נִלְמַד לָמָּה הֵן נִקְרָאוֹת ׳דִּבְּרוֹת׳, מָה כָּתוּב בְּכָל לוּחַ, אֵיךְ מְמַיְּנִים אוֹתָן, וּמָה הִשְׁתַּנָּה בֵּין סֵפֶר שְׁמוֹת לְחֻמַּשׁ דְּבָרִים.
וּבְעִקָּר נִרְאֶה כַּמָּה ה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ: הוּא יָרַד אֶל הָהָר כְּדֵי לְדַבֵּר אִתָּנוּ, כָּרַת אִתָּנוּ בְּרִית לְעוֹלָם, וּמַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם.
🔁מִשְׁנֵה תּוֹרָה – מֹשֶׁה חוֹזֵר עַל הַדִּבְּרוֹת
חֻמַּשׁ דְּבָרִים נִקְרָא גַּם ׳מִשְׁנֵה תּוֹרָה׳, כִּי בּוֹ מֹשֶׁה חוֹזֵר עַל דְּבָרִים שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרוּ בַּחֻמָּשִׁים הַקּוֹדְמִים.
לִפְעָמִים הוּא חוֹזֵר עַל סִפּוּר, כְּמוֹ מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, וְלִפְעָמִים עַל מִצְווֹת. בְּפֶרֶק ה׳ הוּא חוֹזֵר עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
מָתַי נִתְּנוּ הַדִּבְּרוֹת? בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, מִיָּד אַחֲרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם: שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, קִבְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי. הַסִּפּוּר כָּתוּב בְּסֵפֶר שְׁמוֹת, בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ, בִּפְרָקִים י״ט–כ׳.
מֵאָז עָבְרוּ שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים בַּמִּדְבָּר. עַכְשָׁיו, בַּשָּׁנָה הָאַרְבָּעִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מֹשֶׁה עוֹמֵד לִפְנֵי דּוֹר חָדָשׁ. רַבִּים מֵהֶם הָיוּ יְלָדִים קְטַנִּים בְּסִינַי, וְרַבִּים עוֹד לֹא נוֹלְדוּ – וְהוּא מַזְכִּיר לָהֶם אֶת הַדִּבְּרוֹת.
שִׂימוּ לֵב לַסֵּדֶר שֶׁבַּפָּסוּק: ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם׳.
קֹדֶם שׁוֹמְעִים, אַחַר כָּךְ לוֹמְדִים, וּבַסּוֹף עוֹשִׂים. הַלִּמּוּד אֵינוֹ רַק כְּדֵי לָדַעַת – הוּא מֵבִיא אוֹתָנוּ לְקַיֵּם.
⛰️בְּרִית חֹרֵב – ׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּכֶם׳
לִפְנֵי שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר אֶת הַדִּבְּרוֹת, הוּא מַזְכִּיר אֶת הַמַּעֲמָד עַצְמוֹ. חֹרֵב הוּא שֵׁם נוֹסָף לְהַר סִינַי.
בְּסֵפֶר שְׁמוֹת מְתֹאָר הַמַּעֲמָד: בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בַּבֹּקֶר, הָיוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, עָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאוֹד, וְכָל הָעָם חָרַד. הַר סִינַי הֶעֱלָה עָשָׁן כֻּלּוֹ, כִּי ה׳ יָרַד עָלָיו בָּאֵשׁ, וְכָל הָהָר רָעַד.
וּבְחֻמַּשׁ דְּבָרִים מֹשֶׁה מוֹסִיף: ׳וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל׳.
הַתְּשׁוּבָה: מַעֲמַד הַר סִינַי. הַשֶּׁלֶט מַזְכִּיר אֶת הַגְּבוּל שֶׁה׳ צִוָּה לָשִׂים סְבִיב הָהָר, כְּדֵי שֶׁהָעָם לֹא יַעֲלֶה בּוֹ.
׳ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב׳. בְּרִית הִיא קֶשֶׁר קָבוּעַ וּמְחַיֵּב בֵּין שְׁנֵי צְדָדִים, קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ נִפְסָק.
זוֹ הָיְתָה הַמַּטָּרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל מַעֲמַד הַר סִינַי: לִקְשֹׁר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳ לָתָמִיד.
כְּלוֹמַר: הַבְּרִית לֹא נִכְרְתָה רַק עִם מִי שֶׁעָמַד לְיַד הָהָר, אֶלָּא גַּם עִם הַבָּנִים שֶׁלָּהֶם. וְכָךְ הִיא עוֹבֶרֶת מִדּוֹר לְדוֹר, עַד אֵלֵינוּ.
׳פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׳. ה׳ לֹא שָׁלַח מַלְאָךְ וְלֹא נָבִיא – הוּא נִגְלָה לְכָל הָעָם וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ.
סַרְסוּר הוּא מְתַוֵּךְ: אָדָם שֶׁעוֹמֵד בֵּין הַמּוֹכֵר לַקּוֹנֶה, וְלִפְעָמִים מְשַׁנֶּה אֶת הַדְּבָרִים לְטוֹבָתוֹ. מֹשֶׁה אוֹמֵר: אֲנִי לֹא כָּזֶה – אַתֶּם שְׁמַעְתֶּם אֶת ה׳ בְּעַצְמְכֶם.
׳אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה׳ וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא... כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ׳. הָעָם פָּחַד מִן הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה וּבִקֵּשׁ שֶׁמֹּשֶׁה יַעֲמֹד בֵּינוֹ לְבֵין ה׳. אֶת הַבַּקָּשָׁה הַזּוֹ נִלְמַד בְּהַרְחָבָה בַּשִּׁעוּר הַבָּא.
אֲבָל לַחְשֹׁב שֶׁאָדָם הוּא שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַתּוֹרָה – זֶה כְּבָר סוּג שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַדִּבְּרוֹת בָּאוֹת לְהַרְחִיק מִמֶּנָּה.
לָכֵן מֹשֶׁה מַבְהִיר: הַמִּצְווֹת הֵן שֶׁל ה׳, וַאֲנִי רַק הַשָּׁלִיחַ שֶׁמֵּבִיא אוֹתָן אֲלֵיכֶם.
הַצַּדִּיק אֵינוֹ נוֹתֵן לָנוּ דָּבָר. אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה׳ שֶׁזְּכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק תַּעֲמֹד לָנוּ.
כָּךְ גַּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: הוּא אֵינוֹ נוֹתֵן הַתּוֹרָה, אֶלָּא הַשָּׁלִיחַ שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֵינוּ.
לָכֵן בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן תּוֹרָה, מְקַשְּׁטִים אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרְאִים בַּתּוֹרָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. כָּל הַחַג מֻקְדָּשׁ לְמַעֲמַד הַר סִינַי, וְלַדִּבְּרוֹת – הַמִּצְווֹת שֶׁהִתְפַּרְסְמוּ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
🗣️לָמָּה ׳דִּבְּרוֹת׳? קוֹל – בְּלִי תְּמוּנָה
שְׁאֵלָה: לָמָּה קוֹרְאִים לָהֶן ׳עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת׳ וְלֹא ׳עֶשֶׂר הַמִּצְווֹת׳? הֲרֵי אֵלֶּה מִצְווֹת!
הַתְּשׁוּבָה: אֶת רֹב הַמִּצְווֹת נָתַן מֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִצְוָה אַחַר מִצְוָה, בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת הַנְּדוּדִים בַּמִּדְבָּר. אֲבָל אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת ה׳ עַצְמוֹ דִּבֵּר אֶל כָּל הָעָם.
כָּךְ כָּתוּב בְּסֵפֶר שְׁמוֹת: ׳וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר׳, וְכָךְ גַּם כָּאן: ׳דִּבֶּר ה׳ עִמָּכֶם... לֵאמֹר׳.
לָכֵן הֵן ׳דִּבְּרוֹת׳ – הַדְּבָרִים שֶׁה׳ דִּבֵּר. וְהֵן גַּם הַמִּצְווֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ, הַהַתְחָלָה שֶׁל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
בְּפֶרֶק ד׳ מֹשֶׁה מַדְגִּישׁ: ׳קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל׳. בְּסִינַי שָׁמְעוּ אֶת קוֹל ה׳, אֲבָל לֹא רָאוּ שׁוּם צוּרָה – כִּי לַה׳ אֵין גּוּף וְאֵין צוּרָה.
וּמִכָּאן הָאַזְהָרָה: ׳וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה... פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל׳.
מִי שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבְּסִינַי לֹא הָיְתָה שׁוּם תְּמוּנָה, לֹא יַעֲשֶׂה פֶּסֶל וְלֹא יַעֲבֹד לוֹ – לֹא בְּצוּרַת אָדָם, וְלֹא בְּצוּרַת בְּהֵמָה, צִפּוֹר, רֶמֶשׂ אוֹ דָּג.
׳וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ׳ – לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לָשׁוּב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם.
כְּלוֹמַר: הַטָּעוּת מַתְחִילָה בְּהִסְתַּכְּלוּת. מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים וְחוֹשֵׁב שֶׁהֵם הַשּׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם, עָלוּל לִטְעוֹת וְלַעֲבֹד אוֹתָם. אֲבָל הֵם רַק בְּרוּאִים שֶׁה׳ בָּרָא.
🧱אָנֹכִי, לֹא יִהְיֶה, לֹא תִשָּׂא – הַדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת
הַדִּבְּרָה הָרִאשׁוֹנָה: ׳אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׳. זוֹ מִצְוַת הָאֱמוּנָה: לְהַאֲמִין שֶׁה׳ הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְשֶׁהוּא הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם.
אֲבָל לִפְנֵי שֶׁבּוֹנִים, חוֹפְרִים עָמֹק בָּאֲדָמָה וְיוֹצְקִים יְסוֹדוֹת. אוֹתָם לֹא רוֹאִים, אֲבָל הֵם מַחֲזִיקִים אֶת כָּל הַבִּנְיָן.
מִי שֶׁמַּפִּיל אֶת הַיְּסוֹדוֹת – מַפִּיל אֶת הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ.
כָּךְ הָאֱמוּנָה. הָרַמְבַּ״ם קוֹרֵא לָהּ ׳יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת׳. מִי שֶׁמַּאֲמִין בַּה׳, שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְווֹת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה – לָמָּה יִשְׁמֹר?
לָכֵן הָאֱמוּנָה הִיא הַדִּבְּרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה.
הַדִּבְּרָה הַשְּׁנִיָּה: ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם׳.
זֶה אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה – גַּם בַּמַּעֲשֶׂה וְגַם בַּמַּחֲשָׁבָה: אָסוּר לַעֲבֹד אֱלִיל, אָסוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, וְאָסוּר לְהַאֲמִין בַּלֵּב שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ אַחֵר מִלְּבַד ה׳.
כְּלוֹמַר: אֵין מָקוֹם בָּעוֹלָם וְאֵין זְמַן שֶׁבּוֹ מֻתָּר לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי ה׳ נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם וְקַיָּם לְעוֹלָם.
וּבְסוֹף הַדִּבְּרָה ה׳ מְתָאֵר אֶת עַצְמוֹ: ׳וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי׳. הָעֹנֶשׁ לְשׂוֹנְאָיו נִזְכָּר עַד הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי, אֲבָל הַחֶסֶד לְאוֹהֲבָיו – לְאַלְפֵי דּוֹרוֹת!
הַדִּבְּרָה הַשְּׁלִישִׁית: ׳לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא׳. זֶה אִסּוּר שְׁבוּעַת שָׁוְא – שְׁבוּעָה שֶׁל חִנָּם.
לְמָשָׁל: לְהִשָּׁבַע בְּשֵׁם ה׳ עַל דָּבָר שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁהוּא כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁאֶבֶן הִיא אֶבֶן; אוֹ עַל דָּבָר שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן עָשׂוּי זָהָב.
הַתּוֹרָה מַזְהִירָה: ׳כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא׳.
🪨שְׁנֵי הַלּוּחוֹת – וּשְׁנֵי סוּגֵי מִצְווֹת
׳אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה׳ אֶל כָּל קְהַלְכֶם... וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים׳. עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, שְׁנֵי לוּחוֹת – חָמֵשׁ בְּכָל לוּחַ. וְיֵשׁ בַּחֲלֻקָּה הַזּוֹ סֵדֶר:
הַלּוּחַ הָרִאשׁוֹן: מִצְווֹת בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, כְּלוֹמַר בֵּין הָאָדָם לַה׳ – אָנֹכִי, לֹא יִהְיֶה, לֹא תִשָּׂא, שַׁבָּת וְכִבּוּד הוֹרִים.
הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי: מִצְווֹת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד.
כְּלוֹמַר: קוֹל ה׳ מִסִּינַי לֹא נִפְסַק – הוּא מַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אֵלֵינוּ בְּכָל דּוֹר. וּמַעֲמָד גָּלוּי כָּזֶה, לְעֵינֵי כָּל הָעָם, לֹא הָיָה שׁוּב.
שְׁנֵי הַלּוּחוֹת חֲשׁוּבִים בְּאוֹתָהּ מִדָּה. יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת נֶאֱמָן לַה׳ – אִישׁ שֶׁל אֱמוּנָה וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת – וְגַם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וּלְהִתְנַהֵג עִם כָּל אָדָם לְפִי הַתּוֹרָה.
הַתְּשׁוּבָה: חֲזַ״ל אוֹמְרִים ׳שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין יֵשׁ בָּאָדָם׳ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָבִיו וְאִמּוֹ. הַהוֹרִים הֵם הַשֻּׁתָּפִים שֶׁל ה׳ בַּבְּרִיאָה שֶׁלִּי, וְלָכֵן מִי שֶׁמְּכַבֵּד אֶת הוֹרָיו – ה׳ מַחְשִׁיב לוֹ כְּאִלּוּ כִּבֵּד אוֹתוֹ.
מִיּוּן נוֹסָף: מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת. מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הִיא אִסּוּר – דָּבָר שֶׁה׳ מְצַוֶּה שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת.
לֹא לֶאֱכֹל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים – לֹא תַעֲשֶׂה.
לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – עֲשֵׂה.
וּבַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת?
שָׁלֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה: לְהַאֲמִין בַּה׳ (אָנֹכִי), לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת, וּלְכַבֵּד אֶת הָאָב וְאֶת הָאֵם.
שֶׁבַע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה: עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְחָמֵשׁ הַמִּצְווֹת שֶׁבַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי.
כָּךְ הַדִּבְּרוֹת כּוֹלְלוֹת גַּם דְּבָרִים שֶׁחַיָּבִים לַעֲשׂוֹת וְגַם דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת. אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת כִּבּוּד הוֹרִים נִלְמַד בְּהַרְחָבָה בַּשִּׁעוּר הַבָּא.
🤝בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – מַעֲשֶׂה, דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה
חָמֵשׁ הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי הֵן הַבָּסִיס לְכָל הַחוֹבוֹת שֶׁלָּנוּ כְּלַפֵּי אָדָם אַחֵר: לֹא לִפְגֹּעַ בּוֹ בְּשׁוּם צוּרָה – לֹא בְּחַיָּיו, לֹא בְּמָמוֹנוֹ, וְלֹא בַּבְּרִית שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ.
אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אוֹתָן לִשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים:
בַּמַּעֲשֶׂה: לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב.
בַּדִּבּוּר: ׳לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא׳ – אָסוּר לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר עַל אָדָם בְּבֵית הַדִּין.
בַּמַּחֲשָׁבָה: לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִתְאַוֶּה.
׳לֹא תַחְמֹד׳ – אָסוּר לְתַכְנֵן תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהָבִיא אֵלַי דָּבָר שֶׁשַּׁיָּךְ לְאָדָם אַחֵר. הַתּוֹרָה לֹא מִסְתַּפֶּקֶת בְּאִסּוּר לִגְנֹב בַּיָּדַיִם; הִיא שׁוֹמֶרֶת עָלֵינוּ כְּבָר מִן הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה.
בְּחֻמַּשׁ דְּבָרִים: ׳וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ...׳.
לְפִי רַשִׁ״י וְרֹב הַמְּפָרְשִׁים, ׳תִתְאַוֶּה׳ הוּא כְּמוֹ ׳תַחְמֹד׳ – אוֹתוֹ אִסּוּר בְּמִלָּה אַחֶרֶת.
הָרַמְבַּ״ם מְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם: ׳לֹא תַחְמֹד׳ – כְּשֶׁאָדָם מַפְצִיר בַּחֲבֵרוֹ וְלוֹחֵץ עָלָיו עַד שֶׁהוּא מַשִּׂיג אֶת הַחֵפֶץ. ׳לֹא תִתְאַוֶּה׳ – כְּבָר כְּשֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ אֵיךְ יַשִּׂיג אֶת מָה שֶׁל חֲבֵרוֹ.
כְּלוֹמַר: אוּנְקְלוֹס מְתַרְגֵּם אֶת ׳וְלֹא תִתְאַוֶּה׳ בַּמִּלָּה הָאֲרָמִית ׳לָא תָרוֹג׳, וְאֶת ׳נֶחְמָד לְמַרְאֶה׳ (עַל הָעֵצִים בְּגַן עֵדֶן) בְּאוֹתָהּ מִלָּה. מִכָּאן שֶׁגַּם ׳תִתְאַוֶּה׳ הִיא מִלָּה שֶׁל חֶמְדָּה.
אַחְאָב, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, רָאָה אֶת הַכֶּרֶם שֶׁל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְאַרְמוֹנוֹ, וְרָצָה אוֹתוֹ. נָבוֹת סֵרֵב לִמְכֹּר אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתָיו.
אַחְאָב לֹא הִשְׁלִים עִם זֶה, וְהַתַּאֲוָה שֶׁלֹּא עָצַר הֵבִיאָה בַּסּוֹף לְעֵדֵי שֶׁקֶר, לַהֲרִיגַת נָבוֹת וְלִגְזֵלַת הַכֶּרֶם (מְלָכִים א׳, פֶּרֶק כ״א).
מַחֲשָׁבָה אַחַת שֶׁלֹּא עָצְרוּ אוֹתָהּ – וְכִמְעַט כָּל הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי נִשְׁבַּר.
הַדִּבְּרוֹת נוֹגְעוֹת לְכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים: לָאֱמוּנָה, לַגּוּף (לֹא תִּרְצָח), לַזְּמַן (הַשַּׁבָּת), לַמָּמוֹן (לֹא תִּגְנֹב), לַמִּשְׁפָּחָה (כִּבּוּד הוֹרִים) וְלַמִּשְׁפָּט (לֹא תַעֲנֶה).
יֵשׁ בָּהֶן מִצְווֹת בַּמַּעֲשֶׂה, בַּדִּבּוּר וּבַמַּחֲשָׁבָה. לֹא פֶּלֶא שֶׁהֵן הַמִּצְווֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעוֹלָם.
🔍שְׁמוֹת מוּל דְּבָרִים – אוֹתָן דִּבְּרוֹת, בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת
הַכְּלָלִים נִשְׁאָרִים אוֹתָם כְּלָלִים. מָה שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה הוּא הַזְּמַן, הַמָּקוֹם, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאֲלֵיהֶם מְדַבְּרִים.
כָּךְ גַּם הַדִּבְּרוֹת. כְּשֶׁמַּשְׁוִים אֶת סֵפֶר שְׁמוֹת (פֶּרֶק כ׳) לְחֻמַּשׁ דְּבָרִים (פֶּרֶק ה׳) מְגַלִּים:
שֵׁשׁ דִּבְּרוֹת כְּתוּבוֹת כִּמְעַט מִלָּה בְּמִלָּה אוֹתוֹ דָּבָר: אָנֹכִי, לֹא יִהְיֶה, לֹא תִשָּׂא, לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב.
בְּאַרְבַּע יֵשׁ שִׁנּוּיִים: שַׁבָּת, כִּבּוּד הוֹרִים, לֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד.
כִּבּוּד הוֹרִים: בִּדְבָרִים נוֹסַף ׳וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ׳.
לֹא תַעֲנֶה: בִּשְׁמוֹת ׳עֵד שָׁקֶר׳, וּבִדְבָרִים ׳עֵד שָׁוְא׳ – שְׁתֵּי מִלִּים שֶׁפֵּרוּשָׁן אֶחָד.
לֹא תַחְמֹד: הַסֵּדֶר הִתְהַפֵּךְ (בִּשְׁמוֹת ׳בֵּית רֵעֶךָ׳ קֹדֶם, וּבִדְבָרִים ׳אֵשֶׁת רֵעֶךָ׳ קֹדֶם), נוֹסַף ׳וְלֹא תִתְאַוֶּה׳, וְנוֹסַף ׳שָׂדֵהוּ׳.
לַמּוֹרֶה: שִׁנּוּיִים שֶׁל אוֹת אַחַת, כְּמוֹ ׳וְלֹא תִּנְאָף׳ בִּמְקוֹם ׳לֹא תִּנְאָף׳, אֵינָם נֶחְשָׁבִים כָּאן.
׳הָרִאשׁוֹנוֹת׳ הֵן הַדִּבְּרוֹת שֶׁבְּסֵפֶר שְׁמוֹת. ה׳ אָמַר ׳זָכוֹר׳ וְ׳שָׁמוֹר׳ בְּבַת אַחַת – דָּבָר שֶׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. אֶת זֶה אֲנַחְנוּ שָׁרִים בְּכָל לֵיל שַׁבָּת בְּ׳לְכָה דוֹדִי׳: ׳שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד, הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד׳.
זָכוֹר – מִצְוַת עֲשֵׂה: לְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָבוֹד וּבְעֹנֶג. שָׁמוֹר – לֹא תַעֲשֶׂה: לֹא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה.
אִם ה׳ אָמַר הַכֹּל בְּדִבּוּר אֶחָד, וְהַצִּוּוּי לֹא הִשְׁתַּנָּה – לָמָּה הַנֻּסָּח שׁוֹנֶה? שְׁתֵּי סִבּוֹת:
הַשּׁוֹמְעִים שׁוֹנִים: בְּסִינַי כָּל הָעוֹלָם הָיָה שֻׁתָּף לִירִידַת הַתּוֹרָה, וּבְחֻמַּשׁ דְּבָרִים מֹשֶׁה מְדַבֵּר רַק אֶל עַם יִשְׂרָאֵל. לָכֵן כָּאן הַשָּׂכָר מְפֹרָט יוֹתֵר (׳וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ׳), וְהַטַּעַם לַשַּׁבָּת הוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל.
הַזְּמַן שׁוֹנֶה: הָעָם עוֹמֵד לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְכָל אֶחָד תִּהְיֶה שָׁם נַחֲלָה – בַּיִת וְשָׂדֶה. לָכֵן נוֹסַף ׳שָׂדֵהוּ׳, וְהַבַּיִת נִכְתַּב יַחַד עִם הַשָּׂדֶה.
׳עַל פָּנָי׳ – בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם.
׳לַשָּׁוְא׳ – לְחִנָּם: שְׁבוּעַת חִנָּם.
׳וְלֹא תִתְאַוֶּה׳ – אַף הוּא לְשׁוֹן חֶמְדָּה.
׳מִכּוּר הַבַּרְזֶל׳ – כּוּר הוּא כְּלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב.
׳סָמֶל׳ – צוּרָה.
🧠הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח – לָמָּה הָיָה מַעֲמַד הַר סִינַי?
עוֹד לִפְנֵי הַדִּבְּרוֹת, בְּפֶרֶק ד׳, מֹשֶׁה מַזְהִיר: ׳רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׳.
מָה אָסוּר לִשְׁכֹּחַ? אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי – אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ לִפְנֵי ה׳ בְּחֹרֵב.
וְלֹא מַסְפִּיק לִזְכֹּר לְבַד: ׳וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ׳. כָּל אַבָּא מְסַפֵּר לִילָדָיו, וְהֵם לִילְדֵיהֶם – וְכָךְ הַזִּכָּרוֹן עוֹבֵר מִדּוֹר לְדוֹר וְאֵינוֹ נִפְסָק. בִּזְכוּת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הַזּוֹ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הַיּוֹם מָה קָרָה בְּסִינַי.
׳יְלַמֵּדוּן׳ – יְאַלְּפוּן, לַאֲחֵרִים.
כִּמְעַט אוֹתָהּ מִלָּה, פַּעַם ׳לִלְמֹד׳ וּפַעַם ׳לְלַמֵּד׳: מִי שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה, צָרִיךְ גַּם לְלַמֵּד אוֹתָהּ אֶת בָּנָיו.
בְּפֶרֶק ד׳ מֹשֶׁה מְגַלֶּה גַּם אֶת הַמַּטָּרוֹת שֶׁל הַמַּעֲמָד:
יִרְאַת ה׳: ׳וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים׳ (פָּסוּק י׳).
הֲכָנָה לַחַיִּים בָּאָרֶץ: ׳לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ׳ (פָּסוּק י״ד).
לִהְיוֹת עַם ה׳: ה׳ הוֹצִיא אוֹתָנוּ ׳מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה׳ (פָּסוּק כ׳).
׳מִכּוּר׳ – הוּא כְּלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב.
בְּסִינַי מֹשֶׁה קִבֵּל גַּם אֶת הַהֶסְבֵּרִים שֶׁל הַמִּצְווֹת, וְאוֹתָם לִמֵּד אֶת הָעָם.
וְהַכּוּר: מְחַמְּמִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב בְּאֵשׁ חֲזָקָה, עַד שֶׁכָּל הַלִּכְלוּךְ נִפְרָד מִמֶּנּוּ וְנִשְׁאָר זָהָב טָהוֹר. אֶפְשָׁר לְהָבִין שֶׁגַּם הַשִּׁעְבּוּד בְּמִצְרַיִם הָיָה כְּמוֹ אֵשׁ, וּמִמֶּנּוּ יָצָא עַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ זָהָב – עַם שֶׁל ה׳.
וְעוֹד דָּבָר: בָּאָרֶץ יִפְגְּשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמִּים שֶׁעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה. הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק לַה׳ שֶׁנִּבְנָה בְּסִינַי, וְהַמִּצְווֹת שֶׁקִּבְּלוּ שָׁם, יַעַזְרוּ לָהֶם שֶׁלֹּא לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם.
💛כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ – וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם
מֹשֶׁה שׁוֹאֵל: ׳כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים... הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה?׳. רַשִׁ״י מְבָאֵר מַהוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל: ׳הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ... וַיֶּחִי׳.
מֵאָז שֶׁנִּבְרָא הָאָדָם, אַף עַם לֹא שָׁמַע אֶת קוֹל ה׳ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַף אֱלוֹהַּ לֹא בָּא לָקַחַת לוֹ עַם מִתּוֹךְ עַם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁה׳ עָשָׂה לָנוּ בְּמִצְרַיִם.
׳בְּאֹתֹת׳ – בְּסִימָנִין, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן ׳מַה זֶּה בְיָדֶךָ׳.
׳וּבְמוֹפְתִים׳ – הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת.
׳וּבְמִלְחָמָה׳ – בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם׳.
לָמָּה ה׳ עָשָׂה אֶת כָּל זֶה? ׳וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו׳.
׳וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו׳ – כְּאָדָם הַמַּנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו.
וּמֹשֶׁה מוֹסִיף הַבְטָחָה לַזְּמַנִּים הַקָּשִׁים. גַּם אִם יִשְׁכְּחוּ וְיֵצְאוּ לַגָּלוּת: ׳וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׳, ׳כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ... וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ׳.
הַזִּכָּרוֹן שֶׁל סִינַי וְשֶׁל נִסֵּי מִצְרַיִם נוֹתֵן לְעַם יִשְׂרָאֵל כֹּחַ לָשׁוּב אֶל ה׳ גַּם בַּגָּלוּת וְגַם בִּזְמַן קָשֶׁה.
בְּגִימַטְרִיָּה: ו׳ (6) + נ׳ (50) + ו׳ (6) + שׁ׳ (300) + נ׳ (50) + תּ׳ (400) + ם׳ (40) = 852. ה׳ הֵבִיא אֶת הַגָּלוּת שְׁתֵּי שָׁנִים מֻקְדָּם, כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבַד. גַּם בְּשָׁעָה קָשָׁה – ה׳ פּוֹעֵל מִתּוֹךְ רַחֲמִים.
וּמִכָּאן הַפָּסוּק שֶׁלּוֹמְדִים בְּעַל פֶּה: ׳וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד׳.
לֹא מַסְפִּיק לָדַעַת בָּרֹאשׁ – צָרִיךְ לְהָשִׁיב אֶת זֶה אֶל הַלֵּב, שֶׁהָאֱמוּנָה תִּהְיֶה מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב וְתַשְׁפִּיעַ עַל הַמַּעֲשִׂים.
✨ לְסִכּוּם
- עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נִקְרָאוֹת ׳דִּבְּרוֹת׳ כִּי ה׳ עַצְמוֹ דִּבֵּר אוֹתָן אֶל כָּל הָעָם, פָּנִים בְּפָנִים. מֹשֶׁה הוּא רַק הַשָּׁלִיחַ, וְלָכֵן מִתְפַּלְּלִים רַק אֶל ה׳.
- בְּסִינַי כָּרַת ה׳ בְּרִית עִם עַם יִשְׂרָאֵל – גַּם עִם הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, גַּם אִתָּנוּ. שָׁמְעוּ שָׁם קוֹל בְּלִי תְּמוּנָה, וְלָכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל.
- אָנֹכִי – הָאֱמוּנָה בַּה׳ – הִיא ׳יְסוֹד הַיְּסוֹדוֹת׳, וְעָלֶיהָ עוֹמֶדֶת כָּל הַתּוֹרָה.
- שְׁנֵי לוּחוֹת: הָרִאשׁוֹן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְהַשֵּׁנִי בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – בַּמַּעֲשֶׂה, בַּדִּבּוּר וּבַמַּחֲשָׁבָה. בַּדִּבְּרוֹת שָׁלֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשֶׁבַע מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
- בְּחֻמַּשׁ דְּבָרִים שֵׁשׁ דִּבְּרוֹת זֵהוֹת וְאַרְבַּע שׁוֹנוֹת: שָׁמוֹר, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עֵד שָׁוְא, וְלֹא תִתְאַוֶּה. הַצִּוּוּי אֶחָד – רַק הַשּׁוֹמְעִים וְהַזְּמַן הִשְׁתַּנּוּ.
- אָסוּר לִשְׁכֹּחַ אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי, וְצָרִיךְ לְסַפֵּר עָלָיו מִדּוֹר לְדוֹר. וְכָל זֶה ׳תַּחַת אֲשֶׁר אָהַב׳: ה׳ אוֹהֵב אוֹתָנוּ, וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם.
הַמַּאֲגָר הַמָּלֵא: kol-toda.co.il