אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ
הַסֵּפֶר מַתְחִיל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמוֹלִיךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת עַד דָּוִיד וְעַד הַשִּׁיבָה מִבָּבֶל, כִּי ה׳ מַכִּיר וְסוֹפֵר כָּל אֶחָד
״וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ״
״לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת״
כָּל דִּבְרֵי הַיָּמִים א בְּדַף אֶחָד. לְחִיצָה עַל פָּסוּק פּוֹתַחַת אֶת רַשִׁ״י, מְצוּדַת דָּוִד וּמְצוּדַת צִיּוֹן.
📜 פְּתִיחַת הַסֵּפֶר מֵהַהַתְחָלָהלְכָל נוֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה סְפָרִים מְדַפְדְּפִים (רָמָה א׳ – לְהַכִּיר, ב׳ – לְהַעֲמִיק עִם רַשִׁ״י וְהַמְּצוּדוֹת, ג׳ – לְהִתְבּוֹנֵן). כִּתּוֹת ז׳–ח׳. לְדַף הַסְּפָרִים ←
הַסֵּפֶר מַתְחִיל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וּמוֹלִיךְ אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת עַד דָּוִיד וְעַד הַשִּׁיבָה מִבָּבֶל, כִּי ה׳ מַכִּיר וְסוֹפֵר כָּל אֶחָד
״וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ״
בְּתוֹךְ רְשִׁימוֹת הַשֵּׁמוֹת יַעְבֵּץ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה וּמְקֻבֶּלֶת, וּבְנֵי רְאוּבֵן וְגָד זוֹעֲקִים בַּמִּלְחָמָה – וְה׳ עוֹנֶה
״וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״
כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאִים לְחֶבְרוֹן לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד בְּלֵב אֶחָד, וְדָוִיד שׁוֹפֵךְ לַה׳ אֶת הַמַּיִם שֶׁגִּבּוֹרָיו הֵבִיאוּ לוֹ מִבֵּית לֶחֶם
״בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד״
דָּוִיד מַקְהִיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן ה׳ לִירוּשָׁלַיִם – לוֹמֵד שֶׁצָּרִיךְ לָשֵׂאת אוֹתוֹ בְּכָתֵף, וְחוֹזֵר בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירָה
״וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה״
הָאָרוֹן נִכְנָס לָאֹהֶל בִּירוּשָׁלַיִם, וְאָסָף וְאֶחָיו פּוֹתְחִים בְּשִׁיר הַהוֹדָיָה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עַד הַיּוֹם כָּל בֹּקֶר בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה
״הוֹדוּ לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״
דָּוִיד רוֹצֶה לִבְנוֹת בַּיִת לַה׳ – נָתָן אוֹמֵר לוֹ ׳לֹא אַתָּה תִבְנֶה׳, וְה׳ מַבְטִיחַ לוֹ בַּיִת אַחֵר, וְדָוִיד עוֹמֵד לְהוֹדוֹת בְּעַנְוָה
״מִי אֲנִי ה׳ אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם״
דָּוִיד קוֹנֶה אֶת הַגֹּרֶן שֶׁבּוֹ יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ׳בְּכֶסֶף מָלֵא׳, וּמַכִּין לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַבִּנְיָן
״וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית ה׳״
דָּוִיד מְסַדֵּר אֶת הַלְוִיִּם, הַכֹּהֲנִים וְהַמְשׁוֹרְרִים לִקְרַאת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כָּל אֶחָד בְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁלּוֹ, מַעֲרָכָה שֶׁל שִׁירָה וְשֵׁרוּת
״וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה׳ וְכֵן לָעָרֶב״
דָּוִיד הַזָּקֵן עוֹמֵד עַל רַגְלָיו לִפְנֵי כָּל הָעָם, מַכְרִיז עַל שְׁלֹמֹה וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ לְהַכִּיר אֶת ה׳ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם
״וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה״
הָעָם מִתְנַדֵּב לַמִּקְדָּשׁ בְּלֵב שָׁלֵם, דָּוִיד מְבָרֵךְ אֶת ה׳ ׳לְךָ ה׳ הַגְּדֻלָּה׳ וְאוֹמֵר ׳כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ׳, וּשְׁלֹמֹה מוּמְלָךְ
״כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ״
אֵין נוֹשֵׂא לַפֶּרֶק הַזֶּה.
לְפִי סֵדֶר הַפְּרָקִים, עִם נְקֻדּוֹת וְלוּחַ מִצְטַיְּנִים.





























אֵין מִשְׂחָק לַפֶּרֶק הַזֶּה.
🎮 לְדַף הַמִּשְׂחָקִים הַמָּלֵא ←