הוֹשַׁעְנָא רַבָּה

הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל סֻכּוֹת נִקְרָא ״הוֹשַׁעְנָא רַבָּה״. בְּסֻכּוֹת נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם, וּבַיּוֹם הַזֶּה נֶחְתָּם הַדִּין – וְלָכֵן מַרְבִּים בִּתְפִלּוֹת ״הוֹשַׁע נָא״. בּוֹ מַקִּיפִים אֶת הַבִּימָה שֶׁבַע פְּעָמִים.

שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים לַדִּין: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה. גְּזַר הַדִּין נֶחְתָּם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה נִכְתָּבִים הַ״פְּתָקִים״ וְנִמְסָרִים לַשְּׁלִיחִים. עַד אָז עוֹד אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה, וְלָכֵן נָכוֹן לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בַּיּוֹם הַזֶּה.

בְּהוֹשַׁעְנָא רַבָּה נוֹטְלִים עֲרָבוֹת – זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ – וְחוֹבְטִים בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁהִנְהִיגוּ הַנְּבִיאִים. נוֹהֲגִים, עַל פִּי הָאֲרִ״י, לִטֹּל חָמֵשׁ עֲרָבוֹת קְשׁוּרוֹת וְלַחְבֹּט בָּהֶן חָמֵשׁ פְּעָמִים עַל הַקַּרְקַע. זֶה מִנְהָג, וְאֵין מְבָרְכִים עָלָיו.

בַּמִּקְדָּשׁ הֵבִיאוּ עֲרָבוֹת אֲרֻכּוֹת וְזָקְפוּ אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הַנְּבִיאִים הִנְהִיגוּ לִטֹּל עֲרָבוֹת בְּכָל מָקוֹם וְלַחְבֹּט בָּהֶן, וְאַחֲרֵי הַחֻרְבָּן מַמְשִׁיכִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי – זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.

אַחֲרֵי הַחַג מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאַרְבָּעָה מִינִים וּבַעֲצֵי הַסֻּכָּה, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הָאֶתְרוֹג. הֵם ״תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה״, וְאֵינָם צְרִיכִים גְּנִיזָה – אֲבָל אָסוּר לְבַזּוֹת אוֹתָם. מַנִּיחִים אוֹתָם בְּצַד הֶחָצֵר, בַּמָּקוֹם שֶׁמַּנִּיחִים עֲנָפִים גְּזוּמִים, וְלֹא בְּאַשְׁפָּה מְטֻנֶּפֶת.

לֹא מְפָרְקִים אֶת הַסֻּכָּה עַד סוֹף הַחַג – גַּם לֹא אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה שֶׁל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, כִּי עַד הָעֶרֶב עוֹד יֵשׁ מִצְוָה לָשֶׁבֶת בָּהּ. כְּשָׁעָתַיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה מֻתָּר לְפַנּוֹת אֶת הָרָהִיטִים לִקְרַאת שְׁמִינִי עֲצֶרֶת.