וָאֶתְחַנַּן – תְּפִלַּת מֹשֶׁה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ

🙏וָאֶתְחַנַּן – מִלָּה שֶׁל תְּחִנָּה

הַרְבֵּה פָּרָשׁוֹת בַּתּוֹרָה נִקְרָאוֹת עַל שֵׁם הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּהֶן. כְּשֶׁפּוֹתְחִים אֶת הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה הִיא ׳וָאֶתְחַנַּן׳ – וְזֶה שֵׁם הַפָּרָשָׁה.

אֵיזוֹ מִלָּה מִסְתַּתֶּרֶת בְּתוֹךְ ׳וָאֶתְחַנַּן׳? תְּחִנָּה – בַּקָּשָׁה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמֶרֶת בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים וּמִן הַלֵּב.
׳וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׳ – מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא רוֹצֶה מְאוֹד מְאוֹד.

אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁלָּנוּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים: בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן (פְּסוּקִים כ״ד–כ״ה) – הַשֶּׁבַח וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁל מֹשֶׁה. בַּחֵלֶק הַשֵּׁנִי (פְּסוּקִים כ״ו–כ״ח) – תְּשׁוּבַת ה׳.

זֶהוּ חִדּוּשׁ גָּדוֹל: לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַגָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים, יֵשׁ הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים לִתְלוֹת בָּהֶם – וּבְכָל זֹאת הוּא לֹא אוֹמֵר ׳מַגִּיעַ לִי׳. הוּא מְבַקֵּשׁ כְּמוֹ מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מַתָּנָה, בְּחִנָּם.

🔑בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר – מָתַי וְאֵיךְ הִתְפַּלֵּל

רַשִׁ״י מוֹסִיף עוֹד שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים לַמִּלָּה ׳וָאֶתְחַנַּן׳: ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה בְּסֵפֶר שְׁמוֹת ׳וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן׳ – וְלָכֵן מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ דַּוְקָא בִּלְשׁוֹן ׳וָאֶתְחַנַּן׳.
וְ׳דָּבָר אַחֵר׳: זוֹ אַחַת מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה.

מָה פֵּרוּשׁ ׳שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֶּדֶר׳? ה׳ גָּזַר עַל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ. אַחֲרֵי שֶׁנִּצְּחוּ אֶת סִיחוֹן וְאֶת עוֹג וְהִגִּיעוּ עַד גְּבוּל הָאָרֶץ, חָשַׁב מֹשֶׁה: אוּלַי הַגְּזֵרָה כְּבָר בְּטֵלָה, וְאוּלַי עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ שׁוּב.

גַּם הַמִּלָּה ׳לֵאמֹר׳ מְלַמֶּדֶת: מֹשֶׁה לֹא הִתְפַּלֵּל ׳סְתָם׳. הוּא בִּקֵּשׁ תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה – לָדַעַת אִם בַּקָּשָׁתוֹ נַעֲנֵית אוֹ לֹא.

שִׂימוּ לֵב: הַהַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה מַתְאִימָה בְּדִיּוּק לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ׳מַתְּנַת חִנָּם׳ – לְהִתְפַּלֵּל כְּעָנִי שֶׁזָּקוּק לְחֶסֶד, וְלֹא כְּמִי שֶׁדּוֹרֵשׁ מָה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ.

👑קֹדֶם שֶׁבַח – וְאַחַר כָּךְ בַּקָּשָׁה

לִפְנֵי שֶׁמֹּשֶׁה מְבַקֵּשׁ, הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת ה׳: ׳אֲדֹנָי ה׳, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ׳.

כְּאִלּוּ אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר הֶרְאֵיתָ לִי נִפְלָאוֹת! עָבַרְנוּ לְיַד אֱדוֹם וּמוֹאָב, נִלְחַמְנוּ בְּסִיחוֹן וּבְעוֹג וְנִצַּחְנוּ אוֹתָם, וְהִתְקָרַבְנוּ בְּנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת עַד גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
רַק אַחַר כָּךְ, בַּפָּסוּק הַבָּא, בָּאָה הַבַּקָּשָׁה.

זֶה רַעְיוֹן נִפְלָא. בְּחֵטְא הָעֵגֶל ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי׳ – כְּאִלּוּ מֹשֶׁה מַחְזִיק בּוֹ וְלֹא נוֹתֵן לוֹ לְהַעֲנִישׁ. וַהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לֶאֱחֹז בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! אֶלָּא שֶׁה׳ פָּתַח לְמֹשֶׁה פֶּתַח: רָמַז לוֹ שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת.
עַכְשָׁו אוֹמֵר מֹשֶׁה: מִמְּךָ לָמַדְתִּי! אִם פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח אָז, אוּלַי גַּם עַכְשָׁו תַּקְשִׁיב לִי.

