כְּלָלֵי הַמְּלָאכוֹת

הַתּוֹרָה אָסְרָה ״מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת״ – יְצִירָה מְתֻכְנֶנֶת, כְּמוֹ בַּמִּשְׁכָּן, וְלֹא כָּל מַאֲמָץ. לְהַעֲבִיר כִּסְאוֹת וְשֻׁלְחָנוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת – אֵינוֹ מְלָאכָה, אֲבָל לְהוֹצִיא מַחַט קְטַנָּה לִרְשׁוּת הָרַבִּים – מְלָאכָה. לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר חַלּוֹן – מֻתָּר, אֲבָל לְהַרְכִּיב חַלּוֹן עַל צִירָיו – מְלָאכָה.

לְיַד הַצִּוּוּי עַל בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן נֶאֱמַר: ״אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״. מִכָּאן לָמְדוּ: כָּל הַמְּלָאכוֹת שֶׁעָשׂוּ בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן – אֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת. הֵן שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע ״אָבוֹת מְלָאכוֹת״, כְּמוֹ זוֹרֵעַ, קוֹצֵר, אוֹפֶה, כּוֹתֵב, בּוֹנֶה, מַבְעִיר וּמוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

הַתּוֹרָה צִוְּתָה אֶת הַחֲכָמִים: ״עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי״ – לְהוֹסִיף גְּדֵרִים. לָכֵן אָסְרוּ: לְטַפֵּס עַל עֵץ אוֹ לִרְכֹּב עַל בְּהֵמָה – שֶׁמָּא יִקְטְפוּ עָנָף; לְנַגֵּן – שֶׁמָּא יְתַקְּנוּ כְּלִי נְגִינָה; לְבַקֵּשׁ מִגּוֹי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה; וּלְטַלְטֵל מֻקְצֶה.

מֻתָּר לִגְרֹר סַפְסָל אוֹ לָלֶכֶת עַל דֶּשֶׁא, אַף שֶׁאוּלַי יֵעָשֶׂה חָרִיץ בָּאֲדָמָה אוֹ יֵעָקְרוּ עֲשָׂבִים – כִּי אֵין מִתְכַּוְּנִים לְכָךְ, וְאֵין וַדָּאוּת. אֲבָל אִם בָּרוּר שֶׁהַמְּלָאכָה תֵּעָשֶׂה – אָסוּר. לְמָשָׁל, אָסוּר לִסְגֹּר דֶּלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ צְבִי בַּבַּיִת, כִּי בְּוַדַּאי יִצּוֹד אוֹתוֹ.

הַתּוֹרָה אָסְרָה מְלָאכָה שֶׁל תִּקּוּן וּבְנִיָּה. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל הַשְׁחָתָה – ״מְקַלְקֵל״ – פָּטוּר מֵעֹנֶשׁ הַתּוֹרָה, אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ. קוֹרֵעַ כְּדֵי לִתְפֹּר – אִסּוּר תּוֹרָה; קוֹרֵעַ סְתָם – אִסּוּר חֲכָמִים. וְכֵן הַדּוֹרֵס נְמָלִים אוֹ הוֹרֵג יַתּוּשִׁים – אָסוּר מִדִּבְרֵי חֲכָמִים.

הַתּוֹרָה אָסְרָה ״לַעֲשׂוֹת״ מְלָאכָה. כְּשֶׁהַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, וְהָאָדָם רַק גָּרַם לָהּ – זוֹ ״גְּרָמָא״. לְמָשָׁל, כְּשֶׁשְּׂרֵפָה מִתְפַּשֶּׁטֶת, מֻתָּר לְהַנִּיחַ סְבִיבָהּ כֵּלִים מְלֵאִים מַיִם – וּכְשֶׁהָאֵשׁ תַּגִּיעַ, הֵם יִתְבַּקְּעוּ וְהַמַּיִם יְכַבּוּ אוֹתָהּ.

הַתּוֹרָה צִוְּתָה: ״לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה – אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ... וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ״. לָכֵן אָסוּר לָתֵת לַיְּלָדִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילֵנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, וְאָסוּר לְהַעֲבִיד אֶת הַבְּהֵמוֹת – גַּם הֵן נָחוֹת. וַחֲכָמִים אָסְרוּ לְבַקֵּשׁ מִגּוֹי לַעֲשׂוֹת עֲבוּרֵנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת.