אִסּוּר רִבִּית

💰מָה זוֹ הַלְוָאָה? קֶרֶן וְרִבִּית

לִפְנֵי שֶׁמְּבִינִים מָה זוֹ רִבִּית, צָרִיךְ לְהָבִין מָה זוֹ הַלְוָאָה.
אָדָם זָקוּק לְכֶסֶף וְאֵין לוֹ. הוּא נִגָּשׁ לְחָבֵר וְאוֹמֵר: ׳תַּלְוֶה לִי בְּבַקָּשָׁה מֵאָה שְׁקָלִים׳. הוּא מְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ אוֹ חֳדָשַׁיִם – כְּפִי שֶׁקָּבְעוּ – הוּא מַחֲזִיר בְּדִיּוּק אֶת אוֹתוֹ סְכוּם.
מִי שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַכֶּסֶף נִקְרָא ׳מַלְוֶה׳, וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ נִקְרָא ׳לוֶֹה׳.

וּמָה הִיא רִבִּית? הַמַּלְוֶה נוֹתֵן לַלּוֶֹה מֵאָה שְׁקָלִים, וְאוֹמֵר לוֹ: ׳כְּשֶׁתַּחֲזִיר לִי – תַּחֲזִיר מֵאָה וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר׳.
הַמֵּאָה שֶׁהוּא נָתַן הֵם הַ׳קֶּרֶן׳ – הַסְּכוּם הַמְּקוֹרִי שֶׁל הַהַלְוָאָה.
וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר הַשְּׁקָלִים הַנּוֹסָפִים, שֶׁמְּשַׁלְּמִים בִּשְׁבִיל עֶצֶם הַהַלְוָאָה, הֵם הָ׳רִבִּית׳.

לָמָּה? כִּי ה׳ אוֹהֵב אֶת הֶעָנִי וְאֶת מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ, וְהוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁדַּוְקָא בָּרֶגַע שֶׁבּוֹ אָדָם נִמְצָא בְּמְצוּקָה – מִישֶׁהוּ יַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ. מִי שֶׁמַּלְוֶה בְּלִי רִבִּית, עוֹשֶׂה בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁה׳ עוֹשֶׂה אִתָּנוּ: נוֹתֵן בְּחִנָּם, מֵאַהֲבָה.

🐍נֶשֶׁךְ – לָמָּה הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לָרִבִּית כָּךְ?

קִרְאוּ אֶת שְׁנֵי הַפְּסוּקִים, וְחַפְּשׂוּ מִלָּה אַחַת שֶׁחוֹזֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת.
מָצָאתֶם? זֶה הַשֹּׁרֶשׁ נ־שׁ־ךְ, וְהוּא מוֹפִיעַ כָּאן שֶׁבַע פְּעָמִים: תַּשִּׁיךְ, נֶשֶׁךְ, נֶשֶׁךְ, נֶשֶׁךְ, יִשָּׁךְ, תַּשִּׁיךְ, תַּשִּׁיךְ.
׳נֶשֶׁךְ׳ הִיא הַמִּלָּה שֶׁל הַתּוֹרָה לְרִבִּית.

רִבִּית דְּרִבִּית: בַּהַתְחָלָה הַתּוֹסֶפֶת נִרְאֵית קְטַנָּה וְלֹא חֲשׁוּבָה. אֲבָל אִם לֹא מְשַׁלְּמִים אוֹתָהּ בַּזְּמַן, גַּם הָרִבִּית עַצְמָהּ מַתְחִילָה לִצְבֹּר רִבִּית, וְאַחַר כָּךְ גַּם הִיא – וְכָךְ הַחוֹב גָּדֵל וְגָדֵל.
אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים הַחוֹב יָכוֹל לִהְיוֹת גָּדוֹל אֲפִלּוּ מֵהַהַלְוָאָה עַצְמָהּ. זֶהוּ הַ׳נֶּשֶׁךְ׳: בַּהַתְחָלָה אֵין מַרְגִּישִׁים, וּבַסּוֹף הַחוֹב תּוֹפֵחַ וְחוֹנֵק אֶת הֶעָנִי.

וְכָאן רוֹאִים אֶת אַהֲבַת ה׳: הוּא לֹא חִכָּה שֶׁנִּלְמַד זֹאת לְבַד מֵהַנִּסָּיוֹן הַמַּר. הוּא הִזְהִיר אוֹתָנוּ מֵרֹאשׁ, בְּמִלָּה אַחַת חֲזָקָה – ׳נֶשֶׁךְ׳ – כְּמוֹ אַבָּא שֶׁצּוֹעֵק לַיֶּלֶד: זְהִירוּת, יֵשׁ שָׁם נָחָשׁ!

