הַזְכָּרַת גְּשָׁמִים וּבַקָּשָׁתָם

הַטָּעוּת הַשְּׁכִיחָה בְּיוֹתֵר הִיא בְּהַזְכָּרַת גְּשָׁמִים וּבְבַקָּשָׁתָם, כִּי הַלָּשׁוֹן רְגִילָה לַנֹּסַח הַקּוֹדֵם. הָעֵצָה: בְּיוֹם הַהַחְלָפָה חוֹזְרִים עַל הַנֹּסַח הֶחָדָשׁ תִּשְׁעִים פַּעַם, וְאָז גַּם אִם מִסְתַּפְּקִים אִם אָמְרוּ נָכוֹן – אֵין צֹרֶךְ לַחֲזֹר. בְּלֵיל ז׳ בְּמַרְחֶשְׁוָן: לְמִנְהַג הַסְּפָרַדִּים אוֹמְרִים ״רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ עָלֵינוּ״, וּלְמִנְהַג הָאַשְׁכְּנַזִּים ״וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה״.