🌿 חַג הַסֻּכּוֹת – זְמַן שֶׁל שִׂמְחָה

לֶחָג יֵשׁ שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: ״חַג הַסֻּכּוֹת״ – עַל שֵׁם מִצְוַת הַסֻּכָּה. ״חַג הָאָסִיף״ – כִּי בּוֹ מְסַיְּמִים לֶאֱסֹף אֶת הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת מִן הַשָּׂדוֹת אֶל הַבָּתִּים וְהַמַּחְסָנִים. וְלִפְעָמִים הוּא נִקְרָא פָּשׁוּט ״הֶחָג״ – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג״.

בְּחַג הַסֻּכּוֹת יֵשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גְּדוֹלִים, וְכֻלָּם קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה: קְדֻשַּׁת הַיָּמִים – הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֵם יָמִים טוֹבִים, וּבְחֹל הַמּוֹעֵד נִמְנָעִים מֵחֵלֶק מִן הַמְּלָאכוֹת; מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים; וּמִצְוַת הַסֻּכָּה, שֶׁעַל שְׁמָהּ נִקְרָא הֶחָג.

בְּחַג הַפֶּסַח הַתּוֹרָה לֹא הִזְכִּירָה שִׂמְחָה, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הִיא הִזְכִּירָה שִׂמְחָה פַּעַם אַחַת, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת – שָׁלֹשׁ פְּעָמִים! עַכְשָׁו כְּבָר אָסַפְנוּ אֶת כָּל הַיְּבוּל שֶׁל הַשָּׁנָה, וְגַם עָבַרְנוּ אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְנִקִּינוּ אֶת הַלֵּב בִּתְשׁוּבָה – וְהַשִּׂמְחָה שְׁלֵמָה.

כְּשֶׁאָדָם אוֹסֵף יְבוּל רַב, הוּא שָׂמֵחַ מְאוֹד. כְּדֵי שֶׁהַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה, הַתּוֹרָה צִוְּתָה לִטֹּל אַרְבָּעָה מִינִים – תּוֹדָה לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְקַיֵּם אוֹתוֹ. וּמְנַעְנְעִים אוֹתָם לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה – כִּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל הָרוּחוֹת שַׁיָּכִים לַה׳. וְיֵשׁ בְּכָךְ גַּם תְּפִלָּה: שֶׁהַיְּבוּל שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה יַצְלִיחַ, וְשֶׁה׳ יַצִּיל אוֹתָנוּ מֵרוּחוֹת רָעוֹת.

הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: ״לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״. לְדַעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – הַכַּוָּנָה לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהֵגֵנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. לְדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא – לַסֻּכּוֹת מַמָּשׁ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה זוֹכְרִים שֶׁהִיא זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד וְגַם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. וּמִי שֶׁשָּׁכַח לְכַוֵּן לָזֶה – יָצָא, אִם יָדַע שֶׁהוּא מְקַיֵּם מִצְוַת ה׳.

יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם בָּאָבִיב, בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. אָז לָמָּה יוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה בַּסְּתָו? כִּי בָּאָבִיב, כְּשֶׁנָּעִים בַּחוּץ, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בּוֹנִים סֻכּוֹת לַהֲנָאָתָם, וְלֹא הָיוּ רוֹאִים שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה.

דַּוְקָא כְּשֶׁאָסַפְנוּ אֶת כָּל הַיְּבוּל וְהַמַּחְסָנִים מְלֵאִים, יוֹצְאִים לַסֻּכָּה – בַּיִת קָטָן וַאֲרָעִי. הַתּוֹרָה הִזְהִירָה שֶׁכְּשֶׁיִּהְיוּ לָנוּ בָּתִּים טוֹבִים וְשֶׁפַע, לֹא נֹאמַר: ״כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה״. בַּסֻּכָּה אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים שֶׁלֹּא הַקִּירוֹת הַחֲזָקִים שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ – ה׳ שׁוֹמֵר עָלֵינוּ.

