כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ שֶׁהַמְּכִירָה הִיא רַק ״הַעֲרָמָה״, כִּי בָּרוּר שֶׁהֶחָמֵץ יַחֲזֹר לַיְּהוּדִי. אֲבָל דַּעַת הַפּוֹסְקִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, שֶׁסּוֹמְכִים עַל הַמְּכִירָה: הִיא מְכִירָה מִשְׁפָּטִית אֲמִתִּית, וְאַחֲרֵי פֶּסַח הַגּוֹי רַשַּׁאי לְהַחְלִיט שֶׁהוּא לֹא מוֹכֵר אֶת הֶחָמֵץ בַּחֲזָרָה. לָכֵן מְדַקְדְּקִים בְּכָל הַפְּרָטִים: עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּכָל סוּגֵי הַקִּנְיָנִים, גַּם לְפִי חֻקֵּי הַמְּדִינָה, וּמַשְׂכִּירִים לַגּוֹי אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מֻנָּח הֶחָמֵץ.
🤔 לָמָּה? כְּשֶׁהַגּוֹי שׂוֹכֵר אֶת הַמָּקוֹם, הֶחָמֵץ נִמְצָא בִּרְשׁוּתוֹ – כְּמוֹ בְּכָל מְכִירָה רְגִילָה, שֶׁהַקּוֹנֶה לוֹקֵחַ אֶת מָה שֶׁקָּנָה. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא מוֹכְרִים קַרְקַע לְגוֹי, וְלָכֵן רַק מַשְׂכִּירִים לוֹ אֶת הַמָּקוֹם.