כשחל י"ד בניסן בשבת, כיוון שאי אפשר לבדוק את החמץ ולבערו ביום י"ד, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. לאחר הבדיקה מבטלים את החמץ כמו בכל השנים. למחרת ביום שישי שורפים את החמץ שנמצא, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים (שו"ע או"ח תמד, א-ב). ומשיירים חמץ לשתי סעודות ראשונות של שבת.
אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שהיינו אוכלים מצות בסעודות השבת, כדי שלא להיכנס לבעיות חמץ. אבל כיוון שאסור לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה (לעיל יג, ו, 6), חייבים להשאיר לחם חמץ לשתי הסעודות הראשונות של שבת. כדי שלא להסתבך בתבשילי חמץ, רבים נוהגים לבשל לשבת תבשילים כשרים לפסח, ומתחילים את הסעודה בקידוש ובאכילת פת עם ממרח או סלט באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, ולאחר שמסיימים לאכול את הפת, מנקים את הידיים והבגדים, ועוברים לאכול במקום הקבוע לאכילה בפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה.
את הסעודה הראשונה אוכלים בליל שבת, והשנייה בשבת בבוקר, וצריך להספיק לסיימה עד סוף שעה רביעית זמנית של היום, שאז הוא סוף זמן אכילת חמץ (כפי שמודפס בלוחות. עי' לעיל ג, ו). לשם כך צריך להקדים את תפילת שחרית של אותה השבת.
לאחר הסעודה השנייה, אוספים את כל שיירי החמץ מהקערות ומהמפה, וכיוון שאסור לשרוף את החמץ בשבת, טוב להשליכם לבית הכסא, ובזה יתבערו מהעולם. כדי להקל על ביעור החמץ, נוהגים לתכנן היטב את מאכלי השבת, כך שיהיה קל לאסוף את שיירי החמץ שלהם ולבערם. אח"כ צריך לבטל את החמץ, וצריך לומר את הביטול עד סוף שעה חמישית.
לאחר הסעודה השנייה יצחצחו היטב את השיניים (לעיל יא, יב).
בסעודה השלישית ישנה בעיה, חמץ אסור לאכול כבר מסוף השעה הרביעית, ומצה אסורה בכל יום י"ד. וכיוון שכך יוצאים ידי סעודה שלישית בבשר ודגים, או במיני פירות (שו"ע או"ח תמד, א). וכן מותר לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים מותר גם לבשל מצות שלמות ולאוכלן. ואין להרבות באכילה בסעודה שלישית, כדי שבערב יהיה כח לאכול את המצה לתאבון. יש עוד עצות לרוצים לבער את כל החמץ לפני השבת, כמבואר בהערה.
מקדימים תענית בכורות ליום חמישי, י"ב ניסן (רמ"א ושו"ע או"ח תע, ב). וכבר למדנו (יג, ה) שכיום נוהגים לסיים מסכת במקום לצום.
כדי שלא לעכב את תחילת הסדר, ראוי להכין את כל מה שצריך לליל הסדר מיום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור, הזרוע, ואח"כ להקפיאם או להניחם במקרר. ורק לאחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב. גם את שולחן ליל הסדר אסור לערוך בשבת, מפני שאסור להכין משבת ליום טוב, אלא צריך לעורכו מיד אחר צאת השבת. אם לא הכינו את התבשילים והקערה לפני השבת, יש להכינם לאחר צאת השבת.
יש להכין לפני השבת מערכת פמוטים כפולה, לשבת וליום טוב, מפני שאסור להדביק את הנרות ביום טוב. ואם לא הכינו, מותר לתקוע את הנרות בפמוטים בלא להדביקם (פנה"ל מועדים ב, ב).
| 1 | כשחל י״ד בשבת – בודקים חמץ בברכה בליל י״ג ומבטלים; שורפים ביום שישי, וטוב עד שעה שישית כדי שלא יטעו בשאר השנים. פניני הלכה, פסח יד, א; שו״ע או״ח תמד, א–ב |
| 2 | משיירים חמץ לשתי הסעודות הראשונות, כי מצה אסורה ביום י״ד (פניני הלכה יג, ו). נוהגים לבשל תבשילים כשרים לפסח, לאכול את הפת בחדר שאינו מיועד לפסח, לנקות ידיים ובגדים ולעבור למקום הפסח. את סעודת הבוקר מסיימים עד סוף שעה רביעית, ולכן מקדימים שחרית. פניני הלכה, פסח יד, א |
| 3 | אחר הסעודה השנייה אוספים את השיירים ומשליכים לבית הכסא; מבטלים עד סוף שעה חמישית; מצחצחים שיניים. מתכננים מראש מאכלים שקל לאסוף את שייריהם. פניני הלכה, פסח יד, א; ועי׳ שם יא, יב |
| 4 | סעודה שלישית – בבשר ודגים או פירות; מותרות קציצות מבושלות מקמח מצה, ולדעת רבים גם מצה שלמה מבושלת. לא מרבים, כדי לאכול מצה לתיאבון. פניני הלכה, פסח יד, א; שו״ע או״ח תמד, א |
| 5 | מקדימים תענית בכורות ליום חמישי, י״ב בניסן; וכיום נוהגים לסיים מסכת במקום לצום. פניני הלכה, פסח יד, ב; שו״ע ורמ״א או״ח תע, ב; ועי׳ שם יג, ה ➕ הטעם שאין מתענים בשבת (ולא בערב שבת, כדי שלא להיכנס לשבת בתענית) – ראו משנה ברורה תע, ט. (מקור חיצוני – לא מופיע בנוסח פניני הלכה). |
| 6 | מכינים מיום שישי את התבשילים, החרוסת, המרור והזרוע, ומקררים או מקפיאים; מוציאים רק אחר צאת השבת, כי אסור להכין משבת ליום טוב. גם את השולחן עורכים רק אחר צאת השבת. מכינים מערכת פמוטים כפולה, כי אסור להדביק נרות ביום טוב (ואם לא הכינו – תוקעים בלא הדבקה). פניני הלכה, פסח יד, ב; פניני הלכה מועדים ב, ב |
| פתיחה | מציגים לוח שנה שבו י״ד בניסן חל בשבת ושואלים: ״אילו בעיות יש לנו השנה?״ אוספים את הבעיות על הלוח (בדיקה, שריפה, סעודות, צום בכורות, הכנת השולחן). |
| פעילות | ״לוח זמנים לסוף שבוע מיוחד״: כל קבוצה מקבלת טבלה של חמישי–שישי–שבת–מוצאי שבת וכרטיסיות פעולה (בדיקת חמץ, שריפה, סיום מסכת, סעודה עם לחם, השלכה לבית הכסא, ביטול, סעודה שלישית בפירות, עריכת השולחן). מסדרים בזמן הנכון ומסבירים את הסיבה. |
| דיון | מה קורה כששני ״זמנים קדושים״ נפגשים? איך שומרים על כבוד השבת ובכל זאת מגיעים מוכנים לחג? |
| אהבת ה׳ | השבת אינה ״יום הכנה״ לפסח – היא מתנה בפני עצמה. כל ילד כותב: ״בשבת שלפני פסח אשמור על...״. |
🎯 https://www.kol-toda.co.il/halacha-quiz/pesach-04.html – חידון בשלוש רמות על הפרק (kol-toda.co.il/halacha-quiz)