מִצְוַת הַסֻּכָּה מְיֻחֶדֶת: כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים בָּהּ – אוֹכְלִים, שׁוֹתִים, מְשׂוֹחֲחִים וִישֵׁנִים – הוֹפֵךְ לְמִצְוָה. חַכְמֵי הַקַּבָּלָה אָמְרוּ שֶׁהַסֻּכָּה הִיא ״אוֹר מַקִּיף״ – אוֹר שֶׁעוֹטֵף אוֹתָנוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, גָּדוֹל יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהָבִין.

אָמְרוּ חֲכָמִים: ״רְאוּיִים כָּל יִשְׂרָאֵל לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת״. בְּחַג הָאָסִיף נֶאֱסָפִים יַחַד כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים – וְכָךְ מִתְגַּלָּה הָאַחְדוּת. וְעוֹד אָמְרוּ: מִי שֶׁמְּקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָגֵן עָלָיו לֶעָתִיד לָבוֹא.

רַבִּים נוֹהֲגִים לִקְרֹא בְּסֻכּוֹת אֶת מְגִלַּת קֹהֶלֶת. הַמְּגִלָּה מְלַמֶּדֶת שֶׁעֹשֶׁר, בָּתִּים גְּדוֹלִים וּבְגָדִים יָפִים הֵם ״הֲבֵל הֲבָלִים״ – וְרַק דָּבָר אֶחָד חָשׁוּב בֶּאֱמֶת: ״אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״. וְהִיא מְלַמֶּדֶת אֵיךְ לִשְׂמֹחַ בֶּאֱמֶת – בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה.

בְּכָל הַשָּׁנָה נִסְּכוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ יַיִן, וְרַק בְּסֻכּוֹת נִסְּכוּ גַּם מַיִם – מַיִם שֶׁשָּׁאֲבוּ מִמַּעְיַן הַשִּׁילוֹחַ. עַל הַשְּׁאִיבָה הַזּוֹ הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל הַלַּיְלָה: מְנוֹרוֹת זָהָב עֲנָקִיּוֹת הֵאִירוּ אֶת כָּל חַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הַלְוִיִּם נִגְּנוּ בַּחֲלִילִים וּבְכִנּוֹרוֹת, וַחֲכָמִים וַחֲסִידִים רָקְדוּ עִם אֲבוּקוֹת שֶׁל אֵשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה זוֹרֵק שְׁמוֹנֶה אֲבוּקוֹת וְתוֹפֵס אוֹתָן. כָּל הָעָם, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, בָּאוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלּוּת רֹאשׁ, בָּנוּ מִרְפָּסוֹת: הַנָּשִׁים עָמְדוּ לְמַעְלָה וְהַגְּבָרִים לְמַטָּה. אָמְרוּ חֲכָמִים: ״מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה – לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו״.

גַּם הַיּוֹם עוֹרְכִים בְּלֵילוֹת חֹל הַמּוֹעֵד שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ, עִם נְגִינָה וְרִקּוּדִים. אֵין חוֹבָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ מִצְוָה: גַּם ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״, וְגַם זִכָּרוֹן לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁמְּקָרֵב אֶת בִּנְיָנוֹ. יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר בִּתְחִלַּת הַשִּׂמְחָה אֶת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הַמִּזְמוֹרִים שֶׁל ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת״ שֶׁבִּתְהִלִּים.

בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַחַג הִקְרִיבוּ בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעִים פָּרִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בַּשֵּׁנִי שְׁנֵים עָשָׂר, וְכָךְ פּוֹחֲתִים עַד שִׁבְעָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת – פַּר אֶחָד בִּלְבַד, כְּנֶגֶד הָאֻמָּה הַיְּחִידָה – יִשְׂרָאֵל.

מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְשַׁתֵּף בְּשִׂמְחַת הַחַג אֶת הָעֲנִיִּים, הַיְּתוֹמִים וְהַבּוֹדְדִים, וּלְהַזְמִין אוֹתָם לַסֻּכָּה. וּבַזֹּהַר נֶאֱמַר שֶׁמַּזְמִינִים לַסֻּכָּה גַּם ״אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין״ – אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים: שִׁבְעָה צַדִּיקִים, מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וְעַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ. בְּכָל יוֹם אֶחָד מֵהֶם נִכְנָס בָּרֹאשׁ. בְּסִדּוּרִים רַבִּים יֵשׁ נֻסָּח לְהַזְמָנַת הָאוּשְׁפִּיזִין.