בַּעֲלֵי חַיִּים

הַתּוֹרָה צִוְּתָה שֶׁגַּם בַּעֲלֵי הַחַיִּים יָנוּחוּ בְּשַׁבָּת: "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ". לָכֵן לֹא מַעֲבִידִים שׁוּם חַיָּה – לֹא חֲמוֹר שֶׁסּוֹחֵב מַשָּׂא, וְלֹא יוֹנֵי דֹּאַר. וְאֶת הַכֶּלֶב מֻתָּר לְהוֹצִיא לָרְחוֹב בִּרְצוּעָה שֶׁעַל צַוָּארוֹ.

מִצְוַת הַשַּׁבָּת אֵינָהּ רַק שֶׁלָּנוּ: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ". הָאִסּוּר הוּא בְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, גַּם בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים. וְכָל מִי שֶׁגּוֹרֵם לַחֲמוֹר לָלֶכֶת עִם מַשָּׂא – אֲפִלּוּ בְּקוֹלוֹ – עוֹבֵר עַל אִסּוּר תּוֹרָה.

צֵידָה הִיא אַחַת מִן הַמְּלָאכוֹת: לִתְפֹּס חַיָּה אוֹ צִפּוֹר וְלִסְגֹּר אוֹתָהּ. צִפּוֹר שֶׁנִּכְנְסָה הַבַּיְתָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן – לֹא סוֹגְרִים אַחֲרֶיהָ אֶת הַחַלּוֹן. רוֹצִים לִסְגֹּר? קֹדֶם מְגָרְשִׁים אוֹתָהּ הַחוּצָה. וּמִי שֶׁמַּאֲכִיל תֻּכִּי בַּכְּלוּב – נִזְהָר לֹא לִפְתֹּחַ אֶת הַכְּלוּב.

אָסוּר לַהֲרֹג בְּשַׁבָּת שׁוּם בַּעַל חַיִּים, אֲפִלּוּ נְמָלָה קְטַנָּה. נְמָלִים עַל הַשְּׁבִיל – מְדַלְּגִים מֵעֲלֵיהֶן. יַתּוּשׁ עוֹמֵד עַל הַיָּד – אֶפְשָׁר לְהַרְחִיק אוֹתוֹ, אֲבָל לֹא לִמְעֹךְ וְלֹא לַהֲרֹג. יַתּוּשִׁים בַּחֶדֶר – מֻתָּר לְרַסֵּס כְּדֵי לְגָרֵשׁ, לֹא עֲלֵיהֶם, וְחַלּוֹן פָּתוּחַ כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ.