הַמַּסָּע בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי

🔁מִשְׁנֵה תּוֹרָה – חוֹזְרִים אֶל פָּרָשַׁת חֻקַּת

בַּשִּׁעוּרִים הַקּוֹדְמִים לָמַדְנוּ אֶת פֶּרֶק א׳, וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עוֹבְרִים לְפֶרֶק ב׳. גַּם כָּאן מֹשֶׁה עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּכָל חֻמַּשׁ דְּבָרִים, שֶׁנִּקְרָא ׳מִשְׁנֵה תּוֹרָה׳: הוּא חוֹזֵר עַל אֵרוּעִים שֶׁכְּבָר כְּתוּבִים בַּחֻמָּשִׁים הַקּוֹדְמִים.

הַפַּעַם הוּא חוֹזֵר עַל הַמַּסָּע בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי – הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הָלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ.
בְּאֵיזֶה חֻמָּשׁ לָמַדְנוּ עַל הַמַּסָּע הַזֶּה? בְּחֻמַּשׁ בַּמִּדְבָּר, בְּפָרָשַׁת חֻקַּת. שָׁם מְסֻפָּר מַה קָּרָה בְּפֹעַל, וְכָאן מֹשֶׁה מַזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים שׁוּב.

מָתַי זֶה קָרָה? בַּשָּׁנָה הָאַרְבָּעִים לִיצִיאַת מִצְרַיִם – כְּלוֹמַר, רַק לִפְנֵי חֳדָשִׁים סְפוּרִים!
וְזֶה מְיֻחָד: אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי אוֹ אֶת חֵטְא הַמְרַגְּלִים רֹב הַשּׁוֹמְעִים לֹא זָכְרוּ, כִּי הָיוּ יְלָדִים קְטַנִּים אוֹ עוֹד לֹא נוֹלְדוּ. אֲבָל אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה הַבָּנִים חָווּ בְּעַצְמָם – הֵם הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ בְּרַגְלֵיהֶם.

וְלָמָּה מֹשֶׁה חוֹזֵר עַל מַשֶּׁהוּ כָּל כָּךְ טָרִי? כִּי הוּא רוֹצֶה שֶׁהַדּוֹר הַנִּכְנָס לָאָרֶץ לֹא יִרְאֶה בַּמַּסָּע סְתָם הֲלִיכָה אֲרֻכָּה בְּשֶׁמֶשׁ, אֶלָּא דֶּרֶךְ שֶׁה׳ הוֹבִיל בָּהּ. כְּשֶׁיּוֹדְעִים מִי מַנְהִיג אוֹתָנוּ – גַּם הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה נִרְאֵית אַחֶרֶת, וְהַלֵּב מִתְמַלֵּא אַהֲבָה וְהוֹדָיָה.

⛰️׳וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים׳ – וְעַכְשָׁו: פְּנוּ צָפֹנָה

הַפֶּרֶק נִפְתָּח: ׳וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֵלָי, וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים׳.
׳וַנָּסָב׳ – הִסְתּוֹבַבְנוּ מִסָּבִיב. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִסְתּוֹבְבוּ סְבִיב הַר שֵׂעִיר שָׁנִים רַבּוֹת, בְּלִי לְהִתְקַדֵּם אֶל הָאָרֶץ.

רַשִׁ״י מְבָאֵר שֶׁהַסִּבּוּב הַגָּדוֹל הַזֶּה לֹא הָיָה בַּתָּכְנִית הַמְּקוֹרִית. אַחֲרֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים, שֶׁלָּמַדְנוּ עָלָיו בְּפֶרֶק א׳, הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה נִסְגְּרָה, וְהָעָם פָּנָה לְצַד הַמִּדְבָּר.

וְאָז מַגִּיעַ הַפָּסוּק שֶׁמְּשַׁנֶּה הַכֹּל: ׳וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר: רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה, פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה׳.
׳רַב לָכֶם׳ – מַסְפִּיק לָכֶם! נִגְמַר זְמַן הַסִּבּוּבִים. הִגִּיעַ הַזְּמַן לִפְנוֹת צָפוֹנָה, אֶל כִּוּוּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שִׂימוּ לֵב כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ בַּמִּלִּים ׳רַב לָכֶם׳: ה׳ בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁדַּי בָּעֹנֶשׁ, שֶׁדַּי בַּנְּדוּדִים, וְשֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע לְהַתְחִיל לָלֶכֶת הַבַּיְתָה – אֶל הָאָרֶץ. ה׳ מְחַכֶּה לָנוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָהּ.

