תָּמִים תִּהְיֶה – נָבִיא וְלֹא קוֹסֵם

🧑‍🦳׳ה׳ הוּא נַחֲלָתוֹ׳ – לְשֵׁבֶט לֵוִי אֵין שָׂדֶה

כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ, כָּל שֵׁבֶט מְקַבֵּל נַחֲלָה – אֲדָמָה שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲרֹשׁ אוֹתָהּ, לִזְרֹעַ, לְהוֹצִיא יְבוּל, לְהִתְפַּרְנֵס וְלֶאֱכֹל.
אֲבָל הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: ׳לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל׳.

כְּלוֹמַר: כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא לְמִלְחָמָה וְלוֹקֵחַ שָׁלָל, אֵין לְשֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּשָּׁלָל; וּכְשֶׁמְּחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ לִשְׁבָטִים, אֵין לוֹ נַחֲלָה בָּאָרֶץ.
אָז מֵאַיִן תִּהְיֶה לַכֹּהֲנִים פַּרְנָסָה? הַתְּשׁוּבָה בַּפָּסוּק הַבָּא: ׳וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו – ה׳ הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ׳.

הַכֹּהֵן עוֹבֵד בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, וְהוּא מְקַבֵּל אֶת פַּרְנָסָתוֹ מֵאֵת ה׳ – דֶּרֶךְ הַמַּתָּנוֹת שֶׁה׳ מְצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָתֵת לוֹ. חֵלֶק מֵהֶן הוּא אוֹכֵל בַּמִּקְדָּשׁ (׳אִשֵּׁי ה׳׳), וְחֵלֶק בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא גָּר (׳קָדְשֵׁי הַגְּבוּל׳).

🎁מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה – ׳מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם׳

׳וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם... אִם שׁוֹר אִם שֶׂה, וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה׳.
מִי שֶׁשּׁוֹחֵט שׁוֹר אוֹ שֶׂה כְּדֵי לֶאֱכֹל – בִּבְאֵר שֶׁבַע, בִּטְבֶרְיָה אוֹ בְּכָל מָקוֹם – נוֹתֵן לַכֹּהֵן שְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים מִן הַבְּהֵמָה: הַזְּרוֹעַ, הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה.

וְעוֹד מַתָּנוֹת: ׳רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ׳. דָּגָן הוּא הַתְּבוּאָה, תִּירוֹשׁ הוּא הַיַּיִן, וְיִצְהָר הוּא שֶׁמֶן הַזַּיִת.

פַּעַם בְּשָׁנָה גּוֹזְזִים אֶת הַצֶּמֶר שֶׁל הַכְּבָשִׂים, וּמִן הַצֶּמֶר הַזֶּה נוֹתְנִים לַכֹּהֵן. חֲזַ״ל לִמְּדוּ שֶׁהַשִּׁעוּר הוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, וְשֶׁהַחִיּוּב מַתְחִיל כְּשֶׁיֵּשׁ לְפָחוֹת חָמֵשׁ רְחֵלוֹת.
שִׂימוּ לֵב כַּמָּה יָפֶה: לֹא הַסּוֹף נִתָּן לַכֹּהֵן אֶלָּא הָרֵאשִׁית – הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן אֶת הָרֵאשִׁית, הוּא אוֹמֵר בַּלֵּב: ׳הַכֹּל מֵה׳, וַאֲנִי מוֹדֶה לוֹ׳.

🙏׳כִּי בוֹ בָּחַר ה׳׳ – לָמָּה נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים?

הַתּוֹרָה עַצְמָהּ מְסַפֶּרֶת לָנוּ אֶת הַטַּעַם: ׳כִּי בוֹ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה׳ הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים׳.
הַכֹּהֵן הוּא הַשָּׁלִיחַ שֶׁל כָּל הַשְּׁבָטִים בַּקֹּדֶשׁ. הוּא עוֹמֵד בַּמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרֵת לִפְנֵי ה׳ בִּשְׁבִיל כֻּלָּנוּ – וְלָכֵן כָּל הַשְּׁבָטִים תּוֹמְכִים בּוֹ וְגוֹמְלִים לוֹ טוֹבָה.

בַּפְּסוּקִים הַבָּאִים הַתּוֹרָה מוֹסִיפָה: כֹּהֵן שֶׁגָּר בְּאַחַת הֶעָרִים וּבָא לַמִּקְדָּשׁ ׳בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ׳ – רַשַּׁאי לְשָׁרֵת שָׁם כְּכָל אֶחָיו, וְ׳חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ׳.

🚫׳לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם׳

עַכְשָׁיו מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַשִּׁעוּר. הָעַמִּים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן חִפְּשׂוּ כָּל הַזְּמַן לָדַעַת מָה יִהְיֶה בֶּעָתִיד, וְהָיְתָה לָהֶם תַּרְבּוּת שְׁלֵמָה שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁזֶּה הָיָה תַּפְקִידָם.
הַתּוֹרָה מַזְהִירָה: ׳כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם׳.