🚫׳לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ׳ – אַזְהָרָה כְּפוּלָה

אָמַרְנוּ שֶׁחֻמַּשׁ דְּבָרִים הוּא ׳מִשְׁנֵה תוֹרָה׳ – הוּא חוֹזֵר עַל דְּבָרִים שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרוּ, אֲבָל הוּא גַּם מוֹסִיף וּמְבָאֵר.
אִסּוּר רִבִּית כְּבָר נֶאֱמַר בַּחֻמָּשִׁים הַקּוֹדְמִים. בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא נֶאֱמַר לַמַּלְוֶה: ׳אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ׳. וּמָה מוֹסִיף כָּאן?

זֶהוּ הַחִדּוּשׁ הַגָּדוֹל: הָאִסּוּר כָּתוּב פַּעֲמַיִם – פַּעַם לַמַּלְוֶה וּפַעַם לַלּוֶֹה.
לֹא רַק מִי שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַכֶּסֶף וּמְבַקֵּשׁ תּוֹסֶפֶת עוֹבֵר עַל הָאִסּוּר – גַּם מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַהַלְוָאָה אָסוּר לוֹ לְהַסְכִּים לְשַׁלֵּם רִבִּית.

וַחֲזַ״ל לִמְּדוּ: בְּהַלְוָאָה בְּרִבִּית עוֹבְרִים עַל הָאִסּוּר הַמַּלְוֶה, הַלּוֶֹה, הֶעָרֵב (מִי שֶׁמַּבְטִיחַ לְשַׁלֵּם אִם הַלּוֶֹה לֹא יַחֲזִיר), הָעֵדִים – וַאֲפִלּוּ הַסּוֹפֵר שֶׁכּוֹתֵב אֶת הַשְּׁטָר.
כָּל מִי שֶׁשֻּׁתָּף בַּדָּבָר – שֻׁתָּף גַּם בָּאִסּוּר.

וְכָל הַחֻמְרָה הַזּוֹ בָּאָה מֵאַהֲבָה: ה׳ שׁוֹמֵר עַל הֶחָלָשׁ שֶׁבָּעָם כְּמוֹ אַבָּא שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן שֶׁלּוֹ, וּמַקִּיף אוֹתוֹ בְּגָדֵר שֶׁל אִסּוּרִים מִכָּל הַצְּדָדִים.

🥛נֶשֶׁךְ אֹכֶל – רִבִּית לֹא רַק בְּכֶסֶף

שִׂימוּ לֵב לְלָשׁוֹן הַפָּסוּק: ׳נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ׳.
הַתּוֹרָה לֹא מְדַבֶּרֶת רַק עַל שְׁטָרוֹת וּמַטְבְּעוֹת. רִבִּית יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַּם בְּאֹכֶל וּבְכָל דָּבָר שֶׁמַּלְוִים.

דֻּגְמָה פְּשׁוּטָה מֵהַבַּיִת: שָׁאַלְתִּי מֵהַשְּׁכֵנִים שַׂקִּית חָלָב. מָחָר אֲנִי מַחֲזִיר לָהֶם – שַׂקִּית אַחַת. אִם אַחֲזִיר שְׁתַּיִם בְּכַוָּנָה, כְּדֵי ׳לְשַׁלֵּם׳ לָהֶם עַל כָּךְ שֶׁהִלְווּ לִי, זֶה כְּבָר נִכְנָס לְאִסּוּר רִבִּית.

יֵשׁ כָּאן דָּבָר יָפֶה: הַתּוֹרָה לֹא רוֹצָה שֶׁהָעֶזְרָה בֵּין שְׁכֵנִים תֵּהָפֵךְ לְ׳עֵסֶק׳. כְּשֶׁאֲנִי מַלְוֶה שַׂקִּית חָלָב, בֵּיצָה אוֹ עִפָּרוֹן – אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד, וְחֶסֶד נוֹתְנִים בְּלִי חֶשְׁבּוֹן.

👨‍👦׳לְאָחִיךָ׳ – אַחֲוָה וְחֶסֶד, וּבְרָכָה בְּכָל מִשְׁלַח יָד

׳לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ – לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׳.
מִתְעוֹרֶרֶת שְׁאֵלָה: אִם רִבִּית הִיא דָּבָר רַע, לָמָּה מֻתָּר לְקַחְתָּהּ מִנָּכְרִי?

כְּלוֹמַר: מִתּוֹךְ הַהֶתֵּר לַנָּכְרִי לוֹמְדִים גַּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא לְהַשִּׁיךְ לְאָח. לָכֵן מִי שֶׁלּוֹקֵחַ רִבִּית מִיְּהוּדִי עוֹבֵר עַל שְׁנֵי לָאוִין וְעוֹד מִצְוַת עֲשֵׂה – כַּמָּה שְׁמִירוֹת שָׂם ה׳ עַל הָאַחֲוָה בֵּינֵינוּ!

וּמָה הַשָּׂכָר? ׳לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ׳ – בְּרָכָה בְּכָל מַעֲשֵׂה הַיָּדַיִם.
מִי שֶׁמַּלְוֶה בְּחִנָּם חוֹשֵׁשׁ אוּלַי: ׳הִפְסַדְתִּי כֶּסֶף׳. אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: לֹא הִפְסַדְתָּ כְּלוּם – ה׳ בְּעַצְמוֹ יְבָרֵךְ אוֹתְךָ.

אֲבָל צָרִיךְ לִזְכֹּר אֶת הָעִקָּר: הֶתֵּר עִסְקָה הוּא לְעֲסָקִים וּלְבַנְקִים. בֵּין אָח לְאָח, כְּשֶׁחָבֵר צָרִיךְ עֶזְרָה – מַלְוִים בְּחֶסֶד, בְּלֵב פָּתוּחַ וּבְלִי שׁוּם תּוֹסֶפֶת.

🍞עַמּוֹן וּמוֹאָב – כְּפוּיֵי טוֹבָה; אֱדוֹם וּמִצְרַיִם – הַכָּרַת הַטּוֹב

בִּתְחִלַּת הַפֶּרֶק הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת מִי יָכוֹל לְהִצְטָרֵף לְעַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְחַתֵּן בְּתוֹכוֹ. עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב נֶאֱמַר: ׳לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳׳ – גַּם לֹא אַחֲרֵי דּוֹרוֹת רַבִּים.

וְהַנִּמּוּק כָּתוּב בַּפָּסוּק: ׳עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר... לְקַלְלֶךָּ׳.

׳בְּטֵרוּף׳ – כְּשֶׁהָיִיתֶם עֲיֵפִים וּמְבֻלְבָּלִים מִן הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה. דַּוְקָא בָּרֶגַע הַזֶּה לֹא הוֹשִׁיטוּ לָכֶם פַּת לֶחֶם וְכוֹס מַיִם.
וְזוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה גְּדוֹלָה: עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵם בְּנֵי לוֹט, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הִצִּיל אוֹתוֹ בְּמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים. וְלֹא עוֹד: ה׳ צִוָּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם וְלֹא לָקַחַת מֵאַרְצָם – אֲפִלּוּ בִּמְחִיר הַאֲרָכַת הַדֶּרֶךְ. וְהֵם? עָשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לְהַפְרִיעַ.

וּמוּלָם – שְׁנֵי עַמִּים שֶׁעָשׂוּ לָנוּ רַע גָּדוֹל, וּבְכָל זֹאת הַתּוֹרָה מְצַוָּה לִזְכֹּר גַּם אֶת הַטּוֹב:
אֱדוֹם: ׳לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא׳ – עֵשָׂו הוּא אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב.
מִצְרַיִם: ׳לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ׳.

׳אַכְסַנְיָא׳ – מָקוֹם לָגוּר בּוֹ. בִּשְׁנוֹת הָרָעָב יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם וְנִמְצָא לָהֶם שָׁם מָקוֹם וְאֹכֶל. גַּם אַחֲרֵי כָּל הַשִּׁעְבּוּד – אֶת הַטּוֹבָה הַזּוֹ לֹא שׁוֹכְחִים. זוֹהִי הַכָּרַת הַטּוֹב בְּשִׂיאָהּ, וְזוֹ מִדָּה שֶׁהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם.

וּבְאֶמְצַע כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה מוֹפִיעַ פָּסוּק מַרְגִּישׁ: ׳וְלֹא אָבָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה – כִּי אֲהֵבְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ׳.

⛺וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ – קְדֻשַּׁת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל

׳כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ – וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע׳. שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת: לָמָּה דַּוְקָא בַּמִּלְחָמָה הַתּוֹרָה מַזְהִירָה כָּךְ? הֲרֵי תָּמִיד צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִדָּבָר רָע!

