נחמיה בן חכליה היה שר המשקים של ארתחשסתא מלך פרס. כששמע שחומת ירושלים פרוצה, ביקש מהמלך רשות לעלות ולבנות אותה. בירושלים עמד בראש הבונים מול האויבים, והחומה נשלמה בעשרים וחמישה באלול, בתוך חמישים ושניים יום (נחמיה ו, טו).