עֲצֵי פְּרִי וּבַל תַּשְׁחִית

מִי שֶׁנּוֹטֵעַ עֵץ פְּרִי מוֹסִיף מָזוֹן לָעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנָּטַע בְּעַצְמוֹ גַּן בְּעֵדֶן. הַתּוֹרָה אָסְרָה לַחַיָּלִים, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, לִכְרֹת עֲצֵי פְּרִי: "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ".

אִם אֲפִלּוּ בְּמִלְחָמָה אָסוּר לְהַשְׁחִית עֲצֵי פְּרִי – קַל וָחֹמֶר בִּימֵי שָׁלוֹם, וּמִכָּאן נִלְמָד כָּל אִסּוּר "בַּל תַּשְׁחִית". אֲבָל כְּשֶׁעוֹקְרִים עֵץ לְצֹרֶךְ חָשׁוּב בְּהַרְבֵּה, כְּמוֹ לִבְנוֹת בַּיִת לְמִשְׁפָּחָה, אוֹ כְּשֶׁהָעֵץ מַזִּיק – שׁוֹרָשָׁיו מְבַקְּעִים צִנּוֹרוֹת אוֹ שֶׁהוּא מֵבִיא חֲרָקִים רַבִּים לַבַּיִת – אֵין זוֹ הַשְׁחָתָה.

מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לֹא לְהַשְׁחִית שׁוּם דָּבָר מוֹעִיל: אֹכֶל, כֵּלִים, בְּגָדִים וְגַם אֶת הַטֶּבַע. מִי שֶׁשּׁוֹבֵר כְּלִי אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד בְּלִי צֹרֶךְ – עוֹבֵר עַל "בַּל תַּשְׁחִית".

שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים לָמַדְנוּ לִשְׁמֹר: אֶת הָעוֹלָם – "לֹא תַשְׁחִית"; אֶת הַגּוּף – "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"; וְאֶת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה – בְּהֶכְשֵׁר וּבִטְבִילַת כֵּלִים.

חֲכָמִים הִזְהִירוּ לִשְׁמֹר עַל הָאֹכֶל, וּבְמִיּוּחָד עַל הַלֶּחֶם. לֹא מַעֲבִירִים כּוֹס מְלֵאָה מֵעַל לֶחֶם, שֶׁמָּא תִּשָּׁפֵךְ עָלָיו, וְלֹא מַנִּיחִים עָלָיו כְּלִי מְלֻכְלָךְ. וְלֹא יוֹשְׁבִים עַל תִּיק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֹכֶל שֶׁעָלוּל לְהִמָּעֵךְ.

מִי שֶׁשָּׂבֵעַ אֵינוֹ צָרִיךְ לְסַיֵּם אֶת מָה שֶׁבַּצַּלַּחַת, כִּי אֲכִילָה יְתֵרָה מַזִּיקָה לַגּוּף – וְהַגּוּף חָשׁוּב יוֹתֵר. לָכֵן הָעִקָּר הוּא לֹא לְמַלֵּא אֶת הַצַּלַּחַת יוֹתֵר מִדַּי מֵרֹאשׁ.

חֲתִיכוֹת לֶחֶם גְּדוֹלוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לֹא מַרְטִיבִים בִּשְׁטִיפַת הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא עוֹטְפִים וּמַנִּיחִים בַּפַּח בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד. גַּם פֵּרוּרִים קְטַנִּים לֹא מַשְׁלִיכִים עַל הָרִצְפָּה, אֶלָּא אוֹסְפִים לַפַּח. מְעַט פֵּרוּרִים מֻתָּר לְפַזֵּר בֶּחָצֵר לַצִּפּוֹרִים.