🍋 אַרְבַּעַת הַמִּינִים

הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת, וְעַרְבֵי נָחַל״. ״פְּרִי עֵץ הָדָר״ – אֶתְרוֹג; ״כַּפֹּת תְּמָרִים״ – לוּלָב; ״עֲנַף עֵץ עָבֹת״ – הֲדַס; ״עַרְבֵי נָחַל״ – עֲרָבָה. נוֹטְלִים אֶתְרוֹג אֶחָד, לוּלָב אֶחָד, שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת. וּמְבָרְכִים ״עַל נְטִילַת לוּלָב״.

מִן הַתּוֹרָה נוֹטְלִים לוּלָב רַק בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְרַק בַּמִּקְדָּשׁ נוֹטְלִים שִׁבְעָה יָמִים. אַחֲרֵי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶחֱרַב, תִּקֵּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁבְּכָל מָקוֹם יִטְּלוּ לוּלָב שִׁבְעָה יָמִים – זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה: אִם חָסֵר מִין אֶחָד – אֵין מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה בִּשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים. לְכַתְּחִלָּה אוֹגְדִים אֶת הַלּוּלָב עִם הַהֲדַסִּים וְהָעֲרָבוֹת, וְנוֹטְלִים אֶת כֻּלָּם יַחַד. חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁהֵם כְּמוֹ אַרְבָּעָה סוּגִים שֶׁל יְהוּדִים: הָאֶתְרוֹג – יֵשׁ בּוֹ טַעַם וְרֵיחַ, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הַלּוּלָב – טַעַם בְּלִי רֵיחַ, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה. הַהֲדַס – רֵיחַ בְּלִי טַעַם, כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהָעֲרָבָה – לֹא טַעַם וְלֹא רֵיחַ.

הַלּוּלָב רוֹמֵז לַתּוֹרָה וּלְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים. עָלָיו צוֹמְחִים לִשְׁנֵי צְדָדִים, אֲבָל כֻּלָּם צְמוּדִים לְשִׁדְרָה אַחַת, וְהוּא יָשָׁר וּמְכֻוָּן לְמַטָּרָה אַחַת. אָמְרוּ חֲכָמִים: ״מָה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם״.

הַהֲדַס רוֹמֵז לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים: כְּמוֹ שֶׁהָרֵיחַ הַטּוֹב מִתְפַּשֵּׁט סָבִיב – כָּךְ הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל מַעֲשֶׂה טוֹב. הָעֲרָבָה – אֵין בָּהּ טַעַם וְרֵיחַ, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ צְמִיחָה עָצוּם וְחִיּוּת. מִן הַחִיּוּת שֶׁל הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים מִתְחַזְּקִים גַּם הַחֲכָמִים, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים דַּוְקָא מִמִּשְׁפָּחוֹת פְּשׁוּטוֹת צָמְחוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.

מִין נִפְסָל רַק כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי מַשְׁמָעוּתִי: כְּשֶׁהוּא מִין אַחֵר (לִימוֹן בִּמְקוֹם אֶתְרוֹג), כְּשֶׁצּוּרָתוֹ הִשְׁתַּנְּתָה מְאוֹד, כְּשֶׁהוּא קָטָן מִדַּי, כְּשֶׁהוּא יָבֵשׁ לְגַמְרֵי, אוֹ כְּשֶׁחָסֵר מִמֶּנּוּ חֵלֶק. רֹב הַמִּינִים בַּשּׁוּק כְּשֵׁרִים! נוֹהֲגִים לְהַדֵּר וְלִבְחֹר מִינִים יָפִים – אֲבָל אֵין צֹרֶךְ לִהְיוֹת בְּמֶתַח. וְגַם מִין גָּזוּל פָּסוּל.

עָלֵי הַלּוּלָב צוֹמְחִים מִשְּׁנֵי צְדָדָיו וּמְכַסִּים אֶת הַשִּׁדְרָה. לְכַתְּחִלָּה הֵם צְמוּדִים וּסְגוּרִים, כָּךְ שֶׁאִם מַנִּיחִים אֶת הַלּוּלָב עַל הַשֻּׁלְחָן – הֵם נִשְׁאָרִים צְמוּדִים. לוּלָב שֶׁהִתְעַקֵּם מְאוֹד כְּמוֹ מַגָּל – פָּסוּל; לוּלָב שֶׁרֹב עָלָיו הִתְיַבְּשׁוּ וְהִלְבִּינוּ לְגַמְרֵי – פָּסוּל. אֹרֶךְ הַשִּׁדְרָה – לְפָחוֹת אַרְבָּעָה טְפָחִים (כְּ־32 ס״מ). וּמֵהִדּוּרֵי הַלּוּלָב – שֶׁיִּהְיֶה יָשָׁר וְגָבוֹהַּ.

כָּל עָלֶה בַּלּוּלָב בָּנוּי מִשְּׁנֵי עָלִים שֶׁמְּחֻבָּרִים בַּגַּב, כְּמוֹ תְּאוֹמִים – וְזוֹ ״הַתְּיוֹמֶת״. אִם נִפְתְּחָה רֹב הַתְּיוֹמֶת שֶׁל הֶעָלֶה הָאֶמְצָעִי הָעֶלְיוֹן – לֹא נוֹטְלִים אֶת הַלּוּלָב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בִּשְׁאָר הַיָּמִים הוּא כָּשֵׁר. כִּמְעַט כָּל הַלּוּלָבִים כְּשֵׁרִים גַּם לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁהֶעָלֶה יַמְשִׁיךְ לְהִפָּתַח – יָכוֹל לְהַדְבִּיק אוֹתוֹ.

יֵשׁ זַן מְיֻחָד שֶׁל דֶּקֶל שֶׁהוּבָא מֵהָאִיִּים הַקָּנָרִיִּים. הָעָלִים שֶׁלּוֹ קְצָרִים, צְפוּפִים וְרַכִּים, הַשִּׁדְרָה שֶׁלּוֹ רַכָּה וְנוֹטָה, וְהַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ אֵינָם טְעִימִים. לְמַעֲשֶׂה, כִּי הַדָּבָר שָׁנוּי בְּמַחֲלֹקֶת, נָכוֹן לְהִמָּנַע מִלּוּלָב קָנָרִי, וּבִשְׁעַת הַדְּחָק אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַמַּכְשִׁירִים וּלְבָרֵךְ עָלָיו.

״עֲנַף עֵץ עָבֹת״ הוּא הֲדַס שֶׁעָלָיו גְּדֵלִים בִּשְׁלָשׁוֹת – שְׁלֹשָׁה עָלִים בְּאוֹתוֹ גֹּבַהּ, כְּמוֹ קְלִיעָה. אִם שְׁנַיִם יוֹצְאִים יַחַד וְהַשְּׁלִישִׁי לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה – זֶה ״הֲדַס שׁוֹטֶה״, וְהוּא פָּסוּל. אֹרֶךְ כָּל הֲדַס – לְפָחוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים (כְּ־24 ס״מ). הֲדַס שֶׁעָלָיו הִתְיַבְּשׁוּ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁהֵם נִפְרָכִים בַּצִּפֹּרֶן וּלְבָנִים – פָּסוּל. וְאִם יֵשׁ עָלָיו גַּרְגְּרִים אֲדֻמִּים אוֹ שְׁחֹרִים, יוֹתֵר מִן הֶעָלִים – פָּסוּל, עַד שֶׁמּוֹרִידִים אוֹתָם (אֲבָל לֹא בְּיוֹם טוֹב).

לָעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה סִימָנִים: הֶעָלֶה מָשׁוּךְ לְאָרְכּוֹ כְּמוֹ נַחַל, שְׂפַת הֶעָלֶה חֲלָקָה, וְהֶעָנָף אָדֹם קְצָת. יֵשׁ צֶמַח דּוֹמֶה – צַפְצָפָה – שֶׁבִּשְׂפַת עָלֶיהָ יֵשׁ שִׁנַּיִם כְּמוֹ מַסּוֹר, וְהָעָנָף שֶׁלָּהּ יָרֹק – וְהִיא פְּסוּלָה. אֹרֶךְ כָּל עֲרָבָה – לְפָחוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. עֲרָבָה שֶׁרֹב עָלֶיהָ נָשְׁרוּ, אוֹ שֶׁהִתְיַבְּשׁוּ וְהִלְבִּינוּ, אוֹ שֶׁנִּקְטַם הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ – פְּסוּלָה.

״פְּרִי עֵץ הָדָר״ הוּא אֶתְרוֹג, וְזֶה עָבַר בַּמָּסֹרֶת מִדּוֹר לְדוֹר. יֵשׁ אֶתְרוֹגִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, צְהֻבִּים וִירַקְרַקִּים – וְכֻלָּם כְּשֵׁרִים. אֲבָל אֶתְרוֹג שֶׁגָּדַל עַל עֵץ מֻרְכָּב – עַל לִימוֹן אוֹ עַל עֵץ אַחֵר – פָּסוּל. הַיּוֹם הַמְּגַדְּלִים שׁוֹתְלִים עֵצִים שֶׁאֵינָם מֻרְכָּבִים, וְאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַמּוֹכְרִים. וְאֶתְרוֹג בְּלִי פִּטָּם – כָּשֵׁר לְכַתְּחִלָּה, כִּי אֵצֶל רֹב הָאֶתְרוֹגִים הַפִּטָּם נוֹשֵׁר כְּשֶׁהֵם עוֹד קְטַנִּים.

אֶתְרוֹג שֶׁנִּקַּב וְנֶחְסַר מִמֶּנּוּ חֵלֶק – פָּסוּל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְכָשֵׁר בִּשְׁאָר הַיָּמִים. כְּתָמִים רְגִילִים, צְהֻבִּים, אֲפֹרִים אוֹ חוּמִים – אֵינָם פּוֹסְלִים, כִּי כָּךְ טִבְעָם שֶׁל אֶתְרוֹגִים. רַק כֶּתֶם שָׁחֹר אוֹ לָבָן מְשֻׁנֶּה, שֶׁמְּכַסֶּה אֶת רֹב הָאֶתְרוֹג, אוֹ כֶּתֶם בּוֹלֵט עַל הַ״חֹטֶם״ – הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן הַמְּשֻׁפָּע – פּוֹסֵל, וְזֶה נָדִיר מְאוֹד. שׁוֹמְרִים אֶת הָאֶתְרוֹג בְּפִשְׁתָּן אוֹ בְּשַׁרְווּל סְפוֹגִי, כִּי מַכָּה קַלָּה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ כֶּתֶם.

אֶתְרוֹג שָׁחֹר – פָּסוּל. אֶתְרוֹג יָרֹק־שָׁחֹר שֶׁעוֹד לֹא הִבְשִׁיל – פָּסוּל, וְאֶתְרוֹג שֶׁהִצְהִיב עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כָּתֹם – כָּשֵׁר. אֶתְרוֹג קָטָן מִנֶּפַח בֵּיצָה – פָּסוּל, וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁיִּהְיֶה בְּגֹדֶל רָגִיל. אֶתְרוֹג יָבֵשׁ לְגַמְרֵי – פָּסוּל. וְגַם אֶתְרוֹג שֶׁצּוּרָתוֹ מְשֻׁנָּה לְגַמְרֵי – עָגֹל כְּמוֹ כַּדּוּר, אוֹ שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתוֹ בְּתַבְנִית מְרֻבַּעַת – פָּסוּל. אֲבָל אֶתְרוֹג עִם שְׁנֵי רָאשִׁים, כְּמוֹ תְּאוֹמִים – כָּשֵׁר.

״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן״ – בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הַלּוּלָב צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁל מִי שֶׁמְּקַיֵּם בּוֹ אֶת הַמִּצְוָה, וְלֹא שָׁאוּל. לָכֵן בַּעַל הַלּוּלָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לַחֲבֵרוֹ ״בְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר״. בִּשְׁאָר הַיָּמִים אֶפְשָׁר לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה גַּם בְּלוּלָב שָׁאוּל. יֶלֶד שֶׁעוֹד לֹא הִגִּיעַ לְמִצְווֹת יָכוֹל לְקַבֵּל מַתָּנָה, אֲבָל לֹא לָתֵת מַתָּנָה – לָכֵן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן נוֹתְנִים לוֹ אֶת הַלּוּלָב רַק אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַגְּדוֹלִים קִיְּמוּ בּוֹ אֶת הַמִּצְוָה.

מִין גָּזוּל אוֹ גָּנוּב – פָּסוּל כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים, אֲפִלּוּ אִם הוּא יָפֶה וּמְהֻדָּר. מִי שֶׁאֵין לוֹ לוּלָב וְרָאָה לוּלָב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת מִבַּעַל הַלּוּלָב. וְאִם בַּעַל הַלּוּלָב אֵינוֹ שָׁם וְאִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל אוֹתוֹ – מֻתָּר לִטֹּל אֶת הַלּוּלָב מִן הַיּוֹם הַשֵּׁנִי וָהָלְאָה, בְּלִי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וְשׁוֹמְרִים עָלָיו מְאוֹד. אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁבַּעַל הַלּוּלָב מַקְפִּיד עַל חֲפָצָיו – אָסוּר.

״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״ – מִצְוָה לְהַדֵּר וּלְהוֹסִיף עַד שְׁלִישׁ מִמְּחִיר הַמִּצְוָה. לְמָשָׁל: אִם יֵשׁ סֶט בְּשִׁשִּׁים שְׁקָלִים, סֶט יָפֶה יוֹתֵר בִּשְׁמוֹנִים, וְסֶט יָפֶה עוֹד יוֹתֵר בְּמֵאָה – מִצְוַת הַהִדּוּר הִיא לִקְנוֹת אֶת הַסֶּט שֶׁל שְׁמוֹנִים. וּמִי שֶׁמּוֹסִיף יוֹתֵר – ה׳ יְשַׁלֵּם שְׂכָרוֹ, אִם זֶה לֹא עַל חֶשְׁבּוֹן מִצְווֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר אוֹ צָרְכֵי הַבַּיִת. מִי שֶׁמַּצָּבוֹ דָּחוּק – אֵין עָלָיו מִצְוָה לְהוֹסִיף שְׁלִישׁ.