חַג הַסֻּכּוֹת

לֶחָג שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: חַג הַסֻּכּוֹת – עַל שֵׁם מִצְוַת הַסֻּכָּה; חַג הָאָסִיף – כִּי בּוֹ מְסַיְּמִים לֶאֱסֹף אֶת הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת מִן הַשָּׂדוֹת; וְ״הֶחָג״ – כִּי הוּא הַשָּׂמֵחַ וְהֶחָגִיגִי שֶׁבַּחַגִּים.

מָשָׁל: שְׁנַיִם נִכְנְסוּ לְמִשְׁפָּט, וְלֹא יָדְעוּ מִי נִצַּח – עַד שֶׁאֶחָד יָצָא וְהֵנִיף אֶת רָמְחוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל: אַחֲרֵי יְמֵי הַדִּין, כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים וְלוּלָבֵיהֶם וְאֶתְרוֹגֵיהֶם בִּידֵיהֶם – יוֹדְעִים שֶׁהֵם נִצְּחוּ בַּדִּין.

״לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. לְדַעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – הַסֻּכָּה זֵכֶר לְעַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהֵגֵנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. לְדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא – זֵכֶר לַסֻּכּוֹת מַמָּשׁ שֶׁעָשׂוּ. לַהֲלָכָה זוֹכְרִים בַּסֻּכָּה אֶת עַנְנֵי הַכָּבוֹד וְאֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם.

הַסֻּכָּה הִיא דִּירַת אַרְעַי. גָּבְהָהּ לְפָחוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים (כ־80 ס״מ) וְרָחְבָּהּ לְפָחוֹת שִׁבְעָה טְפָחִים (כ־56 ס״מ), כְּדֵי שֶׁאָדָם יוּכַל לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל בָּהּ. וְאִם הִיא גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה (כ־9 מֶטֶר) – פְּסוּלָה, כִּי סְכָךְ גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ צָרִיךְ בִּנְיַן קֶבַע.

אָמְרוּ חֲכָמִים: ״רְאוּיִים כָּל יִשְׂרָאֵל לֵישֵׁב בְּסֻכָּה אַחַת״. בְּחַג הָאָסִיף נֶאֱסָפוֹת יַחַד כָּל הַמַּעֲלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁל כָּל הַיְּהוּדִים, וְכָךְ מִתְגַּלָּה הָאַחְדוּת.

בְּכָל הַשָּׁנָה נִסְּכוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ יַיִן, וְרַק בְּסֻכּוֹת נִסְּכוּ גַּם מַיִם מִמַּעְיַן הַשִּׁילוֹחַ. עַל שְׁאִיבַת הַמַּיִם הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל הַלַּיְלָה, עִם נְגִינָה וְרִקּוּדִים. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְהַחֲסִידִים רָקְדוּ, וְכָל הָעָם – אֲנָשִׁים וְנָשִׁים – בָּאוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה קַלּוּת רֹאשׁ, בָּנוּ מִרְפָּסוֹת סְבִיב עֶזְרַת הַנָּשִׁים: הַנָּשִׁים עָמְדוּ לְמַעְלָה, הַגְּבָרִים לְמַטָּה, וְהָרִקּוּדִים בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ חֲכָמִים: ״מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה – לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו״.

בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַחַג הִקְרִיבוּ שִׁבְעִים פָּרִים, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בַּשֵּׁנִי שְׁנֵים עָשָׂר, וְכָךְ פּוֹחֲתִים עַד שִׁבְעָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. מִתּוֹךְ אַהֲבָה הִקְרִיבוּ עֲבוּרָם, כְּדֵי לְהוֹסִיף לָהֶם שֶׁפַע וּבְרָכָה.

מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לְשַׁתֵּף בְּשִׂמְחַת הַחַג אֶת הָעֲנִיִּים וְהַבּוֹדְדִים, וּלְהַזְמִין אוֹתָם לַסֻּכָּה. וּבַזֹּהַר נֶאֱמַר שֶׁמַּזְמִינִים לַסֻּכָּה גַּם ״אוּשְׁפִּיזִין עִלָּאִין״ – שִׁבְעָה צַדִּיקִים, מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וְעַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ.