כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע

📖שִׁבְעִים וְאַרְבַּע מִצְווֹת – הַפָּרָשָׁה הָעֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר

בְּפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא יֵשׁ שִׁבְעִים וְאַרְבַּע מִצְווֹת – מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה – יוֹתֵר מִכָּל פָּרָשָׁה אַחֶרֶת בַּתּוֹרָה. הִיא הַחֵלֶק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמִּצְווֹת בְּחֻמַּשׁ דְּבָרִים.
בִּגְלַל רִבּוּי הַמִּצְווֹת הַפָּרָשָׁה עוֹבֶרֶת מַהֵר מִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא: לִפְעָמִים שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים עַל נוֹשֵׂא אֶחָד, וְלִפְעָמִים פָּסוּק אֶחָד בִּלְבַד.

הַמִּצְווֹת שֶׁל הַפָּרָשָׁה מְלַוּוֹת אֶת הַיְּהוּדִי בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל מָקוֹם: בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב, בַּשָּׂדֶה וּבְמַחֲנֵה הַלּוֹחֲמִים.
כִּמְעַט אֵין תְּחוּם בַּחַיִּים שֶׁהַפָּרָשָׁה אֵינָהּ עוֹסֶקֶת בּוֹ: מִקְדָּשׁ, מִשְׁפָּט, חֶבְרָה, מִשְׁפָּחָה, לְבוּשׁ, מִסְחָר וַחֲקַלָּאוּת. ה׳ לֹא הִשְׁאִיר אַף פִּנָּה בַּחַיִּים שֶׁלָּנוּ בְּלִי הַדְרָכָה – כִּי הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת אִתָּנוּ בְּכָל רֶגַע.

אֵיךְ לוֹמְדִים פָּרָשָׁה כָּל כָּךְ עֲמוּסָה? בְּסֵדֶר: קוֹרְאִים אֶת הַפָּרָשִׁיָּה, מְבִינִים מַהִי הַמִּצְוָה וּמָה הִיא מְלַמֶּדֶת, חוֹשְׁבִים מָה הָעֵרֶךְ שֶׁלָּהּ, וְשׁוֹאֲלִים: מָה אֲנִי יָכוֹל לְקַיֵּם מִזֶּה כְּבָר הַיּוֹם?

וּמֹשֶׁה מַזְכִּיר לָנוּ לְשֵׁם מָה כָּל זֶה: ׳לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת ה׳ וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ׳.

כְּלוֹמַר: הַמִּצְווֹת אֵינָן ׳עֹל׳ שֶׁה׳ שָׂם עָלֵינוּ, אֶלָּא מַתָּנָה שֶׁכֻּלָּהּ לְטוֹבָתֵנוּ.
וְכָךְ נִפְתָּח הַפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי כֵן: ׳וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה... וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ׳. כָּל שִׁבְעִים וְאַרְבַּע הַמִּצְווֹת הֵן דַּרְכֵי אַהֲבָה: אַהֲבַת ה׳ אֵלֵינוּ, וְאַהֲבָתֵנוּ אֵלָיו.

🏞️לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ – אֱמוּנָה וְגַם הֲלָכוֹת

חֻמַּשׁ דְּבָרִים נֶאֱמַר מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ: הֵם עוֹמְדִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְעוֹד מְעַט יַעַבְרוּ אֶל הַצַּד הַמַּעֲרָבִי.
אֲבָל הָאָרֶץ אֵינָהּ רֵיקָה: יֵשׁ בָּהּ עַמִּים וְאוֹיְבִים, וְלֹא רָחוֹק הַיּוֹם שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵצְאוּ לַמִּלְחָמָה. לָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְלַמֵּד הַרְבֵּה עַל מִלְחָמָה – בְּפָרָשַׁת עֵקֶב, בְּפָרָשַׁת רְאֵה, בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים וְעַכְשָׁו גַּם בְּכִי תֵצֵא.