שִׂימוּ לֵב שֶׁכָּל הַשֶּׁבַח כֻּלּוֹ הוּא שֶׁבַח עַל הָרַחֲמִים: ה׳ רַחוּם גַּם כְּשֶׁהוּא דָּן, יָדוֹ הַיְּמָנִית פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל כָּל אָדָם בָּעוֹלָם, וְהוּא כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת הַדִּין. מִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ כָּךְ – גַּם לוֹמֵד לְאַהֲבָה אוֹתוֹ.

מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁרוֹצֶה לִמְחֹל – לִפְעָמִים הַיּוֹעֲצִים שֶׁלּוֹ מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ. אֲבָל לַה׳ אֵין יוֹעֲצִים, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲצֹר אוֹתוֹ מִלְּרַחֵם. זוֹ הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל כָּל מִתְפַּלֵּל.
וּלְפִי הַפְּשָׁט: מֹשֶׁה אוֹמֵר – הִתְחַלְתָּ לְהַרְאוֹת לִי אֶת הַמִּלְחָמוֹת, הַרְאֵה לִי גַּם אֶת כִּבּוּשׁ אֶרֶץ כְּנַעַן מִיַּד שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד הַמְּלָכִים.

🕍גַּם אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים כָּךְ – סֵדֶר הָעֲמִידָה

הַסֵּדֶר שֶׁל מֹשֶׁה – קֹדֶם שֶׁבַח וְאַחַר כָּךְ בַּקָּשָׁה – הוּא הַדֶּגֶם לַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ. בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה (הָעֲמִידָה) אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בְּדִיּוּק כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

שָׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – אָבוֹת, גְּבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם – הֵן שֶׁבַח לַה׳.
רַק אַחֲרֵיהֶן מַתְחִילוֹת בִּרְכוֹת הַבַּקָּשׁוֹת: אַתָּה חוֹנֵן, הֲשִׁיבֵנוּ, סְלַח לָנוּ, רְפָאֵנוּ וְעוֹד.
וּבַסּוֹף חוֹזְרִים לְהוֹדָאָה: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וְשִׂים שָׁלוֹם.

גַּם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, שֶׁאוֹמְרִים כָּל בֹּקֶר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, הֵם כֻּלָּם שֶׁבַח: מִזְמוֹרִים שֶׁל שִׁירָה וְהַלֵּל לַה׳. קֹדֶם מְשַׁבְּחִים, וְאַחַר כָּךְ מְבַקְּשִׁים.

✋אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה – שְׁתֵּי בַּקָּשׁוֹת

וְעַכְשָׁו בָּאָה הַבַּקָּשָׁה עַצְמָהּ: ׳אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן׳.

שִׂימוּ לֵב: לְמֹשֶׁה יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי בַּקָּשׁוֹת:
הָרִאשׁוֹנָה – ׳אֶעְבְּרָה נָּא׳: לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.
הַשְּׁנִיָּה – ׳וְאֶרְאֶה׳: לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
הַהַבְחָנָה הַזּוֹ חֲשׁוּבָה מְאוֹד, כִּי תֵּכֶף נִרְאֶה שֶׁה׳ עָנָה עֲלֵיהֶן בִּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת.

מֹשֶׁה לֹא מְבַקֵּשׁ סְתָם לְטַיֵּל בָּאָרֶץ. הוּא מִשְׁתּוֹקֵק בְּדִיּוּק אֶל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים: אֶל יְרוּשָׁלַיִם וְאֶל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שְׁכִינַת ה׳ שׁוֹרָה.
זֶה הַסּוֹד שֶׁל אַהֲבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: אוֹהֲבִים אוֹתָהּ כִּי הִיא הָאָרֶץ שֶׁל ה׳, וּבָהּ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֵלָיו.

🛑רַב לָךְ – כְּשֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא ׳לֹא׳

וּמָה עָנָה ה׳? ׳וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי: רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה׳.

׳וַיִּתְעַבֵּר׳ הוּא לְשׁוֹן עֶבְרָה, כַּעַס וּגְעָרָה. ה׳ גָּעַר בְּמֹשֶׁה וְלֹא נֶעֱנָה לְבַקָּשָׁתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
הַגְּזֵרָה שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יִכָּנֵס לָאָרֶץ נִגְזְרָה כְּבָר בְּמֵי מְרִיבָה, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר ׳לְמַעַנְכֶם׳ – בִּגְלַלְכֶם, בִּגְלַל מָה שֶׁקָּרָה שָׁם.
חֲזַ״ל אוֹמְרִים שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל תְּפִלּוֹת רַבּוֹת כְּדֵי שֶׁה׳ יְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה – אֲבָל הַבַּקָּשָׁה לַעֲבֹר לֹא נַעֲנְתָה.

שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, וּשְׁנֵיהֶם יָפִים. לְפִי הָרִאשׁוֹן – דַּי בְּהַפְצָרוֹת. וּלְפִי הַשֵּׁנִי – ה׳ אוֹמֵר לְמֹשֶׁה בְּאַהֲבָה: יֵשׁ לְךָ שָׂכָר עָצוּם וְשָׁמוּר, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ עַכְשָׁו. ה׳ לֹא דּוֹחֶה אוֹתוֹ מֵרֹחַק – הוּא מְגַלֶּה לוֹ שֶׁמְּחַכֶּה לוֹ טוֹב גָּדוֹל מִזֶּה.

מִכָּאן לִמּוּד גָּדוֹל עַל תְּפִלָּה: לַתְּפִלָּה יֵשׁ כֹּחַ רַב, וּפְעָמִים רַבּוֹת הִיא נַעֲנֵית – אֲבָל הִיא אֵינָהּ מְחַיֶּבֶת אֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. יֵשׁ שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא ׳לֹא׳. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְקַבֵּל אֶת הַגְּזֵרָה בְּאַהֲבָה וּמַמְשִׁיךְ לְהַנְהִיג אֶת הָעָם.

הַפֶּרֶק מִסְתַּיֵּם בְּפָסוּק קָצָר: ׳וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר׳. מֹשֶׁה מַזְכִּיר בַּעֲדִינוּת: דַּוְקָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה חָטָא הָעָם בַּעֲבוֹדָה זָרָה – וְנִמְחַל לוֹ, וְהוּא נִכְנָס לָאָרֶץ; וְאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ לֹא זָכָה שֶׁיִּמְחֲלוּ לוֹ.
אֵין כָּאן תַּרְעֹמֶת, אֶלָּא גִּלּוּי שֶׁל גֹּדֶל הַסְּלִיחָה שֶׁל ה׳ לְעַם יִשְׂרָאֵל.

🏔️עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה – הַבַּקָּשָׁה שֶׁנַּעֲנְתָה

ה׳ לֹא נָתַן לְמֹשֶׁה לַעֲבֹר – אֲבָל אֶת הַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה, לִרְאוֹת, ה׳ נָתַן: ׳עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה, וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה׳.

ה׳ נִרְאֶה תַּקִּיף בַּסֵּרוּב, וּבְכָל זֹאת הוּא נַעֲנֶה לַבַּקָּשָׁה הַשְּׁנִיָּה – וְלֹא בְּמִקְצָת אֶלָּא בִּמְלוֹאָהּ: ׳אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת כֻּלָּהּ׳. הַפַּרְשָׁנִים מְלַמְּדִים שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה אֶת הָאָרֶץ בִּרְאִיָּה עֲמֻקָּה וְרוּחָנִית, עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
וְהַמַּסְקָנָה: תְּפִלַּת מֹשֶׁה לֹא חָזְרָה רֵיקָם. גַּם תְּפִלָּה שֶׁנִּרְאֵית כְּאִלּוּ לֹא נַעֲנְתָה – מַשֶּׁהוּ מִמֶּנָּה תָּמִיד נִשְׁמָע.

רֹאשׁ הַפִּסְגָּה הוּא רֹאשׁ הַר נְבוֹ, שֶׁמִּמִּזְרָח לַיַּרְדֵּן, וּמִשָּׁם רָאָה מֹשֶׁה אֶת כָּל הָאָרֶץ.
וְאֵלּוּ אַרְבַּע הָרוּחוֹת שֶׁבַּפָּסוּק:
׳יָמָּה׳ – לְכִוּוּן הַיָּם הַגָּדוֹל, כְּלוֹמַר מַעֲרָבָה.
׳צָפֹנָה׳ – צָפוֹן.
׳תֵימָנָה׳ – דָּרוֹם.
׳מִזְרָחָה׳ – לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת.

🛡️וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ – חַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ

אִם מֹשֶׁה אֵינוֹ עוֹבֵר, צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת הַמַּנְהִיג שֶׁכֵּן יַעֲבֹר: ׳וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה׳.

יְהוֹשֻׁעַ רוֹאֶה מָה קוֹרֶה: רַבּוֹ הַגָּדוֹל, מֹשֶׁה, אֵינוֹ נִכְנָס לָאָרֶץ בִּגְלַל מָה שֶׁאֵרַע עִם הָעָם. יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפֹּל לִבּוֹ וְיֹאמַר: גַּם אֲנִי אֵעָנֵשׁ בִּגְלָלָם!
לָכֵן ה׳ מְצַוֶּה עַל מֹשֶׁה לְחַזֵּק אוֹתוֹ בְּמִלִּים, וּמַבְטִיחַ: ׳כִּי הוּא יַעֲבֹר וְהוּא יַנְחִיל׳.

זֶהוּ לִמּוּד גָּדוֹל בְּהַנְהָגָה: הַמַּנְהִיג צָרִיךְ לָלֶכֶת בָּרֹאשׁ, וְלֹא לִשְׁלֹחַ אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ. בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, כְּשֶׁיְּהוֹשֻׁעַ נִשְׁאַר יוֹשֵׁב, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלְשׁוּ.

וְהַמִּנּוּי שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ אֵינוֹ חָדָשׁ: כְּבָר בְּפֶרֶק א׳ נֶאֱמַר עָלָיו ׳אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל׳. הַהַנְהָגָה נִמְשֶׁכֶת – מֹשֶׁה מְמַנֶּה אֶת מִי שֶׁיַּמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ, וְלֹא נִשְׁאָר בְּצַעֲרוֹ.

❤️הַגַּעְגּוּעִים לָאָרֶץ – מִמֹּשֶׁה וְעַד יָמֵינוּ

כַּמָּה רֶגֶשׁ יֵשׁ בַּמִּלָּה ׳וָאֶתְחַנַּן׳! מֹשֶׁה כָּל כָּךְ רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ – הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ. אַרְבָּעִים שָׁנָה הוֹלִיךְ אֶת הָעָם בַּמִּדְבָּר, וְהִגִּיעַ עַד הַיַּרְדֵּן – וְהַלֵּב שֶׁלּוֹ עוֹמֵד שָׁם, מוּל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.

וְלֹא רַק מֹשֶׁה: בְּכָל הַדּוֹרוֹת יְהוּדִים בְּכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם הִשְׁתּוֹקְקוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עוֹלִים חֲדָשִׁים מִקָּנָדָה, מֵאֶתְיוֹפְּיָה וּמִכָּל אֶרֶץ מְנַשְּׁקִים אֶת הָאֲדָמָה כְּשֶׁהֵם נוֹחֲתִים בָּאָרֶץ.

וַאֲנַחְנוּ – זָכִינוּ. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לַעֲבֹר מִדְבָּרִיּוֹת וְלֹא לֶאֱחֹז בְּחֶבֶל: אֲנַחְנוּ גָּרִים כָּאן, בָּאָרֶץ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְחַנֵּן עָלֶיהָ. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְטַיְּלִים בָּהּ בָּרַגְלַיִם, כְּדַאי לַעֲצֹר רֶגַע וְלִזְכֹּר אֵיזוֹ מַתָּנָה גְּדוֹלָה זוֹ – וּלְהוֹדוֹת לַה׳ עַל הַזְּכוּת שֶׁמֹּשֶׁה כָּל כָּךְ רָצָה בָּהּ.

📜סִכּוּם הַפָּרָשִׁיָּה – רַשִׁ״י וְסֵדֶר הַדְּבָרִים

לִפְנֵי שֶׁמְּסַיְּמִים, נַעֲבֹר שׁוּב עַל סֵדֶר הַפָּרָשִׁיָּה כֻּלָּהּ:
תְּחִנָּה (׳וָאֶתְחַנַּן׳) ← שֶׁבַח (׳אַתָּה הַחִלּוֹתָ׳) ← בַּקָּשָׁה (׳אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה׳) ← תְּשׁוּבַת ה׳ (׳רַב לָךְ׳) ← ׳עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה׳ ← ׳וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ׳ ← ׳וַנֵּשֶׁב בַּגַּיְא׳.

וּמָה לְמַדְנוּ עַל מֹשֶׁה? שֶׁהוּא אִישׁ הַתְּפִלָּה. הוּא הִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי חֵטְא הָעֵגֶל, אַחֲרֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים, בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח, בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, וּבְתַבְעֵרָה – ׳וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה׳ וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ׳; וְגַם עַל מִרְיָם אֲחוֹתוֹ – ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳.
כִּמְעַט תָּמִיד הוּא הִתְפַּלֵּל עַל אֲחֵרִים. רַק כָּאן הוּא מְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ – וְגַם זֶה מִתּוֹךְ אַהֲבָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִקְדֻשָּׁתָהּ.

וּמִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ אֶת סֵדֶר הָעֲמִידָה: שֶׁבַח (אָבוֹת, גְּבוּרוֹת, קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם), בַּקָּשׁוֹת (אַתָּה חוֹנֵן, סְלַח לָנוּ, רְפָאֵנוּ...) וְהוֹדָאָה בַּסּוֹף (מוֹדִים, שִׂים שָׁלוֹם).