הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

🌓 לֹא מַחֲלִיפִים תַּפְקִידִים

לְפִי הַשִּׁעוּר, הַשֶּׁמֶשׁ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה וּמְאִירָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַיָּרֵחַ. וְעִם זֹאת אֵין הִיא יְכוֹלָה לְהִתְגָּאוֹת עָלָיו, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה שֶׁמֶשׁ בַּלַּיְלָה: אָז לֹא יוּכְלוּ לִישֹׁן.

כָּךְ הַדָּבָר בֵּין אֲנָשִׁים: לְכָל אֶחָד מָקוֹם וְתַפְקִיד שֶׁלֹּא אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף.

הַיִּתְרוֹן שֶׁל חָבֵר גָּדוֹל מִמֶּנִּי אֵינוֹ מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לַתַּפְקִיד שֶׁלִּי.

לְכָל אָדָם תַּפְקִיד, וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל הָאַחֵר אֵינוֹ הַתַּפְקִיד שֶׁלִּי.

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

♻️ הַגַּאֲוָה מַפִּילָה אֶת עַצְמָהּ

הִנֵּה חֶשְׁבּוֹן קָטָן: אִם אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יוֹתֵר מֵחָבֵר, אֲנִי חוֹטֵא בְּגַאֲוָה. וְחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת כּוֹתֵב שֶׁהַגַּאֲוָה חֲמוּרָה מְאֹד.

אֲבָל לַחָבֵר אֵין גַּאֲוָה. אָז אֶפְשָׁר שֶׁדַּוְקָא אֲנִי פָּחוֹת מִמֶּנּוּ.

וְאִם אֵינִי מִתְגָּאֶה עָלָיו, הֲרֵי אֲנִי בְּעֶצֶם לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יוֹתֵר.

הַמַּחֲשָׁבָה ׳אֲנִי יוֹתֵר׳ מַפִּילָה אוֹתִי בְּעַצְמָהּ.

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

🛤️ מִי הֵבִיא אוֹתִי עַד כָּאן

עֵצָה לַעֲנָוָה: לְהִתְבּוֹנֵן מִי הֵבִיא אוֹתִי עַד כָּאן. אֲנִי חַיָּב תּוֹדָה לְאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי עַד כָּאן, גַּם אִם לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָם: מוֹרִים, סָבִים וַחֲבֵרִים עָזְרוּ בַּדֶּרֶךְ.

וּכְמוֹ כֵן בְּכָל כִּשָּׁרוֹן: אֲפִלּוּ הַקּוֹל שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ וְהַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי הֵם מַתָּנָה.

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי הוּא מִכֹּחַ מַה שֶּׁה׳ נָתַן לִי.

לִפְעָמִים אֲנִי כָּאן בִּזְכוּת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי.

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

🪞 מִדּוֹת אֵין אֶפְשָׁר לְחַלֵּק

הַשִּׁעוּר מְלַמֵּד: כְּמוֹ שֶׁאָדָם מִתְנַהֵג בְּמִדּוֹתָיו כְּלַפֵּי חֲבֵרוֹ, כָּךְ הוּא מִתְנַהֵג כְּלַפֵּי ה׳. אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עָנָו כְּלַפֵּי ה׳ וְגֵאֶה כְּלַפֵּי חָבֵר.

לָכֵן הָרַמְבַּ״ם קוֹרֵא לְהִלְכוֹת הַמִּדּוֹת ׳הִלְכוֹת דֵּעוֹת׳: הַדֵּעָה שֶׁל אָדָם הוֹלֶכֶת אַחֲרֵי הַמִּדּוֹת שֶׁלּוֹ.

מִי שֶׁמְּשַׁפֵּר אֶת הָעֲנָוָה כְּלַפֵּי חֲבֵרִים, מְשַׁפֵּר גַּם אֶת הַקֶּשֶׁר עִם ה׳.

הַמִּדּוֹת כְּלַפֵּי חָבֵר הֵן הַמִּדּוֹת כְּלַפֵּי ה׳.

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

☁️ גַּאֲוָה מְכַסָּה אֶת הַחֶסֶד

לְפִי הַשִּׁעוּר, אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים טוֹבָה לה׳ יוֹדְעִים שֶׁהוּא נוֹתֵן. אֲבָל הַמִּדּוֹת שֶׁלָּהֶם מְשֻׁבָּשׁוֹת: הֵם לֹא עוֹבְדִים עַל הָעֲנָוָה, וְלָכֵן לֹא רוֹאִים אֶת הַחֲסָדִים.

הָעֵצָה: לִלְמֹד מוּסָר וּלְהָבִין כַּמָּה גְּנוּיָה הַגַּאֲוָה וְהַכְּפִיּוּת טוֹבָה.

כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת חַסְדֵי ה׳ וְלִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

מִי שֶׁעוֹבֵד עַל הָעֲנָוָה, רוֹאֶה אֶת חַסְדֵי ה׳.

רָמָה ב׳ – עֲנָוָה וְגַאֲוָה

מָה לוֹקְחִים מִרָמָה ב׳?

הָעֲנָוָה פּוֹתַחַת אֶת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת חַסְדֵי ה׳, וְהַגַּאֲוָה מְכַסָּה אוֹתָם. כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵד עַל הָעֲנָוָה כְּלַפֵּי חֲבֵרִים, אֲנִי מִתְקָרֵב לה׳ וְאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר.

סוֹף רָמָה ב׳

🤔 חוֹשְׁבִים עַל זֶה

• מָתַי חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי יוֹתֵר מֵחָבֵר, וּמָה הִרְגַּשְׁתִּי בַּלֵּב?
• מִי הֵבִיא אוֹתִי עַד כָּאן, וְאֶת מִי אֲנִי יָכוֹל לְהוֹדוֹת לוֹ הַיּוֹם?
• אֲצַיֵּר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, אֶכְתֹּב מָה אֲנִי טוֹב בּוֹ וּמָה חָבֵר טוֹב בּוֹ, וְאֶכְתֹּב ׳בִּזְכוּתוֹ אֲנִי...׳.

🎯 עַכְשָׁו – לַחִידוֹן! לְרָמָה ג׳ ←