📯 מִצְוַת הַשּׁוֹפָר

מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה: ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״. שִׂים לֵב: הַמִּצְוָה הִיא לִשְׁמֹעַ, וְלֹא לִתְקֹעַ. לָכֵן צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר עַצְמוֹ. מִי שֶׁשָּׁמַע רַק הֵד, אוֹ קוֹל מְעֹרָב בְּהֵד – לֹא יָצָא.

מִן הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת, וְלִפְנֵי כָּל תְּרוּעָה וְאַחֲרֶיהָ – תְּקִיעָה. כָּל ״יְחִידָה״ כָּזוֹ מְסַפֶּרֶת סִפּוּר. הַתְּקִיעָה הָרִאשׁוֹנָה – הַנְּשָׁמָה הַיְּשָׁרָה וְהַטְּהוֹרָה, כְּמוֹ יֶלֶד רַךְ שֶׁעוֹד לֹא חָטָא. הַתְּרוּעָה – הַקְּשָׁיִים וְהַנְּפִילוֹת שֶׁבַּחַיִּים, כַּאֲנָחָה וּכְבֶכִי. וְהַתְּקִיעָה הָאַחֲרוֹנָה – הַיֹּשֶׁר שֶׁחוֹזֵר אַחֲרֵי הַתְּשׁוּבָה.

הַתְּרוּעָה הִיא קוֹל שֶׁל צַעַר, וּבְמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים נוֹצַר סָפֵק אֵיךְ הִיא צְרִיכָה לְהִשָּׁמַע: כְּמוֹ אֲנָחוֹת (שְׁבָרִים), כְּמוֹ בֶּכִי (תְּרוּעָה), אוֹ שְׁנֵיהֶם יַחַד. רַבִּי אַבָּהוּ תִּקֵּן בְּעִירוֹ קֵיסָרִי לִתְקֹעַ אֶת שְׁלָשְׁתָּם, וְכָל הַקְּהִלּוֹת קִבְּלוּ אֶת תַּקָּנָתוֹ. הַסֵּדֶר: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תשר״ת (תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה, תְּקִיעָה), שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תש״ת וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים תר״ת. מִן הַתּוֹרָה – תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת, וְהַיּוֹם חַיָּבִים שְׁלֹשִׁים.

תְּרוּעָה – קוֹלוֹת קְצָרִים וּרְצוּפִים, כְּמוֹ בֶּכִי. כָּל קוֹל קָצָר כָּזֶה נִקְרָא ״טְרוּמִיט״, וְתוֹקְעִים לְפָחוֹת תִּשְׁעָה. שְׁבָרִים – שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת בֵּינוֹנִיִּים, כְּמוֹ אֲנָחָה, וְכָל שֶׁבֶר אָרֹךְ כְּמוֹ שְׁלֹשָׁה טְרוּמִיטִין. תְּקִיעָה – קוֹל אָרֹךְ וּפָשׁוּט, וְהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲרֻכָּה לְפָחוֹת כְּמוֹ הַתְּרוּעָה שֶׁבְּאוֹתָהּ יְחִידָה. מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְכָל הַדֵּעוֹת – מַאֲרִיךְ בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל תשר״ת חָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת, וּבַתְּקִיעוֹת שֶׁל תש״ת וְתר״ת – שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת וָחֵצִי. גַּם כְּשֶׁהַקּוֹל מִשְׁתַּנֶּה בְּאֶמְצַע הַתְּקִיעָה, מֵעָבֶה לְדַק אוֹ מִצָּלוּל לְצָרוּד – הַתְּקִיעָה כְּשֵׁרָה.

בְּכָל יְחִידָה מַפְסִיקִים כְּדֵי נְשִׁימָה בֵּין הַתְּקִיעָה הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁבָרִים אוֹ לַתְּרוּעָה, וְשׁוּב לִפְנֵי הַתְּקִיעָה הָאַחֲרוֹנָה. אֲבָל בְּאֶמְצַע הַשְּׁבָרִים אוֹ בְּאֶמְצַע הַתְּרוּעָה אָסוּר לְהַפְסִיק לִנְשִׁימָה. וּבֵין הַשְּׁבָרִים לַתְּרוּעָה שֶׁל תשר״ת: בַּתְּקִיעוֹת שֶׁלִּפְנֵי מוּסָף לֹא נוֹשְׁמִים, וּבַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ מוּסָף נוֹשְׁמִים – כְּדֵי לָצֵאת לְכָל הַשִּׁיטוֹת.

חֲכָמִים תִּקְּנוּ לִתְקֹעַ בְּתוֹךְ תְּפִלַּת מוּסָף, עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. וְעוֹד תִּקְּנוּ לִתְקֹעַ לִפְנֵי מוּסָף, וְהִתִּירוּ לַשּׁוֹמְעִים לָשֶׁבֶת בַּתְּקִיעוֹת הָאֵלֶּה. לָכֵן הֵן נִקְרָאוֹת ״תְּקִיעוֹת דִּמְיֻשָּׁב״.

כִּמְעַט בְּכָל הַקְּהִלּוֹת תּוֹקְעִים הַיּוֹם מֵאָה תְּקִיעוֹת, בְּעִקְבוֹת הָאֲרִ״י הַקָּדוֹשׁ: שְׁלֹשִׁים לִפְנֵי מוּסָף, שְׁלֹשִׁים בַּחֲזָרַת הַשַּׁ״ץ שֶׁל מוּסָף – עֶשֶׂר אַחֲרֵי כָּל אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת – וְעוֹד אַרְבָּעִים. בַּתְּקִיעוֹת שֶׁל תְּפִלַּת הַלַּחַשׁ יֵשׁ שְׁנֵי מִנְהָגִים:

מִי שֶׁמִּתְאַמֵּן לִתְקֹעַ, וְיָצְאוּ לוֹ תְּקִיעוֹת כְּשֵׁרוֹת – לֹא יָצָא, כִּי לֹא הִתְכַּוֵּן לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה. וּמִי שֶׁשָּׁמַע מִבֵּיתוֹ אֶת הַתְּקִיעוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלֹא כִּוֵּן לָצֵאת בָּהֶן – לֹא יָצָא. הַתּוֹקֵעַ מְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת כָּל הַשּׁוֹמְעִים, גַּם מִי שֶׁעוֹמֵד בַּחוּץ, וְהַשּׁוֹמֵעַ מְכַוֵּן לָצֵאת. בְּדִיעֲבַד מַסְפִּיקָה ״כַּוָּנָה רְדוּמָה״: אִם יִשְׁאֲלוּ אֶת הַשּׁוֹמֵעַ לָמָּה בָּא, יַעֲנֶה – כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה.

לִפְנֵי הַתְּקִיעוֹת מְבָרְכִים שְׁתֵּי בְּרָכוֹת: ״לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר״ וְ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי יֵשׁ שְׁנֵי מִנְהָגִים בְּבִרְכַּת ״שֶׁהֶחֱיָנוּ״:

תּוֹקְעִים בַּיּוֹם, כִּי כָּתוּב ״יוֹם תְּרוּעָה״. הַזְּמַן מַתְחִיל בְּהָנֵץ הַחַמָּה, וּמִי שֶׁתָּקַע כְּבָר מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר – יָצָא. מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע עַד הַשְּׁקִיעָה – יִשְׁמַע בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּלִי בְּרָכָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ עִם הַצִּבּוּר, רָאוּי שֶׁיִּשְׁמַע אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ הַשָּׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם.

נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִמִּצְוַת הַשּׁוֹפָר, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ. אֲבָל מִי שֶׁשּׁוֹמַעַת – מְקַיֶּמֶת מִצְוָה וּמְקַבֶּלֶת שָׂכָר, וְרֹב נְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגוֹת לִשְׁמֹעַ שׁוֹפָר. בַּבְּרָכָה יֵשׁ שְׁנֵי מִנְהָגִים:

יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל חִנּוּךְ – כְּשֶׁהוּא מֵבִין שֶׁמִּצְוָה לִשְׁמֹעַ תשר״ת, תש״ת וְתר״ת – מִצְוָה לְחַנְּכוֹ לִשְׁמֹעַ שׁוֹפָר. גַּם יֶלֶד קָטָן יוֹתֵר שֶׁמַּצְלִיחַ לַעֲמֹד בְּשֶׁקֶט – טוֹב לְהָבִיא אוֹתוֹ. אֲבָל יֶלֶד שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לִשְׁתֹּק – אָסוּר לְהָבִיא אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּזְמַן הַתְּקִיעוֹת וְהַתְּפִלָּה. וְאַחֲרֵי הַתְּקִיעוֹת? גְּדוֹלִים לֹא תּוֹקְעִים בְּלִי צֹרֶךְ, אֲבָל אֶת הַיְּלָדִים מְעוֹדְדִים לִתְקֹעַ כָּל הַיּוֹם – רַק לֹא כְּשֶׁאֲנָשִׁים יְשֵׁנִים.

צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ כָּל תְּקִיעָה מִתְּחִלָּתָהּ וְעַד סוֹפָהּ, וּמִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת הַהַתְחָלָה אוֹ אֶת הַסּוֹף – לֹא יָצָא. לָכֵן כָּל הַקָּהָל שׁוֹמֵר עַל שֶׁקֶט גָּמוּר, וּמִי שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּעֵל – מִתְאַפֵּק עַד סוֹף הַתְּקִיעוֹת. וּמִכֵּיוָן שֶׁהַבְּרָכָה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּקִיעוֹת חָלָה גַּם עַל הַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּמוּסָף, לֹא מְדַבְּרִים עַד שֶׁמִּסְתַּיְּמוֹת הַתְּקִיעוֹת שֶׁל מוּסָף.

נוֹהֲגִים לְמַנּוֹת לְתוֹקֵעַ אָדָם צַדִּיק, בֶּן תּוֹרָה וּבַעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל לֹא עוֹשִׂים עַל כָּךְ מַחֲלֹקֶת. מַחֲזִיקִים אֶת הַשּׁוֹפָר כְּשֶׁהַצַּד הָרָחָב פּוֹנֶה לְמַעְלָה: ״עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה״. רַב אוֹ תַּלְמִיד חָכָם מַקְרִיא לַתּוֹקֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת מִלָּה בְּמִלָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה. רַבִּים מֵהַתּוֹקְעִים לוֹקְחִים שְׁנֵי שׁוֹפָרוֹת, לְמִקְרֶה שֶׁיִּתְקַשּׁוּ לִתְקֹעַ בְּאֶחָד. אָדָם אֶחָד תּוֹקֵעַ אֶת כָּל הַתְּקִיעוֹת, וְאִם נֶחְלַשׁ – אַחֵר מַמְשִׁיךְ בִּמְקוֹמוֹ.

יֵשׁ נוֹהֲגִים, בְּעִקָּר בַּיְשִׁיבוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִים בַּתְּפִלָּה, לְקַדֵּשׁ וְלִטְעֹם מַשֶּׁהוּ אַחֲרֵי שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק לִקְרַאת מוּסָף. אָסוּר לִקְבֹּעַ סְעוּדָה לִפְנֵי מִצְוָה, אֲבָל טְעִימָה קְטַנָּה מֻתֶּרֶת: לְכַתְּחִלָּה אוֹכְלִים מִזּוֹנוֹת כְּבֵיצָה וְלֹא יוֹתֵר. פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים קַלִּים אֶפְשָׁר מְעַט יוֹתֵר, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה, כְּדֵי לֹא לְהִתְעַיֵּף. בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא מַאֲרִיכִים בַּתְּפִלָּה – עָדִיף שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק לְקִדּוּשׁ.

מִן הַתּוֹרָה תּוֹקְעִים גַּם בְּשַׁבָּת, אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לִתְקֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּקְעוּ גַּם בְּשַׁבָּת. אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִתְקֹעַ בַּמָּקוֹם שֶׁל בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל. הַיּוֹם אֵין בֵּית דִּין כָּזֶה, וְלָכֵן לֹא תּוֹקְעִים בְּשׁוּם מָקוֹם.

״יְחִידָה״ הִיא תשר״ת אֶחָד, תש״ת אֶחָד אוֹ תר״ת אֶחָד. תּוֹקֵעַ שֶׁהִתְבַּלְבֵּל וְתָקַע בְּכַוָּנָה קוֹל זָר בְּאֶמְצַע הַיְּחִידָה – חוֹזֵר לַתְּקִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אוֹתָהּ יְחִידָה, אֲבָל לְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹזֵר לִתְחִלַּת כָּל הַסֵּדֶר. וּמִי שֶׁנִּסָּה לִתְקֹעַ כָּרָאוּי, וְיָצָא לוֹ בְּלִי כַּוָּנָה קוֹל לֹא נָכוֹן – נוֹשֵׁם וְתוֹקֵעַ שׁוּב רַק אֶת הַקּוֹל שֶׁהָיָה צָרִיךְ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַיְּחִידָה.

שׁוֹפָר הוּא קֶרֶן חֲלוּלָה שֶׁגְּדֵלָה עַל רֹאשׁ שֶׁל בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה. קֶרֶן שֶׁל פָּרָה פְּסוּלָה, כִּי הִיא נִקְרֵאת ״קֶרֶן״ וְלֹא ״שׁוֹפָר״. גַּם קַרְנֵי אַיָּלִים פְּסוּלוֹת, כִּי הֵן עֶצֶם מָלֵא וְאֵין בָּהֶן חָלָל. מִצְוָה שֶׁהַשּׁוֹפָר יִהְיֶה כָּפוּף, וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר – שׁוֹפָר כָּפוּף שֶׁל אַיִל. אִם צָרִיךְ לִבְחֹר בֵּין שׁוֹפָר כָּפוּף שֶׁאֵינוֹ שֶׁל אַיִל לְבֵין שׁוֹפָר יָשָׁר שֶׁל אַיִל – עָדִיף הַכָּפוּף. שׁוֹפָר שֶׁ״הָפְכוּ״ אוֹתוֹ בְּחִמּוּם – פָּסוּל, וְלָכֵן קוֹנִים שׁוֹפָר מֵאָדָם נֶאֱמָן.

הַשּׁוֹפָר צָרִיךְ לִהְיוֹת אָרֹךְ לְפָחוֹת טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַיָּד שֶׁאוֹחֶזֶת בּוֹ. קוֹל גָּבוֹהַּ מְאֹד, נָמוּךְ מְאֹד אוֹ צָרוּד – כָּשֵׁר. שׁוֹפָר שֶׁהִדְבִּיקוּ לוֹ חֲתִיכָה, אֲפִלּוּ קְטַנָּה, אוֹ שֶׁהֶאֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְּמַתֶּכֶת אוֹ בִּפְלַסְטִיק – פָּסוּל. מֻתָּר לַחֲקֹק עַל הַשּׁוֹפָר צוּרוֹת, אֲבָל לֹא מְצַיְּרִים עָלָיו, שֶׁמָּא הַצֶּבַע יְשַׁנֶּה אֶת קוֹלוֹ. וְאִם קִצְּרוּ אוֹתוֹ וְנִשְׁאַר טֶפַח – כָּשֵׁר.