רבי שבתי הכהן, הש"ך, היה דיין בווילנה, ובגיל עשרים וארבע הדפיס את ספרו "שפתי כהן" על השולחן ערוך, שנלמד עד היום בידי כל פוסק. בגזירות של שנות ת"ח–תט"ו גלה מווילנה, ונפטר בעיר הלישוי שבמורביה בגיל צעיר.