🥚 עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב

הַסְּעוּדָה הָאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי הַצּוֹם, שֶׁאוֹכְלִים אוֹתָהּ אַחֲרֵי חֲצוֹת הַיּוֹם, נִקְרֵאת ״סְעוּדָה מַפְסֶקֶת״. אוֹכְלִים בָּהּ תַּבְשִׁיל אֶחָד בִּלְבַד, וְלֹא אוֹכְלִים בָּשָׂר וְלֹא שׁוֹתִים יַיִן. הַמִּנְהָג הַמְקֻבָּל: בַּצָּהֳרַיִם אוֹכְלִים אֲרוּחָה רְגִילָה עִם כַּמָּה תַּבְשִׁילִים, וְלִקְרַאת הַצּוֹם – אֶת הַסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת. אֲבָל לֹא מַעֲרִימִים: לֹא אוֹכְלִים אֲרוּחָה גְּדוֹלָה סָמוּךְ לַצּוֹם, וּמִיָּד אַחֲרֶיהָ ״סְעוּדָה מַפְסֶקֶת״.

פֵּרוֹת וִירָקוֹת חַיִּים מֻתָּר לֶאֱכֹל בְּלִי הַגְבָּלָה, וְגַם סָלָט יְרָקוֹת. גַּם לֶחֶם, גְּבִינָה, לֶבֶּן וְחֶמְאָה אֵינָם נֶחְשָׁבִים תַּבְשִׁיל. אֲבָל פִּיצָה – כֵּן, בִּגְלַל הַגְּבִינָה שֶׁעָלֶיהָ. גֶּזֶר וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה שֶׁבֻּשְּׁלוּ יַחַד – שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים. גַּם בֵּיצָה קָשָׁה וּבֵיצָה רַכָּה – שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים. אֲבָל אֹרֶז עִם מְעַט בָּצָל, שֶׁהַבָּצָל רַק מוֹסִיף לוֹ טַעַם – תַּבְשִׁיל אֶחָד. נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּגִים, וְנָכוֹן שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹקוֹלָד, חֲטִיפִים וּמַמְתַּקִּים.

הַתַּלְמוּד מְסַפֵּר שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי אָכַל בַּסְּעוּדָה הַזֹּאת פַּת יְבֵשָׁה בְּמֶלַח, יָשַׁב בְּמָקוֹם בָּזוּי, וְשָׁתָה כַּד מַיִם – כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו. אֲבָל הַהַדְרָכָה לְכֻלָּנוּ הִיא לֶאֱכֹל גַּם פֵּרוֹת וִירָקוֹת, כְּדֵי לֶאֱגֹר כֹּחַ לַצּוֹם. רַבִּים אוֹכְלִים אֶת הַתַּבְשִׁיל הָאֶחָד – בֵּיצָה קָשָׁה, וְאֵין אִסּוּר לֶאֱכֹל שְׁתֵּי בֵּיצִים. וְיֵשׁ שֶׁאוֹכְלִים תַּבְשִׁיל עֲדָשִׁים.

בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת יוֹשְׁבִים עַל הַקַּרְקַע, וְלֹא צָרִיךְ לְהָסִיר אֶת הַנַּעֲלַיִם. כָּל אֶחָד יוֹשֵׁב לְבַד בְּפִנָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל הָאָבֵל: ״יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם״. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁשְּׁלֹשָׁה אוֹכְלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – הֵם לֹא מְזַמְּנִים. מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָשֶׁבֶת עַל הַקַּרְקַע, כְּמוֹ חוֹלֶה אוֹ זָקֵן – רַשַּׁאי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא, וְטוֹב שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ.

מִי שֶׁסִּיֵּם אֶת הַסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד – רַשַּׁאי, עַד הַשְּׁקִיעָה. רַק מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַצּוֹם קֹדֶם – אָסוּר לוֹ. בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, מֵחֲצוֹת הַיּוֹם, לוֹמְדִים לְכַתְּחִלָּה דְּבָרִים עֲצוּבִים שֶׁקְּשׁוּרִים לְתִשְׁעָה בְּאָב אוֹ לְהִלְכוֹת אֲבֵלוּת. וּמִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יַגְבִּיל אֶת עַצְמוֹ לַנּוֹשְׂאִים הָאֵלֶּה יִלְמַד פָּחוֹת – מוּטָב שֶׁיִּלְמַד מָה שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ.

אֵין אֲבֵלוּת בְּשַׁבָּת. לָכֵן כְּשֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב חָל בְּשַׁבָּת – הַצּוֹם נִדְחֶה לְיוֹם רִאשׁוֹן, וּבַשַּׁבָּת אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן ״כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בְּשַׁעְתּוֹ״. אוֹכְלִים סְעוּדָה שְׁלִישִׁית כְּבְכָל שַׁבָּת וְשָׁרִים שִׁירֵי שַׁבָּת, אֲבָל מַפְסִיקִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה. נִשְׁאָרִים בְּבִגְדֵי שַׁבָּת וּבְנַעֲלַיִם עַד צֵאת הַשַּׁבָּת. אָז אוֹמְרִים ״בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל״, חוֹלְצִים אֶת הַנַּעֲלַיִם, וּמַחְלִיפִים לְבִגְדֵי חֹל שֶׁכְּבָר לָבְשׁוּ – לֹא מְכֻבָּסִים. עַרְבִית מַתְחִילָה כְּרֶבַע שָׁעָה אַחֲרֵי צֵאת הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁכֻּלָּם יַסְפִּיקוּ לְהַחְלִיף.

כְּשֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב מַתְחִיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִי אֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל עַל הַיַּיִן. לָכֵן: אוֹמְרִים ״בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל״ (וּבִתְפִלַּת עַרְבִית – ״אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ״), וּמֵאָז מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. עַל הַנֵּר מְבָרְכִים ״בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ״ אַחֲרֵי עַרְבִית, לִפְנֵי קְרִיאַת אֵיכָה – וְגַם נָשִׁים וּבָנוֹת מְבָרְכוֹת עַל הַנֵּר. בְּסוֹף הַצּוֹם, לִפְנֵי שֶׁאוֹכְלִים, מַבְדִּילִים עַל הַכּוֹס – רַק ״הַגֶּפֶן״ וְ״הַמַּבְדִּיל״, בְּלִי בְּשָׂמִים וּבְלִי נֵר.