הַקְּרִיאָה לְשָׁלוֹם וּבַל תַּשְׁחִית

📣וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם – פּוֹתְחִים בְּשָׁלוֹם

הַהֲלָכָה הָרִאשׁוֹנָה בַּחֵלֶק הַזֶּה: ׳כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם׳.
כַּאֲשֶׁר הַצָּבָא מִתְקָרֵב אֶל עִיר שֶׁיּוֹצְאִים לְהִלָּחֵם בָּהּ – לִפְנֵי שֶׁנִּכְנָסִים לַלְּחִימָה עַצְמָהּ, מַצִּיעִים לְאַנְשֵׁי הָעִיר לְסַיֵּם אֶת הָעִנְיָן בְּלִי מִלְחָמָה.

מָה אוֹמְרִים לָהֶם? אַנְשֵׁי הָעִיר, אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים לָכֶם לְהִמָּנַע מִמִּלְחָמָה: אִם תִּפְתְּחוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וְתֵצְאוּ אֵלֵינוּ – לֹא תִּהְיֶה כָּאן מִלְחָמָה כְּלָל.
שִׂימוּ לֵב כַּמָּה זֶה מַפְלִיא: הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת כָּאן אֶל צָבָא שֶׁכְּבָר יָצָא לַדֶּרֶךְ, וְהַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא מְקַבֵּל הִיא לְנַסּוֹת לֹא לְהִלָּחֵם.

לָמָּה ה׳ צִוָּה דַּוְקָא כָּךְ? כִּי ה׳ אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִלְחָמָה. גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ לָצֵאת לַקְּרָב, הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ: נַסּוּ קֹדֶם בְּדֶרֶךְ שֶׁל שָׁלוֹם.
וְזֶה מְלַמֵּד גַּם אוֹתִי: כְּשֶׁיֵּשׁ רִיב, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁה׳ רוֹצֶה מִמֶּנִּי הוּא לְנַסּוֹת לְהַגִּיעַ לְשָׁלוֹם.

🏳️אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ – הָעִיר נִכְנַעַת

הַכֹּל תָּלוּי עַכְשָׁיו בִּתְשׁוּבַת אַנְשֵׁי הָעִיר. ׳וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ׳ – אִם הֵם עוֹנִים ׳שָׁלוֹם׳.
בֶּעָבָר הָיוּ הֶעָרִים מֻקָּפוֹת חוֹמָה, וּבַחוֹמָה הָיוּ שְׁעָרִים גְּדוֹלִים שֶׁנִּסְגְּרוּ וְנִתְבַּצְּרוּ. (גַּם הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שַׁעַר כָּזֶה בְּחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שַׁעַר יָפוֹ.)
׳וּפָתְחָה לָךְ׳ – הֵם פּוֹתְחִים אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר, מְנִיפִים דֶּגֶל לָבָן שֶׁל כְּנִיעָה, וְאָז אֵין נִלְחָמִים בָּהֶם.

׳וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ׳. הָעִיר נוֹהֶגֶת כְּמוֹ כָּל עִיר שֶׁנִּכְנַעַת: מְשַׁלֶּמֶת מַס וּמְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ אֶת שִׁלְטוֹן יִשְׂרָאֵל – וְהַחַיִּים נִשְׁמָרִים.

הַקְּרִיאָה לְשָׁלוֹם אֵינָהּ ׳הַצָּגָה׳. אִם הָעִיר נִכְנַעַת – אָסוּר לְהִלָּחֵם בָּהּ, וְאֵין נוֹגְעִים בְּאַנְשֶׁיהָ. ה׳ שׂוֹנֵא שְׁפִיכוּת דָּמִים, וּמִי שֶׁמּוּכָן לְהַפְסִיק אֶת הַמִּלְחָמָה – מְקַבְּלִים אוֹתוֹ.

🛡️וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ – וּנְתָנָהּ ה׳ בְּיָדֶךָ

אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁאַנְשֵׁי הָעִיר יַעֲנוּ: לֹא, אֲנַחְנוּ בּוֹחֲרִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם. עַל זֶה אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: ׳וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ׳.
אָז מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ הַמִּלְחָמָה וְלָצוּר עַל הָעִיר. נָתַתָּ לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת, וְהֵם לֹא נִצְּלוּ אוֹתָהּ.

רַשִׁ״י מְלַמֵּד: אֵין כָּאן נְקָמָה סְתָם. עִיר שֶׁדָּחֲתָה אֶת הַשָּׁלוֹם וּבָחֲרָה בַּמִּלְחָמָה – אִם תַּעֲזֹב אוֹתָהּ וְתֵלֵךְ, בַּסּוֹף הִיא תִּלָּחֵם בְּךָ. לָכֵן מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ.

וְאָז בָּא הַפָּסוּק הַמַּפְתִּיעַ: ׳וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ׳.

זוֹהִי נְקֻדָּה גְּדוֹלָה: הַנִּצָּחוֹן אֵינוֹ רַק בְּכֹחַ הַלּוֹחֲמִים וּבְאֻמְנוּת הַמִּלְחָמָה – הוּא מַתָּנָה מִן ה׳. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בָּעִנְיָן – גַּם אֶת הַקְּרִיאָה לְשָׁלוֹם – זוֹכֶה שֶׁה׳ יִהְיֶה אִתּוֹ.
גַּם בַּשְּׁלָל נֶאֱמַר: ׳וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן ה׳ אֱלֹהֶיךָ לָךְ׳ – הַכֹּל מִיָּדוֹ.

🗺️הֶעָרִים הָרְחֹקוֹת – מִלְחֶמֶת רְשׁוּת וּמִלְחֶמֶת מִצְוָה

מָתַי נוֹתְנִים אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזּוֹ וְקוֹרְאִים קְרִיאָה מַקְדִּימָה לְשָׁלוֹם? ׳כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה׳.
כְּלוֹמַר: מְדֻבָּר בְּעִיר רְחוֹקָה, מִחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לְמָשָׁל בַּאֲרָם שֶׁבַּצָּפוֹן אוֹ בְּמִצְרַיִם שֶׁבַּדָּרוֹם.

מִלְחָמָה כָּזוֹ נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן חֲזַ״ל ׳מִלְחֶמֶת רְשׁוּת׳: אֵין זוֹ מִלְחָמָה שֶׁל הֲגָנָה עַל הַגְּבוּלוֹת שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא הַסַּנְהֶדְרִין וְהָאֻמָּה בָּחֲרוּ, מִצְּרָכִים מְסֻיָּמִים, לָצֵאת לְהִלָּחֵם בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים.

לְעֻמַּת זֹאת, הַלְּחִימָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַהֲגָנָה עָלֶיהָ הִיא מִלְחֶמֶת מִצְוָה, וְשָׁם הַדִּין אַחֵר. בְּעַמֵּי כְּנַעַן שֶׁבְּתוֹךְ הָאָרֶץ נֶאֱמַר: ׳רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה׳ – וּלְפִי רַשִׁ״י, אֵין שָׁם חוֹבָה לִפְתֹּחַ בִּקְרִיאָה לְשָׁלוֹם.

גַּם כָּאן מְבָאֵר רַשִׁ״י שֶׁהַדֶּלֶת אֵינָהּ נְעוּלָה: אִם הֵם עוֹזְבִים אֶת הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה, עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמִתְגַּיְּרִים – מֻתָּר לְקַבֵּל אוֹתָם. זוֹ אַהֲבַת ה׳ לַבְּרִיּוֹת: הוּא תָּמִיד מְחַכֶּה שֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלָיו.

🌳לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ – עֵץ הַפְּרִי בַּמָּצוֹר

נֹאמַר שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה שֶׁבָּהּ כֵּן מַמְשִׁיכִים בַּמָּצוֹר. הֶעָרִים הָיוּ מְבֻצָּרוֹת בְּחוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת, וּכְדֵי לָצוּר עֲלֵיהֶן צָרִיךְ לִבְנוֹת מִתְקָנִים: מִגְדָּלִים, מִתְקָנִים שֶׁאֶפְשָׁר לְנַגֵּחַ בָּהֶם אֶת הַחוֹמָה, וְגַם לְהַדְלִיק אֵשׁ. צְרִיכִים הַרְבֵּה עֵצִים, וְהַלּוֹחֲמִים לוֹקְחִים אוֹתָם מֵהַיְּעָרוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה.

וְכָאן בָּאָה הֲלָכָה: ׳כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ – לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן׳.
אֶת הָעֵצִים שֶׁסְּבִיב הָעִיר, כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בַּעֲצֵי פְּרִי, אָסוּר לְהַשְׁחִית וְאָסוּר לְהָנִיף עֲלֵיהֶם גַּרְזֶן כְּדֵי לִכְרֹת אוֹתָם.

מִצִּרוּף שְׁתֵּי הַמִּלִּים ׳יָמִים רַבִּים׳ לוֹמֵד רַשִׁ״י שֶׁשּׁוּב חוֹזֶרֶת כָּאן הַקְּרִיאָה לְשָׁלוֹם: פּוֹתְחִים בְּשָׁלוֹם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים בַּמָּצוֹר. הַתּוֹרָה לֹא מְמַהֶרֶת לְהִלָּחֵם.

וְגַם בְּאֶמְצַע הַמָּצוֹר, כְּשֶׁהַכַּעַס גָּדוֹל וְהַזְּמַן אָרֹךְ – ה׳ עוֹצֵר אֶת הַגַּרְזֶן מֵעַל עֵץ שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי. מִי שֶׁמַּבִּיט בָּזֶה מֵבִין כַּמָּה ה׳ אוֹהֵב אֶת עוֹלָמוֹ וְאֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ.

🍎כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל – וְכִי הָעֵץ הוּא אָדָם?

הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת טַעַם לָאִסּוּר: ׳כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת׳. מֵעֵץ הַפְּרִי אוֹכְלִים, הוּא נוֹתֵן מָזוֹן וְתוֹעֶלֶת לִבְנֵי אָדָם – וְלָכֵן אֵין לְהַשְׁחִית אוֹתוֹ.

וּמָמְשִׁיךְ הַפָּסוּק: ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר׳. מָה פֵּרוּשׁ?

רַשִׁ״י, וְכֵן רֹב הַמְּפָרְשִׁים, מְבָאֵר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה כִּשְׁאֵלָה: וְכִי הָעֵץ הוּא אָדָם, שֶׁיִּכָּנֵס אִתְּךָ לַמָּצוֹר וְיִסְבֹּל רָעָב וְצָמָא כְּמוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר? הָעֵץ אֵינוֹ הָאוֹיֵב שֶׁלְּךָ! אַתָּה נִלְחָם בַּאֲנָשִׁים, לֹא בָּעֵצִים. אִם כֵּן – לָמָּה תַּשְׁחִית אוֹתוֹ?

וּמָה עוֹשִׂים כְּשֶׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִים עֵצִים לַמָּצוֹר? אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: ׳רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר׳.
כּוֹרְתִים עֲצֵי סְרָק – עֵצִים שֶׁאֵין בָּהֶם פְּרִי, כְּמוֹ אֹרֶן אוֹ אַלּוֹן – וּבוֹנִים מֵהֶם אֶת מִתְקְנֵי הַמָּצוֹר. הַצֹּרֶךְ הַצְּבָאִי נֶעֱנֶה, וְעֵץ הַפְּרִי נִשְׁאָר עַל מְקוֹמוֹ.

🚫בַּל תַּשְׁחִית – הָאִסּוּר הַגָּדוֹל, בְּכָל דָּבָר

חֲזַ״ל לָמְדוּ מִן הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה דָּבָר גָּדוֹל: הָאִסּוּר אֵינוֹ רַק עַל עֵץ פְּרִי בִּשְׁעַת מִלְחָמָה. זֶהוּ הָאִסּוּר הַגָּדוֹל שֶׁל ׳בַּל תַּשְׁחִית׳ – אָסוּר לְקַלְקֵל שׁוּם דָּבָר בְּלִי צֹרֶךְ.
הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לַעֲקֹר עֵץ פְּרִי חָלָה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן – גַּם הַיּוֹם, גַּם בְּלִי מִלְחָמָה (אֶלָּא בִּתְנָאִים מְסֻיָּמִים).

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר הָאִסּוּר דַּוְקָא אֵצֶל הַלּוֹחֲמִים בַּמָּצוֹר?

וְכָךְ כּוֹתֵב בַּעַל סֵפֶר הַחִנּוּךְ עַל הַמִּצְוָה שֶׁבַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ: ׳כְּמוֹ כֵן נִכְנָס תַּחַת זֶה הַלָּאו שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם הֶפְסֵד, כְּגוֹן לִשְׂרֹף אוֹ לִקְרֹעַ בֶּגֶד אוֹ לְשַׁבֵּר כְּלִי לְבַטָּלָה׳ – כְּלוֹמַר בְּלִי שׁוּם צֹרֶךְ.

וּמָה הַמַּטָּרָה? ׳שֶׁהוּא כְּדֵי לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ לֶאֱהֹב הַטּוֹב וְהַתּוֹעֶלֶת וּלְהִדָּבֵק בּוֹ׳.
הִנֵּה הַלֵּב שֶׁל הַמִּצְוָה: ה׳ רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים אֶת הַטּוֹב. מִי שֶׁמִּתְרַגֵּל לִשְׁמֹר – לוֹמֵד לֶאֱהֹב; וּמִי שֶׁמִּתְרַגֵּל לְקַלְקֵל – נַפְשׁוֹ מִתְקַלְקֶלֶת.

וְעַכְשָׁיו נָבִין מָה בֶּאֱמֶת הוֹלֵךְ כָּאן: אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מַשְׁחִית רַק אֹכֶל? רַק קִיר, רַק תִּיק אוֹ מַכְשִׁיר? אַתָּה מַשְׁחִית אֶת הַנֶּפֶשׁ.
גְּרָפִיטִי עַל קִיר, בֶּגֶד שֶׁנִּקְרַע סְתָם, חֵפֶץ טוֹב שֶׁנִּזְרָק, אֹכֶל שֶׁהוּשְׁלַךְ לַפַּח – כָּל אֵלֶּה הַשְׁחָתָה.
אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּמְקַבֵּל עָלָיו אֶת הָאִסּוּר הַזֶּה, אוֹהֵב אֶת בִּנְיַן הָעוֹלָם וְלֹא אֶת הַשְׁחָתָתוֹ: תָּמִיד לִבְנוֹת, תָּמִיד לְתַקֵּן, וְלֹא לְקַלְקֵל.