בּוֹנֶה וְסוֹתֵר בַּבַּיִת וּבַכֵּלִים

מְלֶאכֶת בּוֹנֶה כּוֹלֶלֶת כָּל חִבּוּר קָבוּעַ לַבַּיִת אוֹ לַקַּרְקַע: אָסוּר לִתְקֹעַ מַסְמֵר בַּקִּיר, לְהַבְרִיג נוּרָה לַמְּנוֹרָה אוֹ לְהָסִיר חַלּוֹן. אֲבָל לִתְלוֹת תְּמוּנָה עַל מַסְמֵר שֶׁכְּבָר קָבוּעַ בַּקִּיר – מֻתָּר. וְגַם לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר דְּלָתוֹת, חַלּוֹנוֹת וּבְרָזִים – מֻתָּר, כִּי כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם.

אָסוּר לְתַקֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת: לִתְקֹעַ יָדִית לַפַּטִּישׁ, לְחַבֵּר רֶגֶל שֶׁל כִּסֵּא שֶׁנִּתְפָּרְקָה, אוֹ לְיַשֵּׁר כַּפִּית שֶׁהִתְעַקְּמָה – זוֹ מְלֶאכֶת "מַכֶּה בְּפַטִּישׁ", הַגִּמּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל כְּלִי. אֲבָל מֻתָּר לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר מִכְסֶה שֶׁל צִנְצֶנֶת, כִּי כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ. וְגַם פְּקַק פְּלַסְטִיק שֶׁל בַּקְבּוּק חָדָשׁ – מֻתָּר לִפְתֹּחַ, כִּי גַּם לִפְנֵי הַפְּתִיחָה הוּא כְּבָר הָיָה פְּקָק, וְגַם רֹב הַמַּחְמִירִים מַסְכִּימִים לְכָךְ.

אָסוּר לְיַשֵּׁר קַרְקַע – לְמַלֵּא גֻּמָּה אוֹ לְהָסִיר גַּבְשׁוּשִׁית – כִּי זוֹ מְלֶאכֶת בּוֹנֶה. לָכֵן אָסוּר לְשַׂחֵק בְּגֻלּוֹת עַל הָאֲדָמָה, שֶׁמָּא יַשְׁווּ גֻּמּוֹת, וְאָסוּר לְטַאטֵא חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְרֻצֶּפֶת. עַל הָרִצְפָּה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת – מֻתָּר לְשַׂחֵק, וּמֻתָּר לְטַאטֵא אוֹתָהּ.

עֲשִׂיַּת אֹהֶל – גַּג שֶׁמֵּגֵן מִשֶּׁמֶשׁ וּמִגֶּשֶׁם – הִיא תּוֹלָדָה שֶׁל בּוֹנֶה, וַחֲכָמִים אָסְרוּ גַּם אֹהֶל זְמַנִּי. אֲבָל הִתִּירוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי הַסֵּדֶר: קֹדֶם מַחְזִיקִים אֶת הַגַּג בָּאֲוִיר, וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִים מִתַּחְתָּיו אֶת הַקִּירוֹת אוֹ הָעַמּוּדִים. וּכְשֶׁמְּפָרְקִים – מוֹצִיאִים קֹדֶם אֶת הַקִּירוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֶת הַגַּג.