כְּלוֹמַר: מֻתָּר לָדַעַת מָה הֵם עוֹשִׂים – אֲבָל רַק כְּדֵי לְהָבִין כַּמָּה זֶה מְקֻלְקָל, וּכְדֵי לְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים לְהִתְרַחֵק מִזֶּה. לִלְמֹד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת – אָסוּר.
וְלָכֵן אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים עַכְשָׁיו מָה הָיוּ עוֹשִׂים: ׳לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף, וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים׳.

כָּל הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֵם סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר: נִסָּיוֹן לָדַעַת מָה צוֹפֵן הֶעָתִיד, וּלְהִתְנַהֵל לְפִי סִימָנִים וְגוֹרָל בִּמְקוֹם לְפִי רְצוֹן ה׳.
וְהַתּוֹרָה מְסַכֶּמֶת: ׳כִּי תוֹעֲבַת ה׳ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ׳.

לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ חָמוּר? כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מַרְחִיקִים אֶת הָאָדָם מִן הָאֱמוּנָה בַּה׳. מִי שֶׁמּוֹסֵר אֶת חַיָּיו לְיַד הַמַּקֵּל וְלַסִּימָנִים, שׁוֹכֵחַ שֶׁיֵּשׁ אַבָּא בַּשָּׁמַיִם שֶׁמַּנְהִיג אֶת הָעוֹלָם וְאוֹהֵב אוֹתוֹ.

🪵רַשִׁ״י מְבָאֵר: קוֹסֵם, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ

שָׁלוֹשׁ מִלִּים בַּפָּסוּק דּוֹרְשׁוֹת הֶסְבֵּר, וְרַשִׁ״י מְבָאֵר אוֹתָן אַחַת אַחַת.

הַקּוֹסֵם הָיָה אוֹחֵז מַקֵּל, עוֹצֵם עֵינַיִם, מִתְרַכֵּז – וּמַחְלִיט לְפִי הַצַּד שֶׁאֵלָיו נוֹטֶה הַמַּקֵּל: ׳כְּדַאי לָלֶכֶת לְכָאן׳, ׳כְּדַאי לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה׳.
אֵין בָּזֶה שׁוּם הִגָּיוֹן. זֶה נִחוּשׁ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם אֱמֶת.

לְפִי רַבִּי עֲקִיבָא, ׳מְעוֹנֵן׳ הוּא מִלְּשׁוֹן ׳עוֹנָה׳: אָדָם קוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ זְמַנִּים שֶׁל גּוֹרָל – ׳רַק בָּעוֹנָה הַזּוֹ מֻתָּר לִפְתֹּחַ עֲסָקִים׳.
לְפִי חֲכָמִים, ׳מְעוֹנֵן׳ הוּא מִלְּשׁוֹן ׳עַיִן׳: אֲנָשִׁים שֶׁמְּסַנְוְרִים אֶת הָעֵינַיִם וּמַטְעִים, כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אֲחֵרִים לְאָן לָלֶכֶת, אֵיפֹה לְהַשְׁקִיעַ כֶּסֶף, עִם מִי לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים וּמָתַי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

הַמְּנַחֵשׁ אוֹמֵר: ׳הַלֶּחֶם נָפַל לִי מֵהַיָּד – הַיּוֹם לֹא אֵצֵא לַדֶּרֶךְ׳. ׳עָבַר לְפָנַי צְבִי – לֹא אֶקְנֶה הַיּוֹם כְּלוּם׳.
גַּם הַיּוֹם יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר: ׳עָבַר חָתוּל שָׁחוֹר – יִהְיֶה יוֹם רַע׳. זֶה בְּדִיּוּק אוֹתוֹ רַעְיוֹן: לָתֵת לְדָבָר טִבְעִי וּמִקְרִי לְהַחְלִיט בִּשְׁבִילֵנוּ.

💭הַאִם יֵשׁ מַמָּשׁ בַּקְּסָמִים? רַמְבַּ״ם וְרַמְבַּ״ן

הַמְּפָרְשִׁים דָּנוּ בִּשְׁאֵלָה גְּדוֹלָה: הַאִם לַשִּׁיטוֹת הָאֵלֶּה יֵשׁ בִּכְלָל כֹּחַ כָּלְשֶׁהוּ?

אָדָם לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הָרְשִׁימָה כְּדֵי לַעֲבֹר עַל הָאִסּוּר. אֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד מֵהֶם – כְּבָר אָסוּר.

וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁבֶּאֱמֶת מִתְלַבְּטִים? מִתְפַּלְּלִים לַה׳, שׁוֹאֲלִים רַב וְחָכָם, וּמַחְלִיטִים בְּשֵׂכֶל יָשָׁר וּבֶאֱמוּנָה. ה׳ נָתַן לָנוּ תּוֹרָה וְשֵׂכֶל, וְלֹא מַקְלוֹת וּסְגֻלּוֹת.

💛׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳

אַחֲרֵי כָּל הָאִסּוּרִים בָּא פָּסוּק קָצָר אֶחָד, וְהוּא הַלֵּב שֶׁל הַפֶּרֶק: ׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳.

׳תָּמִים׳ אֵינוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ חָכָם! ׳תָּמִים׳ הוּא מִי שֶׁסוֹמֵךְ עַל ה׳ בְּלֵב שָׁלֵם, בְּלִי חֲשָׁשׁוֹת וּבְלִי חִפּוּשׂ סִימָנִים – כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁאוֹחֵז בְּיַד אָבִיו וְהוֹלֵךְ אִתּוֹ בִּשְׁקֵט, גַּם כְּשֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ לְאָן הַדֶּרֶךְ מוֹבִילָה.

וְשִׂימוּ לֵב לַמִּלָּה ׳עִם׳: ׳תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳. מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ כָּל הַזְּמַן לָדַעַת מָה יִהְיֶה מָחָר – עוֹמֵד לְבַדּוֹ מוּל הֶעָתִיד וּמְפַחֵד. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת – הוֹלֵךְ יַחַד עִם ה׳, וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא לְבַד אַף פַּעַם.

📣׳נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי׳ – הַכְּתֹבֶת שֶׁלָּנוּ

הַתּוֹרָה מַשְׁוָה: ׳כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה... אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ – וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳.

לָעַמִּים יֵשׁ מַקְלוֹת וְסִימָנִים, וְלָנוּ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי: ׳נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ – אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׳.

וְלָמָּה בִּכְלָל נִתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל נְבִיאִים? הַתּוֹרָה מַזְכִּירָה אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי: ׳כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר: לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה׳ אֱלֹהָי, וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת׳.
הָעָם בִּקֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיִּשְׁמַע אֶת דְּבַר ה׳ וְיֹאמַר לָהֶם אוֹתוֹ. וְה׳ עָנָה: ׳הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ, וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו׳.
כָּךְ הַדִּבּוּר שֶׁל ה׳ אֶל עַמּוֹ דֶּרֶךְ נָבִיא הִתְחִיל בְּמֹשֶׁה, בְּחֹרֵב, וּמִשָּׁם עָבַר מִנָּבִיא לְנָבִיא.

עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל נְבִיאִים רַבִּים, וְאֶת דִּבְרֵיהֶם אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַד הַיּוֹם בַּהַפְטָרוֹת, בְּכָל שַׁבָּת וְחַג. דְּבָרִים שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁל מוּסָר וְשֶׁל חִזּוּק – דִּבְרֵי נְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק.
וְהַתּוֹרָה מוֹסִיפָה: ׳וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי – אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ׳. יֵשׁ חוֹבָה לִשְׁמֹעַ לִנְבִיא אֱמֶת.

❗נְבִיא שֶׁקֶר – וְהַסִּימָן לִנְבִיא אֱמֶת

אִם יֵשׁ חוֹבָה לִשְׁמֹעַ לַנָּבִיא, מִיָּד עוֹלָה שְׁאֵלָה: וּמָה אִם מִישֶׁהוּ רַק מִתְחַזֶּה לְנָבִיא?
הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: ׳אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא׳.

שְׁנֵי דְּבָרִים לָמַדְנוּ: מִי שֶׁאוֹמֵר ׳כָּךְ אָמַר ה׳׳ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ – אֲפִלּוּ אִם זוֹ נְבוּאָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְנָבִיא אַחֵר – הוּא נְבִיא שֶׁקֶר. וּמִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִשְׁמֹעַ לוֹ גַּם אִם דְּבָרָיו נְכוֹנִים, כִּי כָּל כֻּלּוֹ שֶׁקֶר.
וְגַם לְהֵפֶךְ: לְנָבִיא אֲמִתִּי אָסוּר לִכְבֹּשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ – לְהַסְתִּיר אוֹתָהּ וְלֹא לוֹמַר אוֹתָהּ לָעָם. רַשִׁ״י מוֹנֶה שֶׁעַל כָּךְ ׳עָנְשׁוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם׳, שֶׁנֶּאֱמַר ׳אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ׳.

וְאָז בָּאָה הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה: ׳וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ – אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳?׳ אֵיךְ נְזַהֶה מִי אֲמִתִּי וּמִי לֹא?
וְהַתְּשׁוּבָה מַפְתִּיעָה: דַּוְקָא לְפִי הֶעָתִיד! ׳אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבוֹא – הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳׳.

חֲנַנְיָה הִבְטִיחַ שֶׁכְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַחְזְרוּ מִבָּבֶל מַהֵר, וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אָמַר אֶת הָאֱמֶת הַקָּשָׁה: גַּם שְׁאָר הַכֵּלִים יֵלְכוּ לְבָבֶל. דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ הִתְקַיְּמוּ – וְכָךְ הִתְבָּרֵר מִי נְבִיא אֱמֶת.

כְּלוֹמַר: נָבִיא שֶׁאוֹמֵר לְשַׁנּוֹת מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה – אֵין שׁוֹמְעִים לוֹ. רַק נָבִיא מֻכָּר וְצַדִּיק גָּמוּר, כְּמוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהִקְרִיב בְּהַר הַכַּרְמֶל בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה – כְּדֵי לְהַחֲזִיר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳.