חֶבְרָה וּשְׁלִיחוּת

לַחֲבֵרִים וְלַשְּׁכֵנִים יֵשׁ הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עָלֵינוּ – לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה הִיא לִמְצֹא חָבֵר טוֹב. וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אָמַר: "הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע".

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" – מִי שֶׁמִּתְחַבֵּר לַחֲכָמִים נַעֲשֶׂה חָכָם. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צִוָּה אֶת בָּנָיו שֶׁלֹּא יָגוּרוּ בֵּין לֵצִים, שֶׁלֹּא יִמָּשְׁכוּ אַחֲרֵיהֶם.

הָרַמְבַּ״ם כָּתַב: אָדָם נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחֲרֵי חֲבֵרָיו, וְלָכֵן יִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְיֵשֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא סֵרֵב לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹרָה, גַּם תְּמוּרַת אוֹצָרוֹת שֶׁל זָהָב.

טוֹב לְהַכִּיר אֲנָשִׁים שׁוֹנִים וְלִלְמֹד מֵהֶם – אֲבָל אֶת הַחֲבֵרִים הַקְּרוֹבִים בּוֹחֲרִים מֵחֶבְרָה טוֹבָה, שֶׁמְּחַזֶּקֶת אוֹתָנוּ. וְהַטּוֹב לֹא נִמְדָּד לְפִי גֹּדֶל הַכִּפָּה, אֶלָּא לְפִי כָּל הַתּוֹרָה – גַּם הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

אָסוּר לְהִפָּרֵד בְּשִׂנְאָה מֵאַחֵינוּ, גַּם מֵאֵלֶּה שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה – כֻּלָּם בָּנָיו שֶׁל ה׳, וְיֵשׁ בָּהֶם סְגֻלָּה קְדוֹשָׁה. פּוֹעֲלִים יַחַד לְמַטָּרוֹת טוֹבוֹת, וּבַחַיִּים שֶׁל יוֹם יוֹם בּוֹחֲרִים חֶבְרָה וּקְהִלָּה שֶׁל שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" – וְהַתּוֹכָחָה בָּאָה מִתּוֹךְ "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". חֲכָמִים אָמְרוּ: "כָּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה – כְּאִלּוּ יְלָדוֹ".