׳.

שְׁלוֹשָׁה רְמָזִים כְּבָר לְפָנֵינוּ: הַתְּלוּנָה בַּמִּדְבָּר, הַחֵטְא בְּבַעַל פְּעוֹר, וְהַפַּחַד וְהַתְּלוּנָה עַל שְׂפַת יַם סוּף. וְעוֹד אַרְבָּעָה בָּאִים:

זוֹ הוֹכָחָה נִפְלָאָה: חָזְרוּ וְחִפְּשׂוּ בְּכָל הַתּוֹרָה וּבְכָל הַתַּנַ״ךְ – אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ ׳תֹּפֶל וְלָבָן׳! סִימָן שֶׁאֵלֶּה אֵינָם שְׁמוֹת מְקוֹמוֹת כְּלָל, אֶלָּא רְמָזִים.
׳תֹּפֶל׳ מִלְּשׁוֹן ׳דְּבָרִים תְּפֵלִים׳ – דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ דְּבָרִים תְּפֵלִים עַל הַמָּן, שֶׁהוּא לָבָן: ה׳ הוֹרִיד לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם בְּכָל בֹּקֶר, וְהֵם הִתְלוֹנְנוּ עָלָיו.

׳דִּי זָהָב׳ – ׳דַּי׳ בִּלְשׁוֹן רִבּוּי: הָיָה לָהֶם הַרְבֵּה מְאוֹד זָהָב, שֶׁיָּצָא אִתָּם מִמִּצְרַיִם, וּמִמֶּנּוּ הֵם עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל.
וּבַחֲצֵרוֹת הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: מַחְלֹקֶת קֹרַח, וְהָעֹנֶשׁ שֶׁל מִרְיָם עַל לָשׁוֹן הָרַע – שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה לָהֶם לִלְמֹד לִשְׁמֹר עַל הַלָּשׁוֹן.

יֵשׁ כָּאן חֲטָאִים מֵהֶעָבָר הָרָחוֹק – יְצִיאַת מִצְרַיִם, יַם סוּף, הָעֵגֶל, הַמְרַגְּלִים – וְגַם מֵהֶעָבָר הַקָּרוֹב מְאוֹד: בַּעַל פְּעוֹר, שֶׁהָיָה מַמָּשׁ כָּאן, בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַנְּאוּם.
וְהַמֶּסֶר לְדוֹר בָּאֵי הָאָרֶץ: אַל תַּחְזְרוּ עַל הַטָּעֻיּוֹת הָאֵלֶּה. בָּאָרֶץ מְחַכָּה לָכֶם חַיִּים חֲדָשִׁים – הִכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם מְתֻקָּנִים.

🤫בְּרֶמֶז – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל

שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה: אִם מֹשֶׁה רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ, לָמָּה הוּא לֹא אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ ׳חֲטָאתֶם בָּעֵגֶל וְחֲטָאתֶם בַּמְרַגְּלִים׳? לָמָּה דַּוְקָא שֵׁמוֹת שֶׁל מְקוֹמוֹת?

׳סָתַם׳ פֵּרוּשׁוֹ: כִּסָּה קְצָת, הִשְׁאִיר אֶת הַדְּבָרִים לֹא גְּלוּיִים לְגַמְרֵי. כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁרוֹאִים אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא עַד הַסּוֹף.
מֹשֶׁה אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת – אֲבָל בְּכָבוֹד. הוּא לֹא מַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַחֵטְא, אֶלָּא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם, וְכָל אֶחָד בַּקָּהָל כְּבָר מֵבִין לְבַד לְמָה הַכַּוָּנָה.

אָז אֵיךְ זֶה הוֹלֵךְ יַחַד? מִצַּד אֶחָד ׳כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה יָשִׁיב׳ – בְּגָלוּי, בִּפְנֵי כֻּלָּם; וּמִצַּד שֵׁנִי בְּרֶמֶז.
הַתְּשׁוּבָה: מֹשֶׁה אֵינוֹ נִמְנָע מִלּוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, וְאֵין כָּאן הַסְתָּרָה שֶׁל הַחֵטְא. אֲבָל הוּא גַּם אֵינוֹ מְבַיֵּשׁ אִישׁ. אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת כָּל הָאֱמֶת, וְעִם זֹאת לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹד הַשּׁוֹמֵעַ.

וְיֵשׁ כָּאן גַּם לִמּוּד עָלֵינוּ: אִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִזְהַר כָּל כָּךְ בִּכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹד חֲבֵרִים בַּכִּתָּה וּבַבַּיִת.

⏳׳אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב׳ – רְאוּ מָה גְּרַמְתֶּם

הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי נִרְאֶה כְּמוֹ מֵידָע יָבֵשׁ שֶׁל מַפָּה: ׳אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׳. חֹרֵב הוּא הַר סִינַי, וְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ הִיא הַתַּחֲנָה שֶׁמִּמֶּנָּה נִשְׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים.
אֲבָל גַּם כָּאן מִסְתַּתֶּרֶת תּוֹכָחָה.

וְזוֹ הַנְּקֻדָּה הַמְרַגֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר: הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר הִיא שֶׁל אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְה׳ הֵבִיא אוֹתָנוּ בָּהּ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים. כַּמָּה ה׳ מִהֵר! כַּמָּה הוּא רָצָה שֶׁנַּגִּיעַ כְּבָר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

אֲבָל אַחֲרֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים הַמַּסָּע הִתְהַפֵּךְ: בִּמְקוֹם לְהִכָּנֵס מִיָּד, סוֹבְבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סְבִיב הַר שֵׂעִיר אַרְבָּעִים שָׁנָה. מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מָה גְּרַמְתֶּם – וְאַל תַּחְזְרוּ עַל זֶה עַכְשָׁיו, בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ.

🛏️לָמָּה דַּוְקָא עַכְשָׁיו? סָמוּךְ לַמִּיתָה וְאַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן

רָאִינוּ שֶׁהַתַּאֲרִיךְ מְלַמֵּד שֶׁמֹּשֶׁה הוֹכִיחַ סָמוּךְ לַמִּיתָה, וְשֶׁהוּא לָמַד זֹאת מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ. עַכְשָׁיו נִשְׁאַל: לָמָּה זֶה דַּוְקָא הַזְּמַן הַנָּכוֹן?

הַטַּעַם הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁל יַעֲקֹב: אִם אָדָם מוֹכִיחַ אֶת בְּנוֹ שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי כֵן, הַבֵּן עָלוּל לֹא לִשְׁמֹעַ, לְהִתְרַחֵק וְלָלֶכֶת. יַעֲקֹב פָּחַד שֶׁרְאוּבֵן יַעֲזֹב אוֹתוֹ וְיִדְבַּק בְּעֵשָׂו. אֲבָל לִפְנֵי הַפְּטִירָה הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים, וְהַבֵּן קָשׁוּר וְשׁוֹמֵעַ.

וְכָךְ נָהֲגוּ גַּם אֲחֵרִים: יְהוֹשֻׁעַ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, וְכֵן שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁאָמַר לָעָם ׳הִנְנִי, עֲנוּ בִי׳ – הֲרֵינִי לְפָנֵיכֶם, אִמְרוּ אִם עָשִׂיתִי מַשֶּׁהוּ לֹא נָכוֹן; וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ.

וְיֵשׁ עוֹד תְּנַאי בַּזְּמַן, וְהוּא רָמוּז בַּמִּלִּים ׳אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֶת סִיחֹן... וְאֵת עוֹג׳:

כְּלוֹמַר: קֹדֶם הַטּוֹבָה, וְאַחַר כָּךְ הַתּוֹכָחָה. אַחֲרֵי שֶׁהָעָם רָאָה בְּעֵינָיו שֶׁה׳ נוֹתֵן לָהֶם נִצָּחוֹן וְנוֹתֵן לָהֶם אֶרֶץ, הֵם יוֹדְעִים שֶׁמֹּשֶׁה אוֹהֵב אוֹתָם וְאֵינוֹ בָּא ׳לְקַנְתֵּר׳ – לְהַרְגִּיז וְלִרְדֹּף – אֶלָּא לְתַקֵּן.

💡לְשֵׁם מָה תּוֹכָחָה – וְאֵיךְ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ

מָה הַמַּטָּרָה שֶׁל תּוֹכָחָה? לֹא לְהַעֲלִיב וְלֹא לְהַשְׁפִּיל, אֶלָּא לְתַקֵּן. מֹשֶׁה רוֹצֶה דָּבָר אֶחָד: שֶׁהָעָם לֹא יַחֲזֹר עַל הַחֲטָאִים שֶׁל הַמִּדְבָּר כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מָה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבָּהּ? הַשּׁוֹמֵעַ מְגַלֶּה מָה עָלָיו לְשַׁפֵּר. בְּלִי תּוֹכָחָה אָדָם יָכוֹל לַחֲזֹר שׁוּב וָשׁוּב עַל אוֹתָהּ טָעוּת וְלֹא לָשִׂים לֵב. וּכְשֶׁהוּא מְתַקֵּן – הוּא מִתְקָרֵב לַה׳.

מִמִּי מְקַבְּלִים תּוֹכָחָה? מִמִּי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתֵנוּ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל עַם יִשְׂרָאֵל שׁוּב וָשׁוּב, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם גַּם אַחֲרֵי הָעֵגֶל. מִי שֶׁמְּדַבֵּר מֵאַהֲבָה – כְּדַאי מְאוֹד לְהַקְשִׁיב לוֹ.

וּכְשֶׁמְּחַבְּרִים אֶת הַכֹּל, מְגַלִּים שֶׁפְּסוּקֵי הַפְּתִיחָה שֶׁל חֻמַּשׁ דְּבָרִים הֵם נְאוּם שֶׁל אַהֲבָה: מַנְהִיג זָקֵן, חֹדֶשׁ לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, אוֹסֵף אֶת כָּל הָעָם – וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ נְקִיִּים, מְתֻקָּנִים וּקְשׁוּרִים לַה׳.