בַּשִּׁעוּר הַזֶּה נִלְמַד עַל סַכָּנָה מְיֻחֶדֶת: לֹא סַכָּנָה שֶׁל מִלְחָמָה אוֹ שֶׁל רָעָב, אֶלָּא הַסַּכָּנָה שֶׁבַּהַצְלָחָה – כְּשֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ טוֹב, יֵשׁ בָּתִּים, כֶּסֶף וְשֶׁפַע, וְהַלֵּב מִתְחִיל לוֹמַר ׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳.
נִלְמַד אֶת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁמְּתָאֲרִים הַפְּסוּקִים, אֶת זִכְרוֹן הַנִּסִּים בַּמִּדְבָּר, וְאֶת הַפִּתְרוֹן הַגָּדוֹל: ׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ׳. וּנְגַלֶּה שֶׁדַּוְקָא בַּזִּכָּרוֹן הַזֶּה מִסְתַּתֶּרֶת אַהֲבָה גְּדוֹלָה: ה׳ נָתַן לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כֹּחוֹת וְכִשְׁרוֹנוֹת, כְּמוֹ מַתָּנָה, כְּדֵי שֶׁנַּצְלִיחַ וְנֵיטִיב לָעוֹלָם.
⏳הִשָּׁמֶר לְךָ – מָתַי הַסַּכָּנָה הַזֹּאת?
פָּרָשַׁת עֵקֶב הִיא חֵלֶק מֵהַנְּאוּם הַגָּדוֹל שֶׁל מֹשֶׁה, לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ. מֹשֶׁה לֹא יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁמֵּעֵבֶר לַיַּרְדֵּן הַמְּצִיאוּת תִּשְׁתַּנֶּה מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה: לֹא עוֹד מָן מִן הַשָּׁמַיִם וְעָנָן שֶׁמּוֹלִיךְ בַּדֶּרֶךְ, אֶלָּא שָׂדוֹת, בָּתִּים, מִלְחָמוֹת וְעָרִים.
לָכֵן הוּא טוֹרֵחַ לְהַזְהִיר אֶת הָעָם מֵרֹאשׁ מִכָּל מָה שֶׁהֵם עֲתִידִים לִפְגֹּשׁ. כְּמוֹ אַבָּא שֶׁמְּלַוֶּה אֶת בְּנוֹ לִפְנֵי נְסִיעָה אֲרֻכָּה וּמַסְבִּיר לוֹ בְּדִיּוּק מֵאֵיפֹה לְהִזָּהֵר – מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ.
׳כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי, אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם׳ – זֶהוּ פַּחַד מִן הָאוֹיְבִים, וְהוּא שַׁיָּךְ לִפְנֵי הַמִּלְחָמוֹת וּבִשְׁעַת הַמִּלְחָמוֹת.
הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לַחְמֹד אֶת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁעַל פִּסְלֵי הָעַמִּים – שַׁיֶּכֶת לִשְׁלַב הַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ, כְּשֶׁלּוֹקְחִים שָׁלָל.
וּמָה עִם הָאַזְהָרָה שֶׁלָּנוּ?
לִפְנֵי הָאַזְהָרָה בָּא פָּסוּק מָתוֹק: ׳וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׳ – מִכָּאן לוֹמְדִים אֶת מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אוֹכְלִים, שְׂבֵעִים, וְאוֹמְרִים תּוֹדָה.
וּמִיָּד אַחֲרֵי זֶה: ׳הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו׳. שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת בְּפָסוּק אֶחָד: לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת ה׳, וְלֹא לְהַפְסִיק לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת. הַשְּׁנַיִם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה: מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ מִי נָתַן לוֹ הַכֹּל – מַפְסִיק גַּם לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ.
וּמָתַי תִּקְרֶה הַסַּכָּנָה הַזֹּאת? הַפָּסוּק הַבָּא כְּבָר יְגַלֶּה: ׳פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ׳ – זֶה שְׁלַב הַהִתְיַשְּׁבוּת, הַרְבֵּה אַחֲרֵי הַכִּבּוּשׁ. עוֹד יַעַבְרוּ שָׁנִים שֶׁל מִלְחָמוֹת, וְרַק אַחַר כָּךְ יַגִּיעוּ הַשֶּׁקֶט וְהַשֶּׁפַע – וְאָז תַּגִּיעַ הַסַּכָּנָה.
🏡וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה – הַשֶּׁפַע הַגָּדוֹל
׳פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ׳. אוֹכֶל יֵשׁ בְּשֶׁפַע, בָּתִּים נִבְנִים, וְהָעָם מִתְיַשֵּׁב בָּאָרֶץ וּבוֹנֶה עָרִים.
׳וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה׳. הַבָּקָר וְהַצֹּאן מִתְרַבִּים, הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב מִצְטַבְּרִים, וּבְקִצּוּר: כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים מַצְלִיחַ.
זֶה לֹא קָרָה רַק בִּימֵי הַתַּנַ״ךְ. הַמַּצָּב הַזֶּה יָכוֹל לִקְרוֹת בְּכָל דּוֹר וּבְכָל מַצָּב: עַם שֶׁמַּצְלִיחַ סוֹלֵל כְּבִישִׁים וּבוֹנֶה עָרִים, יֵשׁ לוֹ צָבָא חָזָק עִם מְטוֹסִים וְטַנְקִים, הַכַּלְכָּלָה פּוֹרַחַת, וְהַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה מִתְקַדֶּמֶת. כָּל מָה שֶׁהוּא נוֹגֵעַ בּוֹ – מַצְלִיחַ.
וְגַם אֵצֶל יֶלֶד זֶה קוֹרֶה בְּקָטָן: הַצִּיּוּנִים מְצֻיָּנִים, הַחֲבֵרִים אוֹהֲבִים, מַצְלִיחִים בַּסְּפּוֹרְט וּבַנְּגִינָה – וְהַכֹּל נִרְאֶה פָּשׁוּט וּמוּבָן מֵאֵלָיו.
וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַחֲשׁוּבָה: מָה קוֹרֶה בַּלֵּב שֶׁל מִי שֶׁהַכֹּל מַצְלִיחַ לוֹ?
שִׂימוּ לֵב: הַתּוֹרָה אֵינָהּ אוֹמֶרֶת שֶׁהַשֶּׁפַע הוּא רַע, חַס וְשָׁלוֹם. הַשֶּׁפַע הוּא מַתָּנָה שֶׁל ה׳, וְהוּא בְּעַצְמוֹ הִבְטִיחַ אוֹתוֹ. ה׳ אוֹהֵב לָתֵת לָנוּ טוֹב – בָּתִּים, לֶחֶם, שִׂמְחָה וְהַצְלָחָה. הָאַזְהָרָה הִיא רַק עַל מָה שֶׁהַלֵּב עוֹשֶׂה עִם הַמַּתָּנָה הַזֹּאת.
🎈וְרָם לְבָבֶךָ – הַלֵּב שֶׁמִּתְנַפֵּחַ
וְאַחֲרֵי כָּל הַשֶּׁפַע מַגִּיעָה הַסַּכָּנָה: ׳וְרָם לְבָבֶךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׳.
מָה זֶה ׳וְרָם לְבָבֶךָ׳? זוֹ תְּחוּשָׁה שֶׁל גַּאֲוָה: הַלֵּב מִתְנַפֵּחַ וּמִתְרוֹמֵם, וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ ׳אֲנִי הִצְלַחְתִּי, אֲנִי עָשִׂיתִי׳. וּמִיָּד אַחֲרֵי הַגַּאֲוָה בָּאָה הַשִּׁכְחָה: ׳וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳.
כַּמָּה מַהֵר אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ! עוֹד לֹא עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וּכְבָר שׁוֹכְחִים מִי הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים – וְאֶת כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָנוּ בַּמִּדְבָּר.
1. יִהְיֶה לָאָדָם טוֹב – אֹכֶל, בָּתִּים, בָּקָר וְצֹאן, כֶּסֶף וְזָהָב (פְּסוּקִים י״ב–י״ג).
2. ׳וְרָם לְבָבֶךָ׳ – מִתְפַּתַּחַת אֶצְלוֹ מִדַּת הַגַּאֲוָה (פָּסוּק י״ד).
3. ׳וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳ – הוּא לֹא מַכִּיר לַה׳ טוֹבָה עַל כָּל מָה שֶׁנָּתַן לוֹ.
4. ׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳ (פָּסוּק י״ז).
וְהַפִּתְרוֹן: ׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳ (פָּסוּק י״ח).
לָמָּה דַּוְקָא הַשֶּׁפַע מֵבִיא לְשִׁכְחָה? כִּי כְּשֶׁחָסֵר לָנוּ מַשֶּׁהוּ – אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים, וְזוֹכְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֶת ה׳. בַּמִּדְבָּר הָעָם הָיָה זָקוּק לַה׳ לְכָל פְּרוּסַת לֶחֶם וּלְכָל כּוֹס מַיִם. אֲבָל כְּשֶׁהַמְּקָרֵר מָלֵא וְהַבַּיִת בָּנוּי, קַל לִשְׁכֹּחַ.
וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר מֵרֹאשׁ: הַזִּכָּרוֹן צָרִיךְ עֲבוֹדָה.
🐍זִכְרוֹן הַמִּדְבָּר – נָחָשׁ, עַקְרָב, מַיִם מִסֶּלַע וּמָן
כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח, מֹשֶׁה מוֹנֶה אֶת הַטּוֹבוֹת שֶׁה׳ עָשָׂה לָנוּ בַּמִּדְבָּר. הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה עוֹד טָרִי לְגַמְרֵי – הֵם יָצְאוּ מֵהַמִּדְבָּר רַק עַכְשָׁו!
׳הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם׳.
בַּמִּדְבָּר יֵשׁ מֶרְחַקִּים עֲצוּמִים, וְאָדָם יָכוֹל לִתְעוֹת בּוֹ – וְה׳ הוֹלִיךְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ.
בַּמִּדְבָּר יֵשׁ נְחָשִׁים אַרְסִיִּים וְעַקְרַבִּים – וְה׳ שָׁמַר עֲלֵיהֶם מִכֻּלָּם.
בַּמִּדְבָּר יֵשׁ צִמָּאוֹן וְאֵין מַיִם – וְה׳ נָתַן לָהֶם מַיִם.
׳הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ, הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ׳.
׳צוּר הַחַלָּמִישׁ׳ הוּא סֶלַע קָשֶׁה מְאוֹד – וּמִמֶּנּוּ בְּדִיּוּק יָצְאוּ מַיִם. וְהַמָּן הָיָה אֹכֶל שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם, אֹכֶל שֶׁאֲפִילּוּ הָאָבוֹת לֹא הִכִּירוּ.
כָּל יוֹם, אַרְבָּעִים שָׁנָה, קָמוּ בַּבֹּקֶר וְקִבְּלוּ אֲרוּחָה מִיַּד ה׳.
וְלָמָּה בִּכְלָל הָיוּ צְרִיכִים לַעֲבֹר מִדְבָּר קָשֶׁה כָּזֶה? הַפָּסוּק עוֹנֶה: ׳לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׳.
הַקֹּשִׁי לֹא הָיָה עֹנֶשׁ, אֶלָּא דֶּרֶךְ: ה׳ רָצָה שֶׁנִּלְמַד לִסְמֹךְ עָלָיו, כְּדֵי לְהֵיטִיב לָנוּ בַּסּוֹף. כְּמוֹ אִמָּא שֶׁמַּמְרִיצָה אֶת הַיֶּלֶד לִלְמֹד וּלְהִתְאַמֵּץ – לֹא כְּדֵי לְהַקְשׁוֹת עָלָיו, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב.
💪׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳
וְאַחֲרֵי כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה מַגִּיעַ הַמִּשְׁפָּט הַמְּסֻכָּן בְּיוֹתֵר: ׳וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳.
׳עֹצֶם׳ – מִלְּשׁוֹן עָצְמָה, כֹּחַ גָּדוֹל. ׳הַחַיִל׳ – הָעֹשֶׁר וְהַהַצְלָחָה. כְּלוֹמַר: ׳יֵשׁ לִי עָרִים, יֵשׁ לִי בָּתִּים, יֵשׁ לִי כֶּסֶף וְזָהָב – וּמִי עָשָׂה אֶת כָּל זֶה? אֲנִי! אֲנִי בָּנִיתִי, זֶה הַכֹּחַ שֶׁלִּי׳.
שִׂימוּ לֵב לְמִלָּה אַחַת בַּפָּסוּק: ׳וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ׳. הַגַּאֲוָה מַתְחִילָה בִּפְנִים, בַּלֵּב, וְלֹא תָּמִיד אוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּקוֹל. וְדַוְקָא שָׁם, בַּלֵּב, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר.
מֹשֶׁה אוֹמֵר: עַם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מִתְנַהֵג כָּךְ. כְּשֶׁנְּנַצֵּחַ וְנַצְלִיחַ וְנִבְנֶה עָרִים – לֹא נֹאמַר ׳זֶה אֲנִי׳.
הַתְּשׁוּבָה: הַצְלָחָה גְּדוֹלָה יְכוֹלָה לִגְרֹם תְּחוּשַׁת גַּאֲוָה – הַרְגָּשָׁה שֶׁבְּכֹחִי וּבְכִשְׁרוֹנִי שִׁנִּיתִי אֶת הַמְּצִיאוּת. בְּדִיּוּק עַל הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת מְדַבֵּר הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ.
וְהִנֵּה דָּבָר יָפֶה: ה׳ אֵינוֹ כּוֹעֵס עַל הַכֹּחַ שֶׁלָּנוּ – הוּא זֶה שֶׁנָּתַן אוֹתוֹ. הוּא רַק לֹא רוֹצֶה שֶׁנֹּאמַר שֶׁהוּא שֶׁלָּנוּ לְבַד, כִּי אָז אֲנַחְנוּ מְנַתְּקִים אֶת עַצְמֵנוּ מִמִּי שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ וְנוֹתֵן לָנוּ הַכֹּל.
🎁וְזָכַרְתָּ – ׳הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳
אָז מָה כֵּן אוֹמְרִים? ׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳.
הִצְלַחְתָּ, בָּנִיתָ, יֵשׁ לְךָ צֹאן וּבָקָר וְשֶׁפַע – תִּזְכֹּר שֶׁמִּי שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַהַצְלָחָה וְנוֹתֵן לְךָ אֶת הַכֹּחַ לְהַצְלִיחַ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
שִׂימוּ לֵב לְדִיּוּק נִפְלָא שֶׁבַּפָּסוּק: הַתּוֹרָה אֵינָהּ אוֹמֶרֶת ׳ה׳ עָשָׂה אֶת הַחַיִל בִּמְקוֹמְךָ׳, אֶלָּא ׳הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳.
כְּלוֹמַר: אַתָּה בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה, אַתָּה בֶּאֱמֶת מִתְאַמֵּץ, וְהַהַצְלָחָה הִיא גַּם שֶׁלְּךָ – אֲבָל הַכֹּחַ עַצְמוֹ הוּא מַתָּנָה מֵה׳. ה׳ שֻׁתָּף בַּהַצְלָחָה שֶׁלָּנוּ, וְהוּא שָׂמֵחַ בָּהּ אִתָּנוּ.
׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ׳ – זֹאת דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה.
אוֹתָהּ הַצְלָחָה בְּדִיּוּק, וּשְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי בַּלֵּב.
הַפָּסוּק הַזֶּה כְּדַאי לִזְכֹּר בְּעַל פֶּה, וְלוֹמַר אוֹתוֹ בַּלֵּב בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּצְלִיחִים: בְּסוֹף מִבְחָן מֻצְלָח, אַחֲרֵי הוֹפָעָה, בִּסְגִירַת עֵסֶק, אוֹ כְּשֶׁמְּקַבְּלִים תְּעוּדָה יָפָה. רֶגַע קָטָן שֶׁל ׳תּוֹדָה לְךָ ה׳׳ – וְהַהַצְלָחָה נִשְׁאֶרֶת מְתוּקָה וּנְקִיָּה.
🌟לֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ בַּכִּשָּׁרוֹן – מָה הִיא עֲנָוָה אֲמִתִּית
אוּלַי תַּחְשְׁבוּ: אִם הָאֲמִירָה ׳כֹּחִי׳ מְסֻכֶּנֶת כָּל כָּךְ, אוּלַי עָדִיף בִּכְלָל לֹא לְהַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לִי כֹּחַ? לְהַגִּיד ׳אֲנִי לֹא שָׁוֶה כְּלוּם, אֵין לִי שׁוּם כִּשָּׁרוֹן׳?
לֹא וָלֹא! אִם אֲנָשִׁים לֹא יַכִּירוּ בַּכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁה׳ נָתַן לָהֶם, הֵם יִמָּנְעוּ מִלִּפְעֹל – לֹא יַמְצִיאוּ, לֹא יְרַפְּאוּ, לֹא יְלַמְּדוּ וְלֹא יִבְנוּ – וְהָעוֹלָם לֹא יִתְקַדֵּם.
וְיוֹתֵר מִזֶּה: זוֹ גַּם כְּפִיּוּת טוֹבָה כְּלַפֵּי ה׳. הוּא נָתַן לְכָל אֶחָד וְאַחַת כִּשְׁרוֹנוֹת וִיכוֹלוֹת מְיֻחָדוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנִיקוּ מֵהֶם שֶׁפַע לָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּנוּ חַיִּים בּוֹ. מִי שֶׁקּוֹבֵר אֶת הַמַּתָּנָה בָּאֲדָמָה – כְּאִלּוּ אוֹמֵר לַנּוֹתֵן שֶׁהַמַּתָּנָה שֶׁלּוֹ לֹא חֲשׁוּבָה.
צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכִּשְׁרוֹנוֹת – וְלִזְכֹּר כָּל הַזְּמַן שֶׁמְּקוֹר כָּל הַטּוֹב הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאָז מָה הִיא עֲנָוָה אֲמִתִּית? לֹא לוֹמַר ׳אֲנִי כְּלוּם׳, אֶלָּא לְהַכִּיר בַּטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בִּי וּבַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי – וְלִזְכֹּר שֶׁמְּקוֹר כָּל הַטּוֹב הוּא ה׳.
הַגַּאֲוָה אוֹמֶרֶת: ׳הַכֹּחַ שֶׁלִּי עָשָׂה אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳.
הָעֲנָוָה אוֹמֶרֶת: ׳ה׳ נָתַן לִי כֹּחַ, וְעָשִׂיתִי בּוֹ חַיִל׳.
וְכָךְ אֶפְשָׁר לְסַכֵּם: הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לִי כִּשְׁרוֹנוֹת וִיכוֹלוֹת שֶׁבְּעֶזְרָתָם אֲנִי יָכוֹל וְחַיָּב לְהוֹעִיל לָעוֹלָם, וְשֶׁכָּל הַכִּשְׁרוֹנוֹת הָאֵלֶּה הֵם מַתָּנָה שֶׁנָּתַן לִי ה׳ – הִיא מִדַּת הָעֲנָוָה, הַהֲפוּכָה מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה שֶׁמִּמֶּנָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר.
⚠️הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם – ׳עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן׳
מֹשֶׁה מַמְשִׁיךְ וּמַרְאֶה לְאָן הַשִּׁכְחָה עֲלוּלָה לְהִתְגַּלְגֵּל: ׳וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם׳.
זֶה מַתְחִיל בְּ׳וְרָם לְבָבֶךָ׳ – בְּמַחְשָׁבָה קְטַנָּה שֶׁל גַּאֲוָה – וְיָכוֹל לְהַגִּיעַ עַד עֲבוֹדָה זָרָה. מִי שֶׁכְּבָר מַאֲמִין שֶׁהַכֹּחַ שֶׁלּוֹ עוֹשֶׂה הַכֹּל, קַל לוֹ אַחַר כָּךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּכֹחוֹת אֲחֵרִים.
׳הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן׳. מֹשֶׁה מְדַבֵּר כְּמוֹ עֵד שֶׁמֵּעִיד: אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶת זֶה בְּפֵרוּשׁ, מֵרֹאשׁ, לְעֵינֵי כֻּלָּם – כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לוֹמַר ׳לֹא יָדַעְתִּי׳.
וְלָמָּה הוּא טוֹרֵחַ כָּל כָּךְ? כִּי הוּא אוֹהֵב אֶת הָעָם. אַזְהָרָה מֵרֹאשׁ הִיא מַתָּנָה שֶׁל אוֹהֵב, לֹא אִיּוּם שֶׁל אוֹיֵב.
׳כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם, כֵּן תֹאבֵדוּן – עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם׳.
כְּלוֹמַר: כְּמוֹ שֶׁהָעַמִּים שֶׁיּוֹשְׁבִים כָּאן יֵאָבְדוּ מִן הָאָרֶץ בִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם, כָּךְ חָלִילָה מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ אֶת ה׳. הַיְּשִׁיבָה בָּאָרֶץ קְשׁוּרָה לַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם ה׳.
וְכָאן, בְּסוֹף פֶּרֶק ח׳, מֹשֶׁה חוֹתֵם בְּ׳עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֵיכֶם׳.
אוֹתָהּ מִלָּה בְּדִיּוּק, וּשְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת: הַבְּחִירָה בְּיָדֵינוּ.
🤝לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ – לֹא בְצִדְקָתְךָ
נַחְזֹר לְסוֹף הַפָּסוּק הַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ: ׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה׳.
כָּאן מִתְגַּלֶּה לָמָּה ה׳ נוֹתֵן לָנוּ כֹּחַ לְהַצְלִיחַ: הַהַצְלָחָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ אֵינָהּ רַק שֶׁלָּנוּ – הִיא הַקִּיּוּם שֶׁל הַהַבְטָחָה שֶׁה׳ נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
אַתֶּם רוֹאִים אֵיךְ זֶה מְרַפֵּא אֶת הַגַּאֲוָה? מִי שֶׁמֵּבִין שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ הִיא חֵלֶק מִתָּכְנִית גְּדוֹלָה שֶׁל ה׳, מִדּוֹרוֹת, אֵינוֹ מְסֻגָּל לוֹמַר ׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי׳. הוּא מַרְגִּישׁ שֻׁתָּף בְּמַשֶּׁהוּ עָצוּם, וְלֹא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הַכֹּל.
׳לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם׳ – אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ כִּפְרָס עַל כָּךְ שֶׁאַתֶּם הֲכִי צַדִּיקִים.
הַזְּכוּת בָּאָה מִמָּקוֹם אַחֵר: מִשְּׁבוּעַת ה׳ לָאָבוֹת – ׳וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֶיךָ׳.
גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּפֶרֶק ח׳: לֹא ׳בִּגְלַל הַכֹּחַ שֶׁלִּי׳ וְלֹא ׳בִּגְלַל הַצִּדְקוּת שֶׁלִּי׳, אֶלָּא בִּגְלַל הָאַהֲבָה וְהַבְּרִית שֶׁל ה׳.
וְיֵשׁ בָּזֶה נֶחָמָה גְּדוֹלָה: אִם הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בְּאַהֲבַת ה׳ לָאָבוֹת וּבַבְּרִית שֶׁכָּרַת אִתָּם – הוּא אֵינוֹ נִפְסָק. גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹפְלִים, ה׳ זוֹכֵר אֶת הַבְּרִית וּמְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ.
✨ לְסִכּוּם
- לְכָל אַזְהָרָה שֶׁל מֹשֶׁה יֵשׁ זְמַן: הַפַּחַד מִן הָאוֹיְבִים – לִפְנֵי הַמִּלְחָמוֹת; חֶמְדַּת הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב – בַּמִּלְחָמָה; וְ׳הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח׳ – בִּשְׁלַב הַהִתְיַשְּׁבוּת, כְּשֶׁהַכֹּל כְּבָר מַצְלִיחַ.
- הַשֶּׁפַע הוּא מַתָּנָה: אֹכֶל, בָּתִּים, בָּקָר וְצֹאן, כֶּסֶף וְזָהָב – ׳וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה׳. וְזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת בְּכָל דּוֹר: בְּעָרִים, בַּצָּבָא, בַּכַּלְכָּלָה וּבַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה.
- הַתַּהֲלִיךְ הַמְּסֻכָּן: טוֹב וְשֶׁפַע ← ׳וְרָם לְבָבֶךָ׳ (גַּאֲוָה) ← ׳וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳׳ (כְּפִיּוּת טוֹבָה) ← ׳כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה׳.
- הַזִּכָּרוֹן שֶׁמַּצִּיל: הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, צִמָּאוֹן, מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ וּמָן – וְכָל הַקֹּשִׁי הָיָה ׳לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ׳.
- הַפִּתְרוֹן: ׳וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳. לֹא לְוַתֵּר עַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת – לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְלִזְכֹּר מִי נָתַן אוֹתָם.
- עֲנָוָה אֲמִתִּית הִיא לְהַכִּיר בַּטּוֹב וּבַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְלָדַעַת שֶׁמְּקוֹר כָּל הַטּוֹב הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַגַּאֲוָה אוֹמֶרֶת ׳הַכֹּחַ שֶׁלִּי עָשָׂה׳; הָעֲנָוָה אוֹמֶרֶת ׳ה׳ נָתַן לִי כֹּחַ, וְעָשִׂיתִי בּוֹ חַיִל׳.
- וְלָמָּה ה׳ נוֹתֵן לָנוּ כֹּחַ? ׳לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ׳ – הַהַצְלָחָה שֶׁלָּנוּ בָּאָרֶץ הִיא קִיּוּם הַהַבְטָחָה וְהָאַהֲבָה שֶׁל ה׳, מִדּוֹר לְדוֹר.
הַמַּאֲגָר הַמָּלֵא: kol-toda.co.il