🏔️אֱדוֹם – בְּנֵי עֵשָׂו: ׳אַל תִּתְגָּרוּ בָם׳

׳וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר: אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְיִירְאוּ מִכֶּם – וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד׳.
לָמָּה הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לָהֶם ׳אֲחֵיכֶם׳? כִּי עֵשָׂו הוּא אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. בְּנֵי עֵשָׂו נִקְרָאִים אֱדוֹם, וְאַרְצָם הִיא הַר שֵׂעִיר.

׳אַל תִּתְגָּרוּ בָם׳ – אַל תַּתְחִילוּ אִתָּם מִלְחָמָה. אַל תִּתֵּן לָהֶם שׁוּם סִבָּה לְהִלָּחֵם.
וְהַטַּעַם: ׳כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל, כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר׳.

שְׁתֵּי הַפָּרָשׁוֹת מַשְׁלִימוֹת זוֹ אֶת זוֹ: בַּמִּדְבָּר מְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וּדְבָרִים מְסַפֵּר אֶת הַטַּעַם הַמּוּסָרִי.
חֲזַ״ל אוֹמְרִים עַל כָּךְ: ׳דִּבְרֵי תוֹרָה עֲנִיִּים בְּמָקוֹם אֶחָד וַעֲשִׁירִים בְּמָקוֹם אַחֵר׳ (יְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק ג׳) – מַה שֶּׁחָסֵר בְּמָקוֹם אֶחָד, מָלֵא בְּמָקוֹם אַחֵר. לָכֵן לוֹמְדִים תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה: כָּל פָּסוּק חָדָשׁ מַשְׁלִים לָנוּ אֶת הַתְּמוּנָה.

💰אֹכֶל וּמַיִם בְּכֶסֶף – וְהַכָּרַת הַטּוֹב

ה׳ מוֹסִיף צִוּוּי מַפְתִּיעַ: ׳אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם, וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם׳.
׳תִּשְׁבְּרוּ׳ וְ׳תִּכְרוּ׳ פֵּרוּשָׁן תִּקְנוּ. אָסוּר לָקַחַת מֵהֶם אֹכֶל וּמַיִם בְּחִנָּם אוֹ בְּכֹחַ – מְשַׁלְּמִים כֶּסֶף מָלֵא.

וְהַטַּעַם: ׳כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ... זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר׳.
אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר: מָן מִן הַשָּׁמַיִם, בְּאֵר שֶׁל מַיִם, עַנְנֵי כָּבוֹד וּבְגָדִים שֶׁלֹּא בָּלוּ. מִי שֶׁה׳ מְטַפֵּל בּוֹ כָּךְ – אֵין לוֹ שׁוּם תֵּרוּץ לָקַחַת מֵאֲחֵרִים בְּחִנָּם.

׳לֹא תִּכְפּוּ אֶת טוֹבָתוֹ׳ – אַל תַּסְתִּירוּ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁה׳ עָשָׂה לָכֶם. מִי שֶׁמִּתְנַהֵג כְּאִלּוּ חָסֵר לוֹ וְכָל הַזְּמַן מְבַקֵּשׁ וּמְקַמֵּץ, כְּאִלּוּ אוֹמֵר שֶׁה׳ לֹא הֵיטִיב לוֹ. וְזוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה כְּלַפֵּי מִי שֶׁנָּתַן לוֹ הַכֹּל.

וְכָאן עוֹלָה שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה: עֵשָׂו לֹא הָיָה יָדוּעַ כְּצַדִּיק – לָמָּה זַרְעוֹ מְקַבֵּל יַחַס כָּל כָּךְ מְיֻחָד?

הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בְּמִשְׁפַּחַת הָאָבוֹת: עֵשָׂו הָיָה אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב וּבְנוֹ שֶׁל יִצְחָק. הוּא הֶאֱכִיל וְהִשְׁקָה אֶת יִצְחָק אָבִיו, וְיִצְחָק אָהַב אוֹתוֹ.
וְיִצְחָק אֵינוֹ רַק אָבִיו שֶׁל עֵשָׂו – הוּא גַּם אָבִינוּ! לָכֵן הַתּוֹרָה מְחַנֶּכֶת אוֹתָנוּ לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִי שֶׁעָשָׂה טוֹב לְאָבִינוּ: עֵשָׂו נָתַן לְיִצְחָק אֹכֶל וּמַיִם – וַאֲנַחְנוּ לֹא נִקַּח מִזַּרְעוֹ אֹכֶל וּמַיִם בְּכֹחַ, גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים.

וּמִכָּאן גַּם לִמּוּד בְּאַהֲבַת ה׳: אִם כָּךְ מַכִּירִים טוֹבָה לְבָשָׂר וָדָם, כַּמָּה הַכָּרַת טוֹבָה אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְה׳, שֶׁנָּתַן לָנוּ אֹכֶל, מַיִם, מִשְׁפָּחָה וּבְרִיאוּת – בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ.

🏜️מוֹאָב – בְּנֵי לוֹט: ׳אַל תָּצַר וְאַל תִּתְגָּר׳

׳וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו... וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב׳. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָקְפוּ אֶת אֱדוֹם, וְהִגִּיעוּ אֶל הַגְּבוּל הַבָּא.

וּמִיָּד בָּאָה אַזְהָרָה חֲדָשָׁה: ׳וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי: אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה׳.

מִי הֵם בְּנֵי מוֹאָב? הַצֶּאֱצָאִים שֶׁל לוֹט, בֶּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. גַּם לָהֶם יֵשׁ נַחֲלָה מֵאֵת ה׳, וְאֵין לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ.

בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִי יָשַׁב בָּאָרֶץ הַזּוֹ לְפָנִים: ׳הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ, עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים׳.

כְּלוֹמַר: אוּלַי מִישֶׁהוּ יַחְשֹׁב – הֲרֵי ה׳ הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם גַּם אֶת ׳אֶרֶץ הָרְפָאִים׳, וְאִם עֲנָקִים יָשְׁבוּ כָּאן, אוּלַי זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ? עוֹנֶה ה׳: לֹא זוֹ הִיא. אֶת הָעֲנָקִים הָאֵלֶּה אֲנִי הוֹרַשְׁתִּי מִפְּנֵי בְּנֵי לוֹט, וְהָאָרֶץ שַׁיֶּכֶת לָהֶם.

וְיֵשׁ כָּאן גַּם לֶקַח גָּדוֹל בְּאַהֲבַת ה׳: אוֹתוֹ ה׳ שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא זֶה שֶׁקָּבַע גְּבוּלוֹת גַּם לְעַמִּים אֲחֵרִים. הָעוֹלָם אֵינוֹ הֶפְקֵר – יֵשׁ בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת, וְהוּא אוֹהֵב וּמְסַדֵּר הַכֹּל בְּצֶדֶק.

⏳נַחַל זֶרֶד – שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה בְּפָסוּק אֶחָד

׳עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד – וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד׳. וְאָז הַתּוֹרָה עוֹצֶרֶת וּמְסַכֶּמֶת: ׳וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד – שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה׳.

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת מִבְנֶה הַפֶּרֶק:
פָּסוּק א׳ – ׳וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים׳ – מְתָאֵר בְּשׁוּרָה אַחַת קְצָרָה אֶת כָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים.
מִפָּסוּק ב׳ – ׳רַב לָכֶם סֹב׳ – מַתְחִיל הַתֵּאוּר שֶׁל הַמַּסָּע בַּשָּׁנָה הָאַרְבָּעִים, הַמַּסָּע שֶׁהַשּׁוֹמְעִים זוֹכְרִים הֵיטֵב.

רַשִׁ״י שָׂם לֵב לְדָבָר נִפְלָא בַּפָּסוּק הַבָּא: ׳וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת... וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר׳.

זֶה חִדּוּשׁ עָצוּם! אֲפִלּוּ הַנְּבוּאָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תְּלוּיָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל. כָּל זְמַן שֶׁהָעָם הָיָה רָחוֹק, הַדִּבּוּר הָיָה קָצָר; וּבָרֶגַע שֶׁהַקֶּשֶׁר הִתְחַדֵּשׁ – חָזְרָה לְשׁוֹן הַחִבָּה.
ה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַגִּלּוּי שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם בָּא בִּשְׁבִילֵנוּ.

⛺עַמּוֹן – וְהַהֶבְדֵּל הַקָּטָן בֵּין מוֹאָב לְעַמּוֹן

׳אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב אֶת עָר, וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן – אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה׳.
גַּם בְּנֵי עַמּוֹן הֵם צֶאֱצָאֵי לוֹט, וְגַם אֶת אַרְצָם אָסוּר לִכְבֹּשׁ.

וְעַכְשָׁו נְדַיֵּק בְּמִלָּה אַחַת. הַשְׁווּ:
בְּמוֹאָב כָּתוּב: ׳וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה׳.
בְּעַמּוֹן כָּתוּב: ׳וְאַל תִּתְגָּר בָּם׳ – בְּלִי הַמִּלָּה ׳מִלְחָמָה׳.

לְפִי רַשִׁ״י, בְּמוֹאָב נֶאֶסְרָה רַק מִלְחָמָה, אֲבָל מֻתָּר הָיָה לְהַפְחִיד אוֹתָם וּלְהֵרָאוֹת לִפְנֵיהֶם חֲמוּשִׁים. בְּעַמּוֹן, לְעֻמַּת זֹאת, אָסוּר כָּל גֵּרוּי שֶׁהוּא.
וְלָמָּה? בִּשְׂכַר הַצְּנִיעוּת שֶׁל אִמָּם: הִיא קָרְאָה לִבְנָהּ ׳בֶּן עַמִּי׳ – שֵׁם צָנוּעַ, שֶׁאֵינוֹ מְסַפֵּר לְכֻלָּם מֵאַיִן הוּא בָּא.

נְסַכֵּם אֶת שְׁלוֹשׁ הָאֻמּוֹת:
אֱדוֹם – בְּנֵי עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר: ׳אַל תִּתְגָּרוּ בָם׳, וְקוֹנִים מֵהֶם אֹכֶל וּמַיִם בְּכֶסֶף.
מוֹאָב – בְּנֵי לוֹט בְּעָר: ׳אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה׳.
עַמּוֹן – בְּנֵי לוֹט: ׳אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם׳.

גַּם שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם אָבִינוּ – נִשְׁמֶרֶת דּוֹרוֹת רַבִּים אַחֲרָיו! זֶה מְלַמֵּד כַּמָּה ה׳ אוֹהֵב יֹשֶׁר וַאֲמִירַת אֱמֶת, וְכַמָּה הוּא מְכַבֵּד אֶת הַמִּלָּה שֶׁל אָדָם.

🔑יְרֻשָּׁה – עֵץ הַמִּשְׁפָּחָה וּשְׂכָרוֹ שֶׁל לוֹט

אִם עוֹצְרִים אֶת הַשִּׁעוּר וּמְחַפְּשִׂים בַּפְּסוּקִים מִלָּה אַחַת שֶׁחוֹזֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב – מוֹצְאִים אֶת הַמִּלָּה ׳יְרֻשָּׁה׳:
׳כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר׳.
׳כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה׳.
׳כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה׳.

וְעַל אֱדוֹם ה׳ מוֹסִיף מִשְׁפָּט חָרִיף: ׳לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל׳ – אֲפִלּוּ לֹא שֶׁטַח קָטָן כְּמוֹ כַּף רֶגֶל אַחַת. זֶה שֶׁלָּהֶם.

כְּדֵי לְהָבִין מִי הֵם שְׁלוֹשׁ הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה, נַחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחַת הָאָבוֹת בְּחֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית:
לְאַבְרָהָם הָיָה אָח בְּשֵׁם הָרָן, וּלְהָרָן הָיָה בֵּן – לוֹט, בֶּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם. לְלוֹט הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים: עַמּוֹן וּמוֹאָב.
וְאַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, וְיִצְחָק הוֹלִיד אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו. יַעֲקֹב – אֵלֶּה אֲנַחְנוּ, וְעֵשָׂו – זֶה אֱדוֹם.
יוֹצֵא שֶׁכָּל שְׁלוֹשׁ הָאֻמּוֹת קְשׁוּרוֹת לְמִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם אָבִינוּ.

וְכָךְ מִתְקַשֵּׁר הַכֹּל: כָּל שְׁלוֹשׁ הָאֻמּוֹת קְשׁוּרוֹת לְאַבְרָהָם, וְלָכֵן אַרְצָן הִיא יְרֻשָּׁה שֶׁלָּהֶן – וְאָסוּר לִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ.

וְאֶת הַר עֵשָׂו אֲנַחְנוּ מַזְכִּירִים גַּם בַּתְּפִלָּה, מִיָּד אַחֲרֵי שִׁירַת הַיָּם: ׳וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה׳ הַמְּלוּכָה׳. אָנוּ מְחַכִּים לַיּוֹם שֶׁבּוֹ כָּל הָעוֹלָם יַכִּיר שֶׁה׳ הוּא הַמֶּלֶךְ.

🗺️לֹא ׳הַמַּעֲבָר׳ אֶלָּא ׳הַמַּעֲקָף׳ – מַה שֶּׁשֶּׁלָּהֶם אֵינוֹ שֶׁלְּךָ

נִפְתַּח מַפָּה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְהַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע אֶרֶץ אֱדוֹם, מַמְשִׁיכָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מוֹאָב, וּמִצְּפוֹנָהּ נִכְנֶסֶת לָאָרֶץ.

אֲבָל מָה קוֹרֶה כְּשֶׁמֶּלֶךְ אֱדוֹם אֵינוֹ מַסְכִּים? הַאִם נִכְנָסִים בְּכֹחַ וּפוֹתְחִים בְּמִלְחָמָה?
עַל זֶה בְּדִיּוּק עוֹנֶה הַפֶּרֶק: לֹא. ׳אַל תָּצַר וְאַל תִּתְגָּר׳. עוֹקְפִים.

הַמַּעֲקָף הָאָרֹךְ הַזֶּה הֶאֱרִיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּמֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים, בְּשֶׁטַח הָרִים קָשֶׁה וְחַם מְאוֹד. וּבְכָל זֹאת הָלְכוּ בּוֹ, בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן עַל הַמֶּרְחָק.
לָכֵן הַכּוֹתֶרֶת הַנְּכוֹנָה לַשִּׁעוּר אֵינָהּ ׳הַמַּעֲבָר בְּאַרְצוֹת אֱדוֹם, מוֹאָב וְעַמּוֹן׳, אֶלָּא ׳הַמַּעֲקָף׳ – כִּי בְּאַרְצוֹת הָאֵלֶּה כְּלָל לֹא עָבְרוּ.

וְזֶה הַלֶּקַח הַגָּדוֹל: אִלּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ כּוֹבְשִׁים כָּל עַם שֶׁמְּעַכֵּב אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, הֵם הָיוּ מַתְחִילִים לַחְשֹׁב ׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי׳.
אֲבָל ה׳ הוּא שֶׁקּוֹבֵעַ מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שַׁיֶּכֶת לָנוּ, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלָּנוּ – אֵינוֹ שֶׁלָּנוּ, גַּם אִם יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לָקַחַת אוֹתוֹ.

וְלֶקַח נוֹסָף, עָדִין וְיָפֶה: עֵשָׂו וְלוֹט לֹא הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. וּבְכָל זֹאת אִי אֶפְשָׁר לִמְחֹק אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשׂוּ – עֵשָׂו שֶׁכִּבֵּד אֶת אָבִיו, וְלוֹט שֶׁהָיָה נֶאֱמָן לְאַבְרָהָם.
אֵין אָדָם שֶׁכֻּלּוֹ רַע, וְהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד.

וְהִנֵּה אַהֲבָה גְּדוֹלָה שֶׁל ה׳ אֵלֵינוּ: הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה עַם חָזָק שֶׁרוֹמֵס אֶת כָּל מִי שֶׁבַּדֶּרֶךְ, אֶלָּא עַם יָשָׁר שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵי דְּבַר ה׳. גַּם כְּשֶׁזֶּה אָרֹךְ יוֹתֵר, חַם יוֹתֵר וְקָשֶׁה יוֹתֵר – זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁמְּבִיאָה אוֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ.