בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה כָּל הַחוֹבוֹת נִשְׁמָטִים: מִי שֶׁהִלְוָה כֶּסֶף לַחֲבֵרוֹ – פּוֹתֵחַ אֶת הַיָּד וּמְוַתֵּר. נִלְמַד אֶת הַפְּסוּקִים, אֶת הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת, אֶת רַשִׁ״י, אֶת הַבְּרָכָה הַגְּדוֹלָה ׳אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן׳, וְאֶת תַּקָּנַת הַפְּרוֹזְבּוּל שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן – שֶׁנּוֹהֶגֶת עַד הַיּוֹם.
וּבְעִקָּר נִרְאֶה כַּמָּה ה׳ אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי: הוּא לֹא מַסְכִּים שֶׁאָח שֶׁלָּנוּ יִשָּׁאֵר שָׁבוּי בְּחוֹבוֹת, וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ – נְדִיבִים, רַחֲמָנִים וּבַעֲלֵי עַיִן טוֹבָה 💛
🔁מִשְׁנֵה תּוֹרָה – וּמִצְוָה שֶׁכְּבָר פָּגַשְׁנוּ
לְחֻמַּשׁ דְּבָרִים יֵשׁ שֵׁם נוֹסָף: ׳מִשְׁנֵה תּוֹרָה׳. ׳מִשְׁנֶה׳ – מִלְּשׁוֹן ׳שֵׁנִי׳: יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרוּ בַּחֻמָּשִׁים הַקּוֹדְמִים, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חוֹזֵר עֲלֵיהֶן פַּעַם שְׁנִיָּה – וּמוֹסִיף.
גַּם הַמִּצְוָה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵינָהּ חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי: אֶת מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה לָמַדְנוּ כְּבָר בְּחֻמַּשׁ וַיִּקְרָא, בְּפָרָשַׁת בְּהַר.
כְּשֶׁאוֹמְרִים ׳שְׁמִטָּה׳, אֵיזוֹ תְּמוּנָה עוֹלָה בָּרֹאשׁ? כִּמְעַט תָּמִיד – שָׂדֶה אוֹ כֶּרֶם.
וְכָךְ הוּא בֶּאֱמֶת: אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים לֹא חוֹרְשִׁים וְלֹא זוֹרְעִים אֶת הָאֲדָמָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַפְקִירִים אֶת הַפֵּרוֹת – כָּל אֶחָד, וְגַם הֶעָנִי, יָכוֹל לְהִכָּנֵס וְלֶאֱכֹל. הַפֵּרוֹת קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וְצָרִיךְ לִנְהֹג בָּהֶם בִּזְהִירוּת וּבְכָבוֹד.
אֲבָל כָּאן, בְּפָרָשַׁת רְאֵה, מִתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ לַשְּׁמִטָּה צַד נוֹסָף לְגַמְרֵי. לֹא שָׂדֶה וְלֹא פֵּרוֹת, אֶלָּא – כֶּסֶף. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁמִטָּה לְכֶסֶף? עַל זֶה נִלְמַד בַּשִּׁעוּר הַזֶּה.
⏳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים – הַמִּצְוָה שֶׁבַּסּוֹף
לִשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה יֵשׁ הַתְחָלָה וְיֵשׁ סוֹף. הִיא נִכְנֶסֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּא׳ בְּתִשְׁרֵי, וּמִסְתַּיֶּמֶת בְּכ״ט בֶּאֱלוּל.
רֹב מִצְווֹת הַשְּׁמִטָּה חָלוֹת מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה: מֵאוֹתוֹ רֶגַע אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכוֹת בַּשָּׂדֶה וּבַכֶּרֶם, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הַפֵּרוֹת הֶפְקֵר לַכֹּל.
אֲבָל הַפָּסוּק שֶׁלָּנוּ פּוֹתֵחַ בְּמִלָּה מְיֻחֶדֶת: ׳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה׳. ׳מִקֵּץ׳ – בַּסּוֹף.
יֵשׁ אִם כֵּן מִצְוָה אַחַת שֶׁמְּקַיְּמִים דַּוְקָא בְּסוֹף הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וְהִיא הַתּוֹסֶפֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֻמַּשׁ דְּבָרִים: שְׁמִטַּת כְּסָפִים.
רַשִׁ״י שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה נֶהְדֶּרֶת: אוּלַי ׳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים׳ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁכָּל הַלְוָאָה נִשְׁמֶטֶת שֶׁבַע שָׁנִים מֵהַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִלְווּ אוֹתָהּ?
וְהוּא מוֹכִיחַ מִן הַכָּתוּב ׳קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע׳ (פָּסוּק ט׳): אִם לְכָל הַלְוָאָה הָיָה מִנְיָן מִשֶּׁלָּהּ, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר שֶׁהַשָּׁנָה ׳קְרֵבָה׳ לְכֻלָּם יַחַד. מִכָּאן שֶׁהַמִּנְיָן הוּא לְמִנְיַן הַשְּׁמִטּוֹת – שָׁנָה אַחַת לְכֻלָּם, לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל.
✋שָׁמוֹט – פּוֹתְחִים אֶת הַיָּד
׳וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה׳׳.
מָה זֶה ׳שָׁמוֹט׳? תְּאַר לְךָ שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק מַשֶּׁהוּ חָזָק בְּאֶגְרוֹף, וְאָז פּוֹתֵחַ אֶת הַיָּד – וְהַדָּבָר נוֹפֵל. הוּא כְּבָר אֵינוֹ אֶצְלְךָ. זֶה ׳שָׁמוֹט׳: לַעֲזֹב, לְהַנִּיחַ, לְוַתֵּר.
׳בַּעַל מַשֵּׁה׳ – מִי שֶׁהִלְוָה כֶּסֶף לַחֲבֵרוֹ וּמַגִּיעַ לוֹ חוֹב.
לְפִי רַשִׁ״י, הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הַיָּד הַזּוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה: הַיָּד שֶׁהָיְתָה מוּשֶׁטֶת לִגְבּוֹת – נִפְתַּחַת וּמְרַפָּה.
וְכָךְ נֶאֱמָר גַּם ׳לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ׳: כְּשֶׁמַּגִּיעַ סוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, הַמַּלְוֶה אֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא אֶל הַלּוֶֹה וְלוֹמַר לוֹ ׳תַּחֲזִיר לִי׳. הַחוֹב נִשְׁמָט – הוּא מִתְבַּטֵּל, וּמִי שֶׁהָיָה חַיָּב כֶּסֶף כְּבָר אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר.
נְנַסֶּה לִכְתֹּב בֵּינֵיהֶם הֶסְכֵּם. מָה חַיָּב לְהוֹפִיעַ בּוֹ? שֵׁם הַלּוֶֹה וְשֵׁם הַמַּלְוֶה, סְכוּם הַהַלְוָאָה וּתְנָאֵי הַהַחְזָרָה – מָתַי וְאֵיךְ מַחֲזִירִים.
וְעַכְשָׁיו, מִתּוֹךְ הַפְּסוּקִים, נְגַלֶּה מָתַי שִׁמְעוֹן יִצְטָרֵךְ לְוַתֵּר עַל כַּסְפּוֹ לְטוֹבַת רְאוּבֵן: בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה – אָז מִתְבַּטְּלִים הַחוֹבוֹת.
׳בַּעַל מַשֵּׁה׳ (וְגַם ׳נוֹשֶׁה׳) – בַּעַל הַחוֹב, הַמַּלְוֶה, שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ כֶּסֶף.
׳לֹא יִגֹּשׂ׳ – לֹא יְבַקֵּשׁ וְלֹא יִגְבֶּה אֶת הַחוֹב.
׳עֲבוֹט׳ – מַשְׁכּוֹן: חֵפֶץ שֶׁנּוֹתֵן הַלּוֶֹה לַמַּלְוֶה כְּבִטָּחוֹן לְהַחְזָרַת הַכֶּסֶף.
׳וְהַעֲבַטְתָּ׳ – תַּלְוֶה, תִּתֵּן הַלְוָאָה.
׳אֶבְיוֹן׳ – עָנִי מְאוֹד.
׳בְּלִיַּעַל׳ – בְּלִי עֹל.
׳וְהַעֲבַטְתָּ׳ – כָּל לְשׁוֹן הַלְוָאָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל עַל הַמַּלְוֶה, נוֹפֵל בִּלְשׁוֹן ׳מַפְעִיל׳ – כְּגוֹן ׳וְהִלְוִיתָ׳, ׳וְהַעֲבַטְתָּ׳; וְאִם הָיָה אוֹמֵר ׳וְעָבַטְתָּ׳ הָיָה נוֹפֵל עַל הַלּוֶֹה, כְּמוֹ ׳וְלָוִיתָ׳.
׳אֶבְיוֹן׳ הוּא עָנִי גָּדוֹל אַף יוֹתֵר מֵ׳עָנִי׳ – אָדָם שֶׁחָסֵר לוֹ כִּמְעַט הַכֹּל, וְלָכֵן הוּא ׳תָּאֵב לְכָל דָּבָר׳. דַּוְקָא עָלָיו הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת כָּאן, כִּי ה׳ שׁוֹמֵעַ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.
🤝רֵעֵהוּ וְאָחִיו – וְאֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ
שִׂימוּ לֵב בְּאֵילוּ מִלִּים בָּחֲרָה הַתּוֹרָה. הִיא אֵינָהּ קוֹרֵאת לַלּוֶֹה ׳זָר׳ וְלֹא ׳לָקוֹחַ׳, אֶלָּא ׳רֵעֵהוּ׳ פַּעֲמַיִם, וּמִלִּים מִן הַשֹּׁרֶשׁ ׳אָח׳ פַּעֲמַיִם: ׳לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו׳, ׳וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ׳.
בְּאֵילוּ מִצְווֹת נוֹסָפוֹת פָּגַשְׁנוּ מִלִּים כָּאֵלֶּה? בְּ׳וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׳, וּכְנֶגְדָּהּ ׳לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ׳.
לָמָּה הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב עַל ׳אָחִיךָ׳ וְ׳רֵעֵהוּ׳? כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַקִּרְבָה שֶׁבֵּין כָּל יְהוּדִי לַחֲבֵרוֹ: אֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה. וּמִשְׁפָּחָה נוֹשֵׂאת בְּאַחְרָיוּת – כְּשֶׁמַּצָּבוֹ שֶׁל אָח קָשֶׁה, בָּאִים לְעֶזְרָתוֹ.
וְכָךְ גַּם קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לִשְׁמֹט אֶת הַחוֹב – בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה, וְלֹא בִּכְאֵב.
וּמִי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי? ׳אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ׳ – מֻתָּר לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הַחוֹב גַּם אַחֲרֵי הַשְּׁמִטָּה.
אֲבָל כְּשֶׁהוּא זוֹכֵר שֶׁמּוּלוֹ עוֹמֵד אָח, וְשֶׁהַוִּתּוּר שֶׁלּוֹ מַצִּיל אוֹתוֹ מִמְּצוּקָה – הוּא מְוַתֵּר בַּהֲבָנָה, וַאֲפִלּוּ בְּשִׂמְחָה.
🌟אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן – בְּרָכָה וּתְנַאי
הַמִּצְוָה עַצְמָהּ כְּתוּבָה בִּפְסוּקִים א׳–ג׳. וּבְפָסוּק ד׳ מַתְחִיל מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי – לֹא מִצְוָה וַאֲפִלּוּ לֹא נִמּוּק, אֶלָּא בְּרָכָה:
׳אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן, כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה׳ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ׳.
מָתַי בִּכְלָל צְרִיכִים הַלְוָאוֹת? כְּשֶׁחָסֵר לָאֲנָשִׁים כֶּסֶף. וְכָאן ה׳ מַבְטִיחַ: לֹא יִהְיוּ בָּכֶם עֲנִיִּים, וְאַף אֶחָד לֹא יִצְטָרֵךְ לִלְווֹת.
אֲבָל יֵשׁ תְּנַאי: ׳רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׳.
׳שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע׳ – שָׁמַע קִמְעָא – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה.
רַשִׁ״י מְגַלֶּה כָּאן סוֹד נִפְלָא בַּלִּמּוּד: מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מְעַט – מִן הַשָּׁמַיִם פּוֹתְחִים לוֹ אֶת הַלֵּב וּמַשְׁמִיעִים לוֹ הַרְבֵּה. כָּל צַעַד קָטָן שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לִקְרַאת ה׳, ה׳ עוֹשֶׂה לִקְרָאתִי צְעָדִים גְּדוֹלִים.
וּפָסוּק ו׳ מַרְחִיב אֶת הַבְּרָכָה: ׳כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׳.
׳וְהַעֲבַטְתָּ׳ – תַּלְוֶה. עַם יִשְׂרָאֵל יַלְוֶה לְעַמִּים רַבִּים, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִלְווֹת מֵהֶם.
׳וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם׳ – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא לוֶֹה מִזֶּה וּמַלְוֶה לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ׳וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט׳.
׳וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים׳ – יָכוֹל גּוֹיִם אֲחֵרִים מוֹשְׁלִים עָלֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ׳וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׳.
הַבְּרָכָה הִיא אִם כֵּן שְׁלֵמָה: לֹא רַק שֶׁנַּלְוֶה לַאֲחֵרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִהְיֶה תְּלוּיִים בְּאִישׁ.
הַאִם כְּבָר זָכִינוּ לָזֶה? עֲדַיִן לֹא בִּשְׁלֵמוּת: גַּם הַיּוֹם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מְקַבֶּלֶת הַלְוָאוֹת וּכְסָפִים מֵעַמִּים אֲחֵרִים. אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְקַוִּים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְה׳ יְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתוֹ.
⚖️לֹא יִהְיֶה – לֹא יֶחְדַּל: שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה בְּרַשִׁ״י
בְּפָסוּק ד׳ כָּתוּב: ׳אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן׳ – לֹא יִהְיוּ עוֹד אֶבְיוֹנִים.
וּבְפָסוּק י״א, בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק מַמָּשׁ, כָּתוּב: ׳כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ׳ – לֹא יִפָּסְקוּ הָאֶבְיוֹנִים.
זוֹ נִרְאֵית סְתִירָה: אָז יִהְיוּ אֶבְיוֹנִים אוֹ לֹא?
כָּךְ עוֹבֵד רַשִׁ״י: תְּחִלָּה הוּא מַצְבִּיעַ עַל הַקֹּשִׁי (׳וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר...׳), וְאָז בָּאָה הַתְּשׁוּבָה. אֶפְשָׁר לְסַמֵּן בָּעִפָּרוֹן אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מַתְחִילָה הַתְּשׁוּבָה: בַּמִּלָּה ׳אֶלָּא׳.
וְהַתְּשׁוּבָה עַצְמָהּ: הַפְּסוּקִים מְדַבְּרִים עַל שְׁנֵי מַצָּבִים שׁוֹנִים.
כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן ה׳ – אֵין אֶבְיוֹנִים בְּתוֹכֵנוּ, וּבִרְכַּת ה׳ שׁוֹרָה בָּאָרֶץ.
וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ – לַצַּעַר, הָעֹנִי נִמְצָא גַּם בְּתוֹכֵנוּ. הַכֹּל תָּלוּי בָּנוּ.
ה׳ הוּא שֶׁמְּבָרֵךְ, וְהַבְּרָכָה קְשׁוּרָה לְאֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹהֲגִים זֶה עִם זֶה. מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ לָאָח שֶׁלּוֹ – מֵבִיא בְּרָכָה לְכָל הָעָם.
💭הִשָּׁמֶר לְךָ – לֵב, עַיִן וְיָד
הַתּוֹרָה מַכִּירָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם. הִיא יוֹדַעַת בְּדִיּוּק מָה עָלוּל לִקְרוֹת כְּשֶׁשְּׁנַת הַשְּׁמִטָּה מִתְקָרֶבֶת, וְלָכֵן הִיא מַזְהִירָה:
׳הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר: קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע, שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֶּן לוֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה׳ וְהָיָה בְךָ חֵטְא׳.
מָה הַמִּקְרֶה? הֶעָנִי מְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה, וְהֶעָשִׁיר חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ: ׳אִם אַלְוֶה עַכְשָׁו – הַשְּׁמִטָּה תְּבַטֵּל אֶת הַחוֹב וְהַכֶּסֶף שֶׁלִּי יֵלֵךְ׳. לָכֵן הוּא מְסָרֵב.
הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לַמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ ׳בְּלִיַּעַל׳. ׳בְּלִיַּעַל׳ – בְּלִי עֹל: אָדָם שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְקַבֵּל עָלָיו עֹל וְאַחְרָיוּת. אֵיזֶה עֹל? עֹל הַצִּבּוּר – הָאַחְרָיוּת לִדְאֹג לַזּוּלַת, לָצֵאת מֵהַמַּבָּט עַל עַצְמִי וּלְהַבִּיט עַל הָאַחֵר.
וְשִׂימוּ לֵב לָאֵיבָר שֶׁמּוֹפִיעַ בַּפָּסוּק: עַיִן. ׳וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן׳ – זוֹ עַיִן רָעָה, עַיִן שֶׁמִּצְטַעֶרֶת עַל מָה שֶׁנּוֹתְנִים לָאַחֵר. הַתּוֹרָה רוֹצָה מֵאִתָּנוּ עַיִן טוֹבָה.
׳וְהָיָה בְךָ חֵטְא׳ – מִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא יִקְרָא. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ׳וְקָרָא עָלֶיךָ׳? מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא.
רַשִׁ״י מְלַמֵּד שְׁנֵי דְּבָרִים: הֶעָנִי אֵינוֹ חַיָּב לִצְעֹק אֶל ה׳ – זוֹ אֵינָהּ מִצְוָה; וְגַם אִם לֹא יִצְעַק, מִי שֶׁסֵּרֵב לוֹ נוֹשֵׂא חֵטְא.
אֲבָל כְּשֶׁאָדָם כּוֹאֵב וְצוֹעֵק אֶל ה׳ – ה׳ שׁוֹמֵעַ מִיָּד. אֵין קוֹל שֶׁקָּרוֹב אֶל ה׳ כְּמוֹ קוֹלוֹ שֶׁל אָדָם שָׁבוּר.
שְׁתֵּי תְּנוּעוֹת שֶׁל יָד: יָד קְפוּצָה כְּאֶגְרוֹף מוּל יָד פְּתוּחָה. וּשְׁנֵי מַצָּבִים שֶׁל לֵב: לֵב קָשֶׁה מוּל לֵב רַךְ.
וְהַבְטָחָה: ׳כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׳. אֶת כָּל זֶה נִלְמַד בְּהַרְחָבָה בַּשִּׁעוּר הַבָּא.
׳כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח׳ – הֲרֵי ׳כִּי׳ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן ׳אֶלָּא׳.
׳וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ׳ – אִם לֹא רָצָה בְּמַתָּנָה, תֵּן לוֹ בְּהַלְוָאָה.
📜הִלֵּל הַזָּקֵן וְהַפְּרוֹזְבּוּל
הַדָּבָר שֶׁהַתּוֹרָה הִזְהִירָה מִפָּנָיו – קָרָה בֶּאֱמֶת. שָׁנִים רַבּוֹת אַחֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בִּימֵי בַּיִת שֵׁנִי, רָאָה הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָעָם נִמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה לִקְרַאת הַשְּׁמִטָּה, כִּי חָשְׁשׁוּ שֶׁכַּסְפָּם יִשָּׁמֵט – וְכָךְ הֵם עָבְרוּ עַל מָה שֶׁכָּתוּב מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: ׳הִשָּׁמֶר לְךָ׳.
הִלֵּל הַזָּקֵן הוּא אוֹתוֹ צַדִּיק עָנָו שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל לִמּוּד תּוֹרָה, וְכָל חַיָּיו חִפֵּשׂ אֶת טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
מַהוּ פְּרוֹזְבּוּל? שְׁטָר שֶׁהַמַּלְוֶה חוֹתֵם עָלָיו בְּבֵית הַדִּין לִפְנֵי סוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וּבוֹ הוּא מוֹסֵר אֶת חוֹבוֹתָיו לְבֵית הַדִּין.
מֵרֶגַע זֶה הַחוֹבוֹת אֵינָם ׳חוֹבוֹת פְּרָטִיִּים׳ אֶלָּא שֶׁל בֵּית הַדִּין, וְלָכֵן אֵינָם נִשְׁמָטִים; הַמַּלְוֶה גּוֹבֶה אוֹתָם כִּשְׁלִיחַ בֵּית הַדִּין גַּם אַחֲרֵי הַשְּׁמִטָּה.
לְטוֹבַת מִי נִתְקְנָה הַתַּקָּנָה? לְטוֹבַת כֻּלָּם.
לְטוֹבַת הַמַּלְוִים – שֶׁלֹּא יַפְסִידוּ אֶת כַּסְפָּם.
וּלְטוֹבַת הָעֲנִיִּים – שֶׁלֹּא תִּנָּעֵל דֶּלֶת הַמַּלְוִים בִּפְנֵיהֶם, וְיוּכְלוּ שׁוּב לִלְווֹת בִּשְׁעַת דָּחְקָם.
וְעַד הַיּוֹם: בְּסוֹף כָּל שְׁנַת שְׁמִטָּה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת יְהוּדִים הוֹלְכִים וְחוֹתְמִים עַל שְׁטַר פְּרוֹזְבּוּל. זוֹ תַּקָּנָה שֶׁנּוֹהֶגֶת גַּם בְּיָמֵינוּ.
׳אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ׳ – מִמִּי שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר לִגְבּוֹת.
אָסוּר לְסָרֵב לְהַלְווֹת בִּגְלַל שֶׁהַשְּׁמִטָּה קְרוֹבָה.
הִלֵּל הַזָּקֵן תִּקֵּן פְּרוֹזְבּוּל, וְהוּא נוֹהֵג גַּם הַיּוֹם.
🌾מִצְוָה קָשָׁה – וְחִנּוּךְ לַלֵּב
שְׁמִטַּת כְּסָפִים דּוֹמָה מְאוֹד לִשְׁמִטַּת הַקַּרְקָעוֹת: גַּם הִיא נִסָּיוֹן גָּדוֹל וּמִצְוָה מְיֻחֶדֶת, וְגַם הִיא דּוֹרֶשֶׁת הַרְבֵּה אֱמוּנָה. לְוַתֵּר עַל חוֹב שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִי – זֶה קָשֶׁה מְאוֹד, וְזֶה דּוֹרֵשׁ הַרְבֵּה מִן הַלֵּב.
וְחָשׁוּב לְהַדְגִּישׁ: הַתּוֹרָה לֹא נָתְנָה אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּסֶף יְנַצֵּל אוֹתָהּ וְלֹא יַחֲזִיר חוֹבוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים שֶׁנִּמְצָאִים בִּמְצוּקָה וְשָׁקְעוּ בַּחוֹבוֹת.
בְּמִי ׳מִתְחַשֶּׁבֶת׳ הַתּוֹרָה בַּמִּצְוָה הַזּוֹ? בְּעִקָּר בָּעֲנִיִּים – הִיא רוֹצָה לְצַמְצֵם אֶת הַפְּעָרִים בֵּין הָעֲשִׁירִים לָעֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה שֶׁל הַשָּׂדֶה כָּל אֶחָד נִכְנָס וְאוֹכֵל מִן הַפֵּרוֹת.
כְּלוֹמַר: מִי שֶׁשּׁוֹמֵט אֶת הַחוֹב מִתְאַמֵּן לִהְיוֹת נָדִיב, וְתוֹךְ כָּךְ הוּא לוֹמֵד שֶׁהַפַּרְנָסָה בָּאָה מֵה׳ – וְלֹא מִן הַחוֹב הַזֶּה דַּוְקָא.
אִם נַעֲשֶׂה רְשִׁימָה שֶׁל הַמִּדּוֹת שֶׁהַמִּצְוָה הַזּוֹ מְלַמֶּדֶת, נְגַלֶּה אוֹצָר שָׁלֵם:
רַחֲמָנוּת – לְהַרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר שֶׁל הָאַחֵר.
נְדִיבוּת – הַהֵפֶךְ מִקַּמְצָנוּת.
וַתְּרָנוּת וְעַיִן טוֹבָה – לִשְׂמֹחַ בְּטוֹבַת הַזּוּלַת.
אֱמוּנָה – הַכָּרָה שֶׁכָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא מֵאֵת ה׳, שֶׁ׳הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל׳.
וּמִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת מִצְווֹת ה׳ – ה׳ מַמְשִׁיךְ לָתֵת לוֹ בְּרָכָה. זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִבְטִיחָה הַתּוֹרָה: ׳כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה׳ בָּאָרֶץ׳. הַכֶּסֶף שֶׁנִּשְׁמַט אֵינוֹ הֶפְסֵד – הוּא פִּקָּדוֹן בְּיַד ה׳.
✨ לְסִכּוּם
- חֻמַּשׁ דְּבָרִים הוּא ׳מִשְׁנֵה תּוֹרָה׳: אֶת שְׁמִטַּת הַקַּרְקָעוֹת לָמַדְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּהַר, וְכָאן מִתְגַּלֶּה הַצַּד הַנּוֹסָף – שְׁמִטַּת כְּסָפִים.
- ׳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים׳ – בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּכ״ט בֶּאֱלוּל, נִשְׁמָטִים הַחוֹבוֹת. רַשִׁ״י מוֹכִיחַ מִ׳קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע׳ שֶׁהַמִּנְיָן הוּא לְמִנְיַן הַשְּׁמִטּוֹת – שָׁנָה אַחַת לְכֻלָּם.
- ׳שָׁמוֹט׳ – לִפְתֹּחַ אֶת הַיָּד וּלְוַתֵּר; ׳בַּעַל מַשֵּׁה׳ – הַמַּלְוֶה; ׳לֹא יִגֹּשׂ׳ – לֹא יִגְבֶּה. אֶת הַנָּכְרִי מֻתָּר לִתְבֹּעַ, וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
- הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לַלּוֶֹה ׳רֵעֵהוּ׳ וְ׳אָחִיו׳ – פַּעֲמַיִם כָּל אֶחָד – כְּמוֹ ׳וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׳, כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ אַחְרָיוּת וְנִשְׁמֹט בְּאַהֲבָה.
- ׳אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן׳ – בִּרְכַּת ה׳, בִּתְנַאי ׳רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע׳. וְהַסְּתִירָה לְ׳לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן׳ נִפְתֶּרֶת בְּרַשִׁ״י: עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָּכֶם.
- ׳הִשָּׁמֶר לְךָ׳ – אָסוּר לְסָרֵב לְהַלְווֹת לִפְנֵי הַשְּׁמִטָּה; ׳בְּלִיַּעַל׳ – בְּלִי עֹל. הִלֵּל הַזָּקֵן תִּקֵּן פְּרוֹזְבּוּל לְטוֹבַת הַמַּלְוִים וְהָעֲנִיִּים כְּאֶחָד, וְהוּא נוֹהֵג עַד הַיּוֹם.
- הַמִּצְוָה מְחַנֶּכֶת אוֹתָנוּ לִנְדִיבוּת, לְעַיִן טוֹבָה וְלַבִּטָּחוֹן בַּה׳ – וְכָךְ אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים דּוֹמִים לַה׳, שֶׁיָּדוֹ פְּתוּחָה לְכֻלָּנוּ 💛
הַמַּאֲגָר הַמָּלֵא: kol-toda.co.il