חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר

אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ שֶׁאַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם מִתְפַּלְּלִים