מִנּוּי הַדַּיָּנִים

📖׳הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה׳ – מִשְׁנֵה תּוֹרָה

׳בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר׳. לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ מֹשֶׁה עוֹמֵד וּמַסְבִּיר לָעָם אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ.

שִׁבְעִים לָשׁוֹן הֵן שִׁבְעִים הַשָּׂפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. מֹשֶׁה לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁהַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה – הוּא הִשְׁקִיעַ כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יָבִינוּ אוֹתָהּ. גַּם ה׳ רוֹצֶה שֶׁנָּבִין: הוּא לֹא נָתַן לָנוּ חִידָה סְתוּמָה, אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמֹד וְלָדַעַת.

חֻמַּשׁ דְּבָרִים נִקְרָא ׳מִשְׁנֵה תּוֹרָה׳, כִּי מֹשֶׁה שׁוֹנֶה בּוֹ – כְּלוֹמַר חוֹזֵר – עַל דְּבָרִים שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ בַּחֻמָּשִׁים הַקּוֹדְמִים.
גַּם הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ הִיא חֲזָרָה: אֶת מִנּוּי הַדַּיָּנִים כְּבָר לָמַדְנוּ בְּחֻמַּשׁ שְׁמוֹת, בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (פֶּרֶק י״ח).

שָׁם מְסֻפָּר שֶׁיִּתְרוֹ, חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, רָאָה אֶת מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְשׁוֹפֵט אֶת הָעָם לְבַדּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, וְיָעַץ לוֹ לְמַנּוֹת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, שָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי אֲלָפִים.
אֶת הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים יִשְׁפְּטוּ הַשָּׂרִים, וְאֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יָבִיאוּ אֶל מֹשֶׁה: ׳וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו׳.

⛰️׳רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׳

׳ה׳ אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה׳.
חֹרֵב הוּא הַר סִינַי – אוֹתוֹ הָר, שְׁנֵי שֵׁמוֹת. שָׁם קִבְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, וְשָׁם הֵם יָשְׁבוּ כִּמְעַט שָׁנָה שְׁלֵמָה: לָמְדוּ תּוֹרָה, בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כֵּלָיו, וּמִנּוּ לָהֶם דַּיָּנִים.

רַשִׁ״י מֵבִיא כָּאן שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים:
לְפִי הַפְּשָׁט: ׳רַב לָכֶם׳ – דַּי! זְמַן רַב יְשַׁבְתֶּם כָּאן, הִגִּיעַ הַזְּמַן לִנְסֹעַ אֶל הָאָרֶץ.
לְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה: ׳רַב לָכֶם׳ – הַרְבֵּה גְּדֻלָּה וְשָׂכָר קִבַּלְתֶּם בָּהָר הַזֶּה. ה׳ כְּאִלּוּ מוֹנֶה בְּגַאֲוָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָעָם זָכָה בּוֹ בְּחֹרֵב.

שִׂימוּ לֵב כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ בַּפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי: ה׳ לֹא אוֹמֵר ׳הִתְעַכַּבְתֶּם מַסְפִּיק׳ – הוּא מַזְכִּיר לָעָם כַּמָּה טוֹב קִבְּלוּ שָׁם. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אוֹתָם לַדֶּרֶךְ, זֶה לֹא כְּדֵי לְהַרְחִיק אוֹתָם, אֶלָּא כְּדֵי לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.

🗺️׳פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם׳ – הַמַּפָּה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

ה׳ לֹא רַק אוֹמֵר ׳צְאוּ לַדֶּרֶךְ׳ – הוּא מַרְאֶה אֶת הַמַּסְלוּל וְאֶת הַגְּבוּלוֹת: ׳פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת׳.

מִלּוֹן קָטָן לַמַּפָּה:
בָּהָר – אֵזוֹר הֶהָרִים, כְּמוֹ הֶהָרִים שֶׁסְּבִיב יְרוּשָׁלַיִם.
בַּשְּׁפֵלָה – הָאֵזוֹר הַנָּמוּךְ שֶׁבֵּין הֶהָרִים לַיָּם.
בַּנֶּגֶב – הַדָּרוֹם.
בְּחוֹף הַיָּם – הֶעָרִים שֶׁלְּיַד הַיָּם הַגָּדוֹל.
הַלְּבָנוֹן – בַּצָּפוֹן.

נְהַר פְּרָת אֵינוֹ הַנָּהָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה בְּכָל זֹאת קוֹרֵאת לוֹ ׳הַנָּהָר הַגָּדֹל׳. מַסְבִּיר רַשִׁ״י: מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִזְכַּר יַחַד עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֶל הַקֹּדֶשׁ – נַעֲשֶׂה גָּדוֹל. כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ: כְּשֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב אֶל ה׳ וְאֶל תּוֹרָתוֹ, אֲנִי נַעֲשֶׂה גָּדוֹל יוֹתֵר.

לְפִי רַשִׁ״י הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ הָיְתָה אֲמוּרָה לִהְיוֹת בְּלִי מִלְחָמָה כְּלָל – ה׳ נָתַן, וְאֵין מִי שֶׁיִּתְנַגֵּד. רַק בִּגְלַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים, שֶׁנִּלְמַד בַּשִּׁעוּר הַבָּא, נִצְרְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִכְלֵי זַיִן.

⭐׳כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׳ – הַבְטָחָה וּבְרָכָה

׳ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׳.
מֹשֶׁה מַזְכִּיר לָעָם: הַהַבְטָחָה הִתְקַיְּמָה! ה׳ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ – ׳הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים... כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ׳ – וְאָז אַבְרָהָם הָיָה זָקֵן וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים. וְהִנֵּה, דּוֹרוֹת אַחַר כָּךְ, הַבָּנִים שֶׁלּוֹ הֵם עַם שָׁלֵם.

שִׁשִּׁים רִבּוֹא הֵם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף – הַרְבֵּה, אֲבָל לֹא כְּמִסְפַּר הַכּוֹכָבִים. לָכֵן מְבָאֵר רַשִׁ״י שֶׁיֵּשׁ כָּאן הַשְׁוָאָה נוֹסֶפֶת: עַם יִשְׂרָאֵל קַיָּם לְעוֹלָם, כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים.

וּמֹשֶׁה מוֹסִיף בְּרָכָה מִשֶּׁלּוֹ: ׳ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׳.

מָה זֶה ׳קִצְבָה׳? גְּבוּל, מִסְפָּר סָגוּר. הָעָם אָמַר לְמֹשֶׁה: אַתָּה מְבָרֵךְ ׳אֶלֶף פְּעָמִים׳, אֲבָל בִּרְכַּת ה׳ לְאַבְרָהָם הָיְתָה בְּלִי מִסְפָּר – כְּעָפָר הָאָרֶץ שֶׁאִישׁ לֹא יָכוֹל לִמְנוֹת!
עָנָה לָהֶם מֹשֶׁה: אַתֶּם צוֹדְקִים. הַבְּרָכָה שֶׁלִּי הִיא מַתָּנָה קְטַנָּה שֶׁלִּי, וְה׳ יְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּלִי גְּבוּל.

😓׳לֹא אוּכַל לְבַדִּי׳ – לָמָּה צְרִיכִים מַעֲרֶכֶת מִשְׁפָּט

אַחֲרֵי הַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה מַגִּיעָה בְּעָיָה: כְּשֶׁהָעָם גָּדֵל, יֵשׁ בֵּינֵיהֶם יוֹתֵר רִיבִים, יוֹתֵר שְׁאֵלוֹת וְיוֹתֵר דִּינִים – וְכֻלָּם בָּאִים אֶל מֹשֶׁה. וּמֹשֶׁה הוּא אָדָם אֶחָד.
׳וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם׳, ׳אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם׳.

מָתַי זֶה הָיָה? בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה, בְּחֹרֵב, לִפְנֵי כִּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. עַכְשָׁיו מֹשֶׁה מְסַפֵּר אֶת זֶה שׁוּב לַדּוֹר הֶחָדָשׁ, שֶׁעוֹמֵד לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.

כְּלוֹמַר: מֹשֶׁה לֹא הִתְלוֹנֵן שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ אוֹ חָכְמָה. הוּא אָמַר שֶׁתַּפְקִיד הַדַּיָּן הוּא אַחְרָיוּת עֲצוּמָה: אִם דַּיָּן טוֹעֶה וּמְחַיֵּב מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין – הוּא נִתְבָּע עַל כָּךְ. גַּם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם, אָמַר ׳כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה׳.
וְהִנֵּה דָּבָר נִפְלָא: דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁה׳ אוֹהֵב כָּל אֶחָד מֵעַמּוֹ, הוּא מַקְפִּיד כָּל כָּךְ עַל הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ בְּאַף יְהוּדִי.

וְלָמָּה חוֹזְרִים עַל כָּל הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת דַּוְקָא עַכְשָׁיו? כִּי מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֹא נִכְנָס לָאָרֶץ, וְהָעָם יִבְנֶה שָׁם חַיִּים עַצְמָאִיִּים בִּלְעָדָיו.
הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מַזְכִּיר לָהֶם הוּא מַעֲרֶכֶת מִשְׁפָּט צוֹדֶקֶת וּמְסֻדֶּרֶת – כִּי זֶה הַבָּסִיס לְחַיִּים טוֹבִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. בְּלִי שׁוֹפְטִים שֶׁשּׁוֹפְטִים בְּצֶדֶק יִהְיוּ חִכּוּכִים וּמְרִיבוֹת, וְהָעָם לֹא יִהְיֶה פָּנוּי לִבְנוֹת אֶת הָאָרֶץ.

🧠׳חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים׳ – הַתְּכוּנוֹת שֶׁל דַּיָּן

׳הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם׳. כְּמוֹ מוֹדָעַת ׳דְּרוּשִׁים׳ לְעַם יִשְׂרָאֵל: אֵילוּ תְּכוּנוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת לְמִי שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת הָעָם?

וְאֵלֶּה שָׁלֹשׁ הַתְּכוּנוֹת:
חֲכָמִים – כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדִּינִים.
נְבֹנִים – רַשִׁ״י: ׳מְבִינִים דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר׳.
וִידֻעִים – רַשִׁ״י: שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם, מְקֻבָּלִים וּמֻכָּרִים.

שֻׁלְחָנִי הוּא מִי שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן וּבוֹדֵק מַטְבְּעוֹת – כְּמוֹ ׳צַּרְפָן׳ הַיּוֹם. הֶחָכָם הוּא כְּמוֹ שֻׁלְחָנִי עָשִׁיר: הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתוֹ, וּמְחַכֶּה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ שְׁאֵלָה.
הַנָּבוֹן הוּא כְּמוֹ שֻׁלְחָנִי סוֹחֵר: הוּא לֹא מְחַכֶּה – הוּא מְחַפֵּשׂ, מַשְׁוֶה וּמַגִּיעַ בְּעַצְמוֹ לִתְשׁוּבוֹת חֲדָשׁוֹת. הַנָּבוֹן מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמָה שֶׁהוּא כְּבָר יוֹדֵעַ כְּדֵי לְהָבִין דְּבָרִים שֶׁעוֹד לֹא לָמַד.

מֹשֶׁה אוֹמֵר לָעָם: אֲנִי לֹא יָכוֹל לָדַעַת עַל כָּל אָדָם אִם הוּא יָשָׁר וְהָגוּן – אוּלַי הוּא רַק נִרְאֶה מְכֻבָּד בַּטַּלִּית שֶׁלּוֹ. אַתֶּם גְּדַלְתֶּם אִתּוֹ בַּשֵּׁבֶט וְאַתֶּם יוֹדְעִים מִי הוּא בֶּאֱמֶת. לָכֵן ׳הָבוּ לָכֶם׳ – אַתֶּם תְּמַצְּאוּ אוֹתָם.

🏛️׳וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם׳ – הַמִּנּוּי בְּפֹעַל

הָעָם עוֹנֶה: ׳וַתַּעֲנוּ אֹתִי וַתֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת׳. וְאָז מֹשֶׁה מְמַנֶּה: ׳וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם׳.

כָּךְ נִבְנְתָה מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה: שַׂר עֶשֶׂר מְמֻנֶּה עַל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, שַׂר חֲמִשִּׁים עַל חֲמִשִּׁים, שַׂר מֵאָה עַל מֵאָה, וְשַׂר אֶלֶף עַל אֶלֶף – וּמֵעַל כֻּלָּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאֵלָיו מַגִּיעַ הַדָּבָר הַקָּשֶׁה.

הַשּׁוֹטְרִים הֵם הַחֵלֶק שֶׁדּוֹאֵג שֶׁפְּסַק הַדִּין יִתְקַיֵּם בֶּאֱמֶת. אֵין טַעַם בְּפַסְקֵי דִּין צוֹדְקִים שֶׁאִישׁ אֵינוֹ מְקַיֵּם אוֹתָם.

אֵיזוֹ דֶּרֶךְ נִפְלָאָה! מֹשֶׁה מַסְבִּיר לַדַּיָּנִים הַחֲדָשִׁים שֶׁזֶּה לֹא תַּפְקִיד שֶׁל כָּבוֹד וְשִׁלְטוֹן, אֶלָּא זְכוּת לְשָׁרֵת אֶת בָּנָיו הָאֲהוּבִים שֶׁל ה׳. ה׳ קוֹרֵא לָנוּ ׳אַחִים וְרֵעִים׳ וּ׳נַחֲלָה׳ – כָּל שֵׁם הוּא שֵׁם שֶׁל חִבָּה.

הִשְׁווּ בְּעַצְמְכֶם: בְּפָסוּק י״ג מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ ׳אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים׳ – שָׁלֹשׁ תְּכוּנוֹת. בְּפָסוּק ט״ו, כְּשֶׁהוּא מְמַנֶּה בְּפֹעַל, כָּתוּב רַק ׳חֲכָמִים וִידֻעִים׳ – בְּלִי ׳נְבֹנִים׳!
מִכָּאן לָמַד רַשִׁ״י שֶׁמֹּשֶׁה לֹא מָצָא אֲנָשִׁים נְבוֹנִים. אֲפִלּוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר, דּוֹר דֵּעָה, קָשֶׁה הָיָה לִמְצֹא אָדָם שֶׁמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר.

רַשִׁ״י מְגַלֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּשׁוּבָה הַיָּפָה ׳טוֹב הַדָּבָר׳ הִתְחַבְּאָה גַּם מַחֲשָׁבָה לֹא טוֹבָה: אוּלַי יִהְיוּ דַּיָּנִים שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְשַׁחֵד בְּמַתָּנָה (׳דּוֹרוֹן׳). דַּוְקָא לָכֵן, בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים, מֹשֶׁה יְצַוֶּה אֶת הַדַּיָּנִים בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה כְּלָלִים שֶׁל צֶדֶק.

⚖️׳וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק׳ – וְ׳כַקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן׳

עַכְשָׁיו מַגִּיעוֹת הַהוֹרָאוֹת לַדַּיָּנִים: ׳וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ׳.
שְׁנֵי כְּלָלִים בְּפָסוּק אֶחָד: לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְלִשְׁפֹּט רַק צֶדֶק – לֹא מִילִימֶטֶר יָמִינָה וְלֹא מִילִימֶטֶר שְׂמֹאלָה.

׳מְתוּנִים בַּדִּין׳ – לֹא לְמַהֵר. גַּם מִקְרֶה שֶׁנִּרְאֶה רָגִיל לְגַמְרֵי צָרִיךְ בְּדִיקָה מֵחָדָשׁ, כִּי אוּלַי הַפַּעַם יֵשׁ בּוֹ פְּרָט אַחֵר.
וּמָה שֶׁרַשִׁ״י מְגַלֶּה עַל הַתַּפְקִיד נִפְלָא: דַּיָּן אֵינוֹ ׳שַׂר׳ שֶׁכֻּלָּם מְשָׁרְתִים אוֹתוֹ, אֶלָּא מְשֻׁעְבָּד לַצִּבּוּר – עוֹבֵד שֶׁל כָּל הָעָם.

׳אֲפִלּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם׳ – כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ רִיב קָטָן בֵּין אַחִים עַל חֲלֻקַּת הַבַּיִת, מִי יְקַבֵּל אֶת הַפִּנָּה שֶׁלְּיַד הַתַּנּוּר. גַּם זֶה מַגִּיעַ לְבֵית הַדִּין, וְגַם בָּזֶה צָרִיךְ צֶדֶק גָּמוּר.

בְּפָסוּק י״ז מַגִּיעַ כְּלָל נוֹסָף: ׳לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט׳. ׳לְהַכִּיר פָּנִים׳ זֶה לְהַעֲדִיף מִישֶׁהוּ בִּגְלַל מִי שֶׁהוּא.

גַּם מִי שֶׁרַק בּוֹחֵר אֶת הַדַּיָּנִים חַיָּב לִבְחֹר אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר – לֹא אֶת הַקָּרוֹב, לֹא אֶת הַמְפֻרְסָם וְלֹא אֶת מִי שֶׁ׳מַגִּיעַ לוֹ טוֹבָה׳. דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין בַּדִּינִים יִגְרֹם עָוֶל, וְהָאָשָׁם יִפֹּל גַּם עַל מִי שֶׁמִּנָּה אוֹתוֹ.

וְעַכְשָׁיו הַכְּלָל הַמְפֻרְסָם: ׳כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן׳.

נִלְמַד אוֹתָם אֶחָד אֶחָד:
פֵּרוּשׁ א׳ – ׳קָטָן וְגָדוֹל׳ הֵם גֹּדֶל הַסְּכוּם. פְּרוּטָה הִיא מַטְבֵּעַ קָטָן מְאוֹד, וּמֵאָה מָנֶה הֵם סְכוּם עָצוּם. אִם הַדִּין עַל הַפְּרוּטָה הִגִּיעַ רִאשׁוֹן – אָסוּר לִדְחוֹת אוֹתוֹ לַסּוֹף.
פֵּרוּשׁ ב׳ – ׳קָטָן וְגָדוֹל׳ הֵם הָאֲנָשִׁים: אָסוּר לְזַכּוֹת אֶת הֶעָנִי רַק מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָנִי, גַּם לֹא בְּתֵרוּץ שֶׁ׳כָּךְ הוּא יִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת בְּלִי נְדָבוֹת׳.
פֵּרוּשׁ ג׳ – לְהֵפֶךְ: אָסוּר לְזַכּוֹת אֶת הֶעָשִׁיר כְּדֵי לֹא לְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ בִּגְלַל דִּינָר אֶחָד, וּלְהַגִּיד לוֹ אַחַר כָּךְ בַּחוּץ ׳בֶּאֱמֶת אַתָּה חַיָּב, תֵּן לוֹ׳. הַצֶּדֶק שָׁוֶה לְכֻלָּם, בְּתוֹךְ בֵּית הַדִּין וּבְגָלוּי.

🦁׳לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ׳ – ׳כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא׳

׳לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא, וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו׳.

׳לֹא תָגוּרוּ׳ – אַל תְּפַחֲדוּ מִשּׁוּם אָדָם. גַּם אִם יָבוֹא שַׂר הָעִיר, גַּם אִם יָבוֹא אִישׁ מְכֻבָּד אוֹ מַכָּר טוֹב – הַדַּיָּן חַיָּב לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת.
וּלְפִי הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי: ׳לֹא תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ׳ – אַל תִּבְלַע אֶת הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ וְאַל תַּחְבִּיא אֶת מָה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מִפְּנֵי הַפַּחַד.

וְלָמָּה אָסוּר לְפַחֵד? הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת נִמּוּק: ׳כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא׳. הַדַּיָּן יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל ה׳, וְלָכֵן הוּא יָרֵא רַק מִמֶּנּוּ.

הִתְבּוֹנְנוּ כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ בָּרַשִׁ״י הַזֶּה: אִם דַּיָּן לָקַח מִמִּישֶׁהוּ שֶׁקֶל אֶחָד שֶׁלֹּא כַּדִּין – ה׳ בְּעַצְמוֹ מַחֲזִיר לוֹ אוֹתוֹ! ה׳ דּוֹאֵג לְכָל פְּרוּטָה שֶׁל כָּל אָדָם, וְלֹא נוֹתֵן שֶׁיִּגָּרֵם עָוֶל לְאַף אֶחָד מִבָּנָיו.

גַּם הַיּוֹם יֵשׁ בָּתֵּי דִּין וּבָתֵּי מִשְׁפָּט בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וְהַרְבֵּה דְּבָרִים מִתְבָּרְרִים רַק שָׁם. אֲנָשִׁים צְרִיכִים לִהְיוֹת יְכוֹלִים לִסְמֹךְ שֶׁיֵּשׁ שָׁם צֶדֶק – וְזוֹ אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה מְאוֹד.

מֹשֶׁה אָמַר ׳וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ הִגִּיעַ אֵלָיו דִּין אֶחָד שֶׁלֹּא יָדַע אֶת תְּשׁוּבָתוֹ – מִשְׁפַּט בְּנוֹת צְלָפְחָד, שֶׁעָלָיו הוּא נִצְרַךְ לִשְׁאֹל אֶת ה׳. לִמּוּד גָּדוֹל: גַּם דַּיָּן צָרִיךְ לָדַעַת לְהַגִּיד ׳אֵינִי יוֹדֵעַ׳ וּלְהַעֲבִיר אֶת הַשְּׁאֵלָה לְסַמְכוּת גְּבוֹהָה יוֹתֵר.

וְאַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל מְסֻדָּר – יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ: ׳וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא... וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ׳. רַשִׁ״י מְבָאֵר שֶׁהַמִּדְבָּר נִקְרָא ׳נוֹרָא׳ מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בּוֹ נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת – וְה׳ שָׁמַר עָלֵינוּ שָׁם בְּכָל הַדֶּרֶךְ.