הַהַגָּדָה

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּלֵיל ט״ו בְּנִיסָן, וְעִקַּר הַמִּצְוָה לְסַפֵּר לַיְּלָדִים: ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ״. גַּם מִי שֶׁאֵין לוֹ יְלָדִים – מְצֻוֶּה לְסַפֵּר. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

בְּמִצְוַת זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁבְּכָל יוֹם נָשִׁים פְּטוּרוֹת, אֲבָל בְּמִצְוַת הַסִּפּוּר בְּלֵיל הַסֵּדֶר – נָשִׁים חַיָּבוֹת. גַּם בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת נָשִׁים מְצֻוּוֹת, כְּמוֹ בְּכָל מִצְווֹת לֵיל הַסֵּדֶר, וְהַמִּצְוָה לִשְׁתּוֹת יַיִן מְשַׂמֵּחַ.

מְסַפְּרִים בְּדֶרֶךְ שֶׁל שְׁאֵלָה וּתְשׁוּבָה, כִּי הַשְּׁאֵלָה פּוֹתַחַת אֶת הַלֵּב. לָכֵן מְחַלְּקִים לַיְּלָדִים בִּתְחִלַּת הַסֵּדֶר אֱגוֹזִים וּמִינֵי מְתִיקָה, וּמְשַׁנִּים מֵהָרָגִיל – כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּאוּ וְיִשְׁאֲלוּ ״מַה נִּשְׁתַּנָּה״.

הַתּוֹרָה מְצַוָּה לְהַסְבִּיר לְכָל בֵּן לְפִי הַכִּשְׁרוֹן שֶׁלּוֹ. לֶחָכָם, שֶׁשּׁוֹאֵל בְּפֵרוּט, עוֹנִים בַּאֲרִיכוּת. לָרָשָׁע, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שֻׁתָּף, מַסְבִּירִים אֶת סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל – אוּלַי יִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ. לַתָּם מְסַפְּרִים עַל הַמַּכּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְעַל פַּרְעֹה שֶׁהִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ.

אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, בִּתְחִלַּת יְמֵי הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, תִּקְּנוּ אֶת נֹסַח הַהַגָּדָה – כְּדֵי שֶׁלֹּא נַשְׁמִיט שׁוּם יְסוֹד מֵהַסִּפּוּר. בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת הוֹסִיפוּ הַתַּנָּאִים, הָאָמוֹרָאִים וְהַגְּאוֹנִים, וְלִפְנֵי כִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה הִתְקַבֵּל נֹסַח אֶחָד בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.

פּוֹתְחִים אֶת הַסִּפּוּר בִּגְנוּת וּמְסַיְּמִים בְּשֶׁבַח: ״עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה״, וְ״מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ״ – וּבְסוֹף זָכִינוּ לְחֵרוּת וְלֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ רוֹאִים טוֹב יוֹתֵר אֶת הָאוֹר.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: כָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ – פֶּסַח, מַצָּה וּמָרוֹר – לֹא יָצָא. הַפֶּסַח מְבַטֵּא אֶת סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל, הַמַּצָּה – אֶת הַחֵרוּת, וְהַמָּרוֹר – אֶת הַשִּׁעְבּוּד.