מִי שֶׁמּוֹצֵא חָמֵץ בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב – אָסוּר לוֹ לִשְׂרֹף אוֹתוֹ, וְגַם אָסוּר לְטַלְטֵל אוֹתוֹ, כִּי הוּא מֻקְצֶה. לָכֵן מְכַסִּים אוֹתוֹ בִּכְלִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בְּטָעוּת, וּמִיָּד בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת אוֹ הֶחָג – שׂוֹרְפִים. וּמָה אִם שָׁכַח גַּם לְבַטֵּל אֶת חֲמֵצוֹ לִפְנֵי פֶּסַח?
🤔 לָמָּה? מִי שֶׁלֹּא בִּטֵּל, עוֹבֵר בְּכָל רֶגַע עַל ״לֹא יֵרָאֶה״ וְ״לֹא יִמָּצֵא״ – אִסּוּרֵי תּוֹרָה. אִסּוּר מֻקְצֶה הוּא מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלָכֵן רַבִּים הִתִּירוּ לוֹ לְטַלְטֵל.
🔀 שְׁנֵי מִנְהָגִים – וּשְׁנֵיהֶם כַּהֲלָכָהלְדַעַת פּוֹסְקִים רַבִּים מֻתָּר לָקַחַת אֶת הֶחָמֵץ, לְפוֹרֵר אוֹתוֹ מְעַט וּלְהוֹרִיד בַּשֵּׁרוּתִים – כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה.
וְיֵשׁ מַחְמִירִים לֹא נוֹגְעִים בַּמֻּקְצֶה, וּמְחַכִּים עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת – וְאָז מְבַעֲרִים.