חֵלֶק מִמָּה שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת עַל מִלְחָמָה הוּא דִּבְרֵי אֱמוּנָה וָרוּחַ. כָּךְ בְּפֶרֶק כ׳: הַכֹּהֵן נִגָּשׁ וּמְדַבֵּר אֶל הָעָם – ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם׳.

רַשִׁ״י מְלַמֵּד דָּבָר מַרְגִּישׁ: אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל מְנַסִּים לְהַפְחִיד בְּרַעַשׁ – מְקִישִׁים בְּמָגִנִּים, מַרְעִישִׁים בְּסוּסִים, צוֹעֲקִים וְתוֹקְעִים. כְּנֶגֶד כָּל אַחַת מֵהַהַפְחָדוֹת הָאֵלֶּה ה׳ נָתַן לָנוּ מִלָּה שֶׁל חִזּוּק, כְּמוֹ אַבָּא שֶׁמְּמַלֵּא אֶת לֵב בְּנוֹ בְּבִטָּחוֹן.

וְלֹא רַק אֱמוּנָה: יֵשׁ בַּתּוֹרָה גַּם מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בַּמִּלְחָמָה. בְּפֶרֶק כ׳ לָמַדְנוּ שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנִּלְחָמִים עַל עִיר קוֹרְאִים לָהּ לְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁצָּרִים עַל עִיר לֹא כּוֹרְתִים עֲצֵי פְּרִי כְּדֵי לִבְנוֹת מָצוֹר. גַּם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה הַתּוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עַל הַחַיִּים וְעַל הַבְּרִיאָה שֶׁה׳ בָּרָא.

🚩׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה׳ – בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר

הַפָּרָשָׁה נִפְתַּחַת: ׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׳.
שִׂימוּ לֵב לַסֵּדֶר: קֹדֶם ׳וּנְתָנוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ׳ – הַנִּצָּחוֹן בָּא מֵה׳ – וְרַק אַחַר כָּךְ מְדַבֶּרֶת הַתּוֹרָה עַל מָה שֶׁקּוֹרֶה אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן.

מָה זֹאת אוֹמֶרֶת? יֵשׁ מִלְחֶמֶת מִצְוָה – הַמִּלְחָמָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּעַמֵּי כְּנַעַן – וְיֵשׁ מִלְחֶמֶת רְשׁוּת, מִלְחָמָה מִחוּץ לָאָרֶץ.
וְזוֹ הָרְאָיָה שֶׁל רַשִׁ״י: בְּפֶרֶק כ׳ כְּבָר נֶאֱמַר דִּין אַחֵר עַל מִלְחֶמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ׳וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ׳. לָכֵן הַפָּרָשָׁה כָּאן מְדַבֶּרֶת בְּמִלְחָמָה מִחוּץ לָאָרֶץ.

וּמִכָּאן גַּם מַשֶּׁהוּ יָפֶה: אֲפִלּוּ בַּמָּקוֹם הֲכִי רָחוֹק וְהֲכִי קָשֶׁה, מִחוּץ לָאָרֶץ וּבְתוֹךְ שְׂדֵה קְרָב, הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הַיְּהוּדִי וְאוֹמֶרֶת לוֹ: גַּם כָּאן אַתָּה שֶׁלִּי.

😟מַצָּב לֹא רָגִיל – וְהַתּוֹרָה שָׂמָה גְּבוּלוֹת

בַּמִּלְחָמָה יֵשׁ פַּחַד וְיֵשׁ לַחַץ. זֶה מַצָּב מְיֻחָד מְאוֹד, לֹא רָגִיל וְלֹא שִׁגְרָתִי – וְלָכֵן יֵשׁ בּוֹ גַּם הֲלָכוֹת לֹא רְגִילוֹת.
בָּעוֹלָם הֶעָתִיק הַמִּלְחָמוֹת הָיוּ קָשׁוֹת מְאוֹד: הָעַמִּים הַמְנַצְּחִים הָיוּ לוֹקְחִים מִן הַמְנֻצָּחִים אֶת כָּל הַשָּׁלָל, וְגַם אֲנָשִׁים, וְעוֹשִׂים בָּהֶם כִּרְצוֹנָם.
וְהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ! גַּם בַּמִּלְחָמָה יֵשׁ גְּבוּלוֹת וּתְנָאִים.

וְכָךְ הֵם הַתְּנָאִים שֶׁהַתּוֹרָה קוֹבַעַת לְלוֹחֵם שֶׁרוֹצֶה לָשֵׂאת אִשָּׁה שְׁבוּיָה:
רִאשׁוֹן – לְהַמְתִּין. זֶה אֵינוֹ דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה, וְגַם לֹא יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אַחֲרֶיהָ.
שֵׁנִי – לַחֲזֹר הַבַּיְתָה: ׳וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ׳.
שְׁלִישִׁי – לְהַחְלִיף אֶת בְּגָדֶיהָ: ׳וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ׳, וְלָתֵת לָהּ לְהִסְתַּפֵּר וּלְטַפֵּל בְּעַצְמָהּ.
רְבִיעִי – לָתֵת לָהּ לִבְכּוֹת חֹדֶשׁ שָׁלֵם: ׳וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים׳. הִיא אִבְּדָה אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ, וְהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָהּ זְמַן לְהִתְאַבֵּל.

לְפִי רַשִׁ״י, לְכָל הַפְּעֻלּוֹת הָאֵלֶּה יֵשׁ מַטָּרָה אַחַת: שֶׁהַלּוֹחֵם יִמָּלֵךְ בְּדַעְתּוֹ וְיִמָּנַע מִלָּקַחַת אוֹתָהּ. בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ שָׁלֵם הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ בּוֹכָה בַּבַּיִת, וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל שְׁעַת הַמִּלְחָמָה מִתְקָרֶרֶת.

וּמָה אִם אַחֲרֵי הַחֹדֶשׁ הוּא כְּבָר אֵינוֹ רוֹצֶה בָּהּ? ׳וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכֶּסֶף, לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ׳.
כְּלוֹמַר: מְשַׁחְרְרִים אוֹתָהּ לַחָפְשִׁי. אָסוּר לִמְכֹּר אוֹתָהּ לְעַבְדוּת, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּמוֹ בְּשִׁפְחָה.

שְׂדֵה הַקְּרָב הוּא מָקוֹם שֶׁל מַצָּבִים קָשִׁים מְאוֹד. הַתּוֹרָה מְחַנֶּכֶת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מִמִּנְהַג הָעַמִּים: הַלּוֹחֵם צָרִיךְ לְהַמְתִּין, לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, וְלִנְהֹג לְפִי תְּנָאִים שֶׁהַתּוֹרָה קוֹבַעַת – וְלֹא לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה.

🥋׳לֹא דִבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע׳

עַכְשָׁו מַגִּיעָה הַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה: אִם דַּעַת הַתּוֹרָה אֵינָהּ נוֹחָה מִן הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה – לָמָּה שֶׁלֹּא תֶּאֱסֹר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי? לָמָּה הִיא מְתִירָה בִּתְנָאִים, בִּמְקוֹם לוֹמַר פָּשׁוּט ׳אָסוּר׳?

רַשִׁ״י מֵבִיא אֶת לְשׁוֹן חֲזַ״ל וּמְלַמֵּד יְסוֹד עָצוּם: הַתּוֹרָה מַכִּירָה אֶת לֵב הָאָדָם.
בַּמִּלְחָמָה אֲנָשִׁים אֵינָם בְּמַצָּב רָגִיל: יֵשׁ עֲלֵיהֶם לַחַץ וּפַחַד, הֵם אֵינָם שׁוֹקְלִים שִׁקּוּלִים רְגִילִים, וְיֵצֶר הָרָע חָזָק מְאוֹד. אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה אוֹסֶרֶת לְגַמְרֵי, הָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁהָאָדָם יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר בְּאִסּוּר.
לָכֵן הִיא בּוֹחֶרֶת בְּדֶרֶךְ חֲכָמָה: הֶתֵּר בִּתְנָאִים קָשִׁים וּבְהַמְתָּנָה אֲרֻכָּה – בְּתִקְוָה שֶׁהָרָצוֹן יַעֲבֹר.

וְשִׂימוּ לֵב: כָּל הַתְּנָאִים – הַחֹדֶשׁ, הַבְּכִיָּה, הַבְּגָדִים וְהַבַּיִת – הֵם בְּעֶצֶם הַמַּסְלוּל הָעוֹקֵף. הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לָאָדָם זְמַן לְהֵרָגַע, וּבְתוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה הוּא מְגַלֶּה לְבַד שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ רוֹצֶה בָּזֶה.

וְיֵשׁ בָּזֶה גִּלּוּי שֶׁל אַהֲבָה: ה׳ אֵינוֹ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ מָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר. הוּא בָּרָא אֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק כַּמָּה קָשֶׁה לָנוּ בָּרֶגַע מְסֻיָּם, וְהוּא בּוֹנֶה לָנוּ דֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נוּכַל לְהַצְלִיחַ.

🧩סְמִיכוּת פָּרָשִׁיּוֹת – עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה

הַתּוֹרָה הִתִּירָה – אֲבָל הִיא גַּם מְגַלָּה בְּדֶרֶךְ רֶמֶז שֶׁדַּעְתָּהּ אֵינָהּ נוֹחָה מִן הַמַּעֲשֶׂה. אֵיךְ? בְּדָבָר שֶׁנִּקְרָא ׳סְמִיכוּת פָּרָשִׁיּוֹת׳.
כַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת כְּתוּבוֹת זוֹ לְיַד זוֹ – קְרוֹבוֹת וּצְמוּדוֹת – אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ.

בּוֹאוּ נִסְתַּכֵּל עַל שְׁלֹשֶׁת הַנּוֹשְׂאִים הָרִאשׁוֹנִים בַּפָּרָשָׁה, בַּסֵּדֶר שֶׁהֵם כְּתוּבִים:
הָרִאשׁוֹן – הַהֶתֵּר בִּתְנָאִים שֶׁלָּמַדְנוּ (כ״א, י׳–י״ד).
הַשֵּׁנִי – מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה: אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, ׳הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה׳, וּבְכוֹרוֹ הוּא בֶּן הַשְּׂנוּאָה (כ״א, ט״ו).
הַשְּׁלִישִׁי – בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, בֵּן שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה (כ״א, י״ח).

הַסֵּדֶר הַזֶּה הוּא הָרֶמֶז: דָּבָר מוֹבִיל לְדָבָר. הַנּוֹשֵׂא שְׁבוּיָה – ׳סוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ׳; וּכְשֶׁיֵּשׁ בַּיִת שֶׁל אֲהוּבָה וּשְׂנוּאָה, נוֹצֶרֶת הַעֲדָפָה בֵּין הַיְּלָדִים; וְיֶלֶד שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אָהוּב – עָלוּל לָצֵאת לְדֶרֶךְ רָעָה.
מִכָּאן הַכְּלָל: מַעֲשֶׂה לֹא טוֹב מוֹבִיל לְעוֹד מַעֲשִׂים לֹא טוֹבִים – עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה.

וְכָךְ מִתְגַּלָּה כַּמָּה הַתּוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עָלֵינוּ: הִיא אֵינָהּ רַק אוֹסֶרֶת וּמַתִּירָה, הִיא גַּם מַרְאָה לָנוּ לְאָן כָּל דֶּרֶךְ מוֹבִילָה – כְּמוֹ אַבָּא שֶׁמַּצְבִּיעַ וְאוֹמֵר לִבְנוֹ: שִׂים לֵב, הַשְּׁבִיל הַזֶּה יוֹרֵד לְמָקוֹם לֹא טוֹב.

🛡️׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳ – טָהֳרַת הַמַּחֲנֶה

עוֹד שְׁנֵי פְּרָקִים, וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת אֶל הַמַּחֲנֶה: ׳כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ – וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע׳.
דַּוְקָא כְּשֶׁהַצָּבָא יוֹצֵא לַקְּרָב, לְיַד כְּלֵי הַנֶּשֶׁק, צָרִיךְ לִשְׁמֹר שֶׁהַמַּחֲנֶה יִהְיֶה טָהוֹר וְנָקִי.

רַשִׁ״י מַסְבִּיר לָמָּה דַּוְקָא עַכְשָׁו: בִּשְׁעַת סַכָּנָה אָדָם זָקוּק לִזְכֻיּוֹת, וְלָכֵן זֶהוּ הַזְּמַן לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת טוֹב וְנָקִי מְחַזֵּק אֶת הַשְּׁמִירָה שֶׁל ה׳ עָלָיו.

וּמַהִי טָהֳרַת הַמַּחֲנֶה? אָדָם שֶׁנִּטְמָא יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְלִפְנוֹת עֶרֶב טוֹבֵל בַּמַּיִם וְחוֹזֵר. וְגַם: קוֹבְעִים מָקוֹם מְיֻחָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְכָל חַיָּל נוֹשֵׂא יָתֵד – כְּדֵי לַחְפֹּר וּלְכַסּוֹת אַחֲרָיו, ׳וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ׳.

שִׂימוּ לֵב לַדָּבָר הַנִּפְלָא: הַיָּתֵד נֶחְשֶׁבֶת חֵלֶק מִכְּלֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁל הַלּוֹחֵם! לְיַד הַחֶרֶב וְהַמָּגֵן – גַּם כְּלִי לְנִקָּיוֹן. אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל, הַקְּדֻשָּׁה וְהַנִּקָּיוֹן הֵם חֵלֶק מֵהַנֶּשֶׁק.

וְלָמָּה כָּל זֶה? הַתּוֹרָה מְסַיֶּמֶת בְּטַעַם הֲכִי יָפֶה: ׳כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ – וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳.

📜סֵפֶר תּוֹרָה בַּמַּחֲנֶה – גַּם הַיּוֹם

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵינָם רַק הִיסְטוֹרְיָה. גַּם הַיּוֹם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת חַיָּלִים שֶׁל צְבָא יִשְׂרָאֵל עִם סֵפֶר תּוֹרָה בַּמַּחֲנֶה, וְרַבָּנִים שֶׁעוֹמְדִים עִם הַלּוֹחֲמִים וּמְחַזְּקִים אוֹתָם רֶגַע לִפְנֵי הַיְּצִיאָה לְמִבְצָע.
צָבָא שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הוּא צָבָא שֶׁה׳ מְלַוֶּה אוֹתוֹ, וְלָכֵן הוּא צָרִיךְ לִנְהֹג בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

מִיָּד אַחַר כָּךְ מוֹפִיעָה מִצְוָה שֶׁמַּרְאָה אֶת הַלֵּב שֶׁל הַתּוֹרָה: ׳לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו׳ – עֶבֶד שֶׁבָּרַח וּמָצָא מִקְלָט אֶצְלְךָ, אָסוּר לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ לְאָדוֹן שֶׁלּוֹ.

יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי אַהֲבוֹת בְּיַחַד: אַהֲבַת הֶחָלָשׁ – שֶׁאֵין מַחֲזִירִים בּוֹרֵחַ אֶל מְצוּקָתוֹ – וְאַהֲבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: מִי שֶׁבָּרַח אֶל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֵין מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִמֶּנָּה.

וְכָךְ מִסְתַּיֶּמֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂינוּ: מִ׳כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה׳ וְעַד ׳וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳. הַתּוֹרָה אֵינָהּ בּוֹרַחַת מִן הַמְּצִיאוּת הַקָּשָׁה – הִיא נִכְנֶסֶת לְתוֹכָהּ, שָׂמָה גְּבוּלוֹת, וּמַזְכִּירָה לָנוּ שֶׁגַּם שָׁם אֲנַחְנוּ עַמּוֹ שֶׁל ה׳.