הַתּוֹרָה גַּם מְצַוָּה עַל נִקָּיוֹן וְטָהֳרָה בַּמַּחֲנֶה: מִי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר יוֹצֵא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, טוֹבֵל בַּמַּיִם, וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ חוֹזֵר. וְעוֹד: יִהְיֶה מָקוֹם מְיֻחָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְכָל חַיָּל יִשָּׂא אִתּוֹ יָתֵד – כְּדֵי לַחְפֹּר וּלְכַסּוֹת אַחֲרָיו.

כְּלוֹמַר: הַיָּתֵד הִיא חֵלֶק מֵהַצִּיּוּד שֶׁל הַלּוֹחֵם, מַמָּשׁ כְּמוֹ כְּלֵי הַנֶּשֶׁק. וְלָמָּה כָּל זֶה חָשׁוּב כָּל כָּךְ?

הַפָּסוּק מְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד: ׳כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ – וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ׳.
ה׳ בְּעַצְמוֹ נִמְצָא בֵּין הַחַיָּלִים וְשׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. מַחֲנֶה שֶׁה׳ מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת רָאוּי לוֹ – נָקִי, טָהוֹר וְקָדוֹשׁ.

וּבְאוֹתוֹ פֶּרֶק מִצְוָה נוֹסֶפֶת שֶׁל חֶסֶד: ׳לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר... בַּטּוֹב לוֹ, לֹא תּוֹנֶנּוּ׳.

עֶבֶד שֶׁבָּרַח אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לֹא מַחֲזִירִים אוֹתוֹ. נוֹתְנִים לוֹ לָגוּר בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא בּוֹחֵר, בְּמָקוֹם שֶׁטּוֹב לוֹ, וְאָסוּר לְהָצִיק לוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים – לֹא לוֹמַר לוֹ ׳עֶבֶד בּוֹרֵחַ!׳.
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אֶרֶץ שֶׁה׳ נִמְצָא בָּהּ, וְלָכֵן הִיא אֶרֶץ שֶׁל מִקְלָט וְשֶׁל חֶסֶד.

🗣️מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר – נְדָרִים

אָדָם אוֹמֵר: ׳אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי לָתֵת מֵאָה שְׁקָלִים לִצְדָקָה׳, אוֹ ׳אָבִיא קָרְבָּן לַה׳׳. הַקַּבָּלָה הַזּוֹ נִקְרֵאת נֶדֶר, וְהִיא מְחַיֶּבֶת.
אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: ׳כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה׳ אֱלֹהֶיךָ – לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ׳.

כְּלוֹמַר: אָסוּר לְהַשְׁאִיר נֶדֶר בְּלִי תַּשְׁלוּם עַד שֶׁעוֹבְרִים שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים – פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת. מִי שֶׁהִבְטִיחַ – מְקַיֵּם, וּמַהֵר.

וְעַכְשָׁו הַפָּסוּק הַמְּפֻרְסָם: ׳מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ׳. מָה שֶׁיָּצָא לִי מֵהַפֶּה – אֲנִי שׁוֹמֵר וּמְקַיֵּם. הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ אֵינָן ׳סְתָם׳.

הַסְבֵּר: ׳לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ׳ הוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְ׳מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ׳ מוֹסִיף עָלָיו גַּם מִצְוַת עֲשֵׂה. הַתּוֹרָה מַקִּיפָה אֶת הַנֶּדֶר מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, כְּדֵי שֶׁנְּקַיֵּם אֶת מָה שֶׁהִבְטַחְנוּ.

וּמִיָּד אַחַר כָּךְ מַפְתִּיעָה הַתּוֹרָה: ׳וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר – לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא׳. מִי שֶׁלֹּא נוֹדֵר כְּלָל, אֵינוֹ חוֹטֵא בִּכְלוּם!
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כָּתַב בְּקֹהֶלֶת: ׳טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם׳. וְרַבִּי מֵאִיר אָמַר: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה – שֶׁלֹּא תִּדֹּר כְּלָל.

מִכָּאן לוֹמְדִים דָּבָר עָנָק עַל כֹּחַ הַמִּלִּים: ה׳ מַקְשִׁיב לְכָל מָה שֶׁיּוֹצֵא מֵהַפֶּה שֶׁלִּי. הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּי לְאַבָּא, לְאִמָּא אוֹ לְחָבֵר – שְׁמוּרָה וַחֲשׁוּבָה גַּם הִיא.