זִמּוּן

שְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ לֶחֶם יַחַד – חַיָּבִים לְזַמֵּן. הַמְּזַמֵּן אוֹמֵר: "נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ", וְכֻלָּם עוֹנִים: "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ". בַּעֲשָׂרָה מוֹסִיפִים "אֱלֹהֵינוּ". בְּמִסְעָדָה, כְּשֶׁכָּל אֶחָד יוֹשֵׁב בְּשֻׁלְחָן אַחֵר – לֹא מְזַמְּנִים.

שְׁלוֹשָׁה, אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה שֶׁאָכְלוּ יַחַד – אָסוּר לָהֶם לְהִתְחַלֵּק, כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיד אֶת הַזִּמּוּן. הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב: אִם רֹב הַחֲבוּרָה גָּמְרוּ וְרוֹצִים לְזַמֵּן – מִי שֶׁעוֹד אוֹכֵל עוֹצֵר, עוֹנֶה לַזִּמּוּן, וְאַחַר כָּךְ מַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל.

שִׁבְעָה שֶׁאָכְלוּ לֶחֶם וּשְׁלוֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ פֵּרוֹת אוֹ שָׁתוּ מַשְׁקֶה (לֹא מַיִם) – מִצְטָרְפִים לַעֲשָׂרָה וּמַזְכִּירִים אֶת הַשֵּׁם. הַמְּזַמֵּן תָּמִיד מֵאֵלֶּה שֶׁאָכְלוּ לֶחֶם. וּכְשֶׁיֵּשׁ זִמּוּן שֶׁל שְׁלוֹשָׁה גְּבָרִים – גַּם הַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת שֶׁבַּסְּעוּדָה עוֹנוֹת.

כְּשֶׁמְּזַמְּנִים – מִצְוָה (אֲבָל לֹא חוֹבָה) לְבָרֵךְ עַל כּוֹס יַיִן, "כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה". הַכּוֹס שְׁלֵמָה, נְקִיָּה וּמְלֵאָה. בַּסּוֹף הַמְּזַמֵּן מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן" וְשׁוֹתֶה.