מִי הוּא כְּפוּי טוֹבָה?

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

⚖️ לָמָּה כָּל כָּךְ חָמוּר?

מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שׁוֹאֶלֶת: מִפְּנֵי מָה הָעֹנֶשׁ הַכָּתוּב לִכְפוּיֵי טוֹבָה גָּדוֹל? מִפְּנֵי שֶׁזֶּה דּוֹמֶה לִכְפִירָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

הַנִּימוּק: הָאָדָם שֶׁכּוֹפֶה טוֹבַת חֲבֵרוֹ הַיּוֹם, כּוֹפֶה טוֹבַת קוֹנוֹ מָחָר.

הַכָּרַת הַטּוֹב הִיא תַּרְגִּיל: מִי שֶׁמְּתַרְגֵּל עִם בְּנֵי אָדָם, מַכִּיר טוֹבָה גַּם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כְּפִיַּת טוֹבָה לַחָבֵר מְגַדֶּלֶת כְּפִיַּת טוֹבָה לַה׳.

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

🏺 פַּרְעֹה: מִמִּילָה אַחַת לְמִילָה אַחֶרֶת

הַמִּלָּה ׳לֹא יָדַע׳ מוֹפִיעָה פַּעֲמַיִם: ׳אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף׳ (שְׁמוֹת א׳ ח׳), וְאַחַר כָּךְ ׳לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה׳׳ (שְׁמוֹת ה׳ ב׳).

מִצְרַיִם יָדְעָה אֶת חֶסֶד יוֹסֵף, אֲבָל פַּרְעֹה יָדַע וְלֹא הִשְׁגִּיחַ. מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר טוֹבָה לְאָדָם, בַּסּוֹף לֹא מַכִּיר טוֹבָה גַּם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

חֲכָמִים לָמְדוּ שֶׁהַמִּלָּה הַחוֹזֶרֶת מְרַמֶּזֶת עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים.

מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר טוֹבָה לְאָדָם, סוֹף שֶׁלֹּא יַכִּיר גַּם לַה׳.

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

🪞 נָבָל – נָפַל

הָרַמְבַּ״ן מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק ׳עַם נָבָל וְלֹא חָכָם׳: נִקְרָא שְׁמוֹ נָבָל, כִּי הוּא נָפַל מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם.

מִי שֶׁחָסֵרָה לוֹ מִדָּה אַחַת, הוּא אָדָם פָּגוּם. אֲבָל מִי שֶׁהוּא כְּפוּי טוֹבָה – נֶעֱקַר מִשֵּׁם אָדָם.

זֶה מַסְבִּיר לָמָּה הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: ׳הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ׳, כִּי ה׳ הוֹלִיד וְגִדֵּל אוֹתָנוּ.

הָאָדָם נִמְדָּד בְּהַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ.

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

🍞 לֶחֶם וּמַיִם

עַמּוֹן וּמוֹאָב לֹא הָיוּ מִקָּהָל ה׳, ׳עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ׳. הֵם הָיוּ צֶאֱצָאֵי לוֹט, שֶׁאַבְרָהָם הִצִּיל מִן הַשְּׁבִי.

הֵם הָיוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְגַם בְּלִי שֶׁהֵם הִכִּירוּ אֶת אַבְרָהָם בְּעַצְמָם.

וְהֵם גַּם עָשׂוּ רָעָה: בִּלְעָם נִשְׂכַּר כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל.

חִיּוּב הַכָּרַת הַטּוֹב נִמְשָׁךְ גַּם לְצֶאֱצָאִים שָׁנִים רַבּוֹת.

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

🐴 בִּלְעָם וְהָאָתוֹן

בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ה׳ י״ט) מַשְׁוִים אֶת תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם. תַּלְמִידֵי אַבְרָהָם: עַיִן טוֹבָה, רוּחַ נְמוּכָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה.

בִּלְעָם, לְעֻמַּת זֹאת, שָׁכַח אֶת הָאָתוֹן: הוּא רָצָה לִפְגֹּעַ בָּהּ בִּגְלַל פַּעַם אַחַת שֶׁהִרְגִּיזָה אוֹתוֹ, וְלֹא זָכַר אֶת כָּל מַה שֶׁשֵּׁרְתָה אוֹתוֹ כָּל חַיֶּיהָ.

עַיִן טוֹבָה שׁוֹרֶשֶׁת בְּהַכָּרַת הַטּוֹב: לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁהַשֵּׁנִי עָשָׂה לִי.

עַיִן טוֹבָה שׁוֹרֶשֶׁת בְּהַכָּרַת הַטּוֹב.

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

🧭 בּוֹדְקִים אֶת עַצְמֵנוּ

הַשְּׁאֵלָה הַמַּרְכַּזִּית בַּשִּׁעוּר: הַאִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מַכִּיר טוֹבָה?

הַדֶּרֶךְ: לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ, לִזְכֹּר אֶת הַחֲסָדִים (׳וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ׳) וְלֹא לְהִתְרַגֵּל אֲלֵיהֶם.

מִי שֶׁמַּתְחִיל לְהַכִּיר טוֹבָה, מַרְגִּישׁ אֶת הַלֵּב שֶׁלּוֹ נִפְתָּח.

שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ: הַאִם אֲנִי מַכִּיר טוֹבָה?

רָמָה ב׳ – מֵאָדָם לְה׳

מָה לוֹקְחִים מִרָמָה ב׳?

הָעֵצָה הִיא לִזְכֹּר אֶת הַחֲסָדִים. כָּל פַּעַם שֶׁאֲנִי זוֹכֵר טוֹבָה, אֲנִי מוֹסִיף עוֹד סִבָּה לֶאֱהֹב אֶת ה׳ שֶׁנּוֹתֵן לִי אוֹתָהּ.

סוֹף רָמָה ב׳

🤔 חוֹשְׁבִים עַל זֶה

• מָתַי הִתְלוֹנַנְתִּי עַל דָּבָר שֶׁקִּבַּלְתִּי, וּמָה הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בּוֹ מַתָּנָה?
• אֶת מִי אֲנִי שׁוֹכֵחַ לְהוֹדוֹת לוֹ, וְאֵיךְ אֶזְכֹּר אוֹתוֹ מָחָר?
• אֶכְתֹּב שְׁנֵי טוּרִים בַּמַּחְבֶּרֶת: ׳מַכִּיר טוֹבָה׳ שֶׁבִּי וּ׳כְּפוּי טוֹבָה׳ שֶׁבִּי, וְאֶבְחַר דָּבָר אֶחָד לְתַקֵּן הַשָּׁבוּעַ.

🎯 עַכְשָׁו – לַחִידוֹן! לְרָמָה ג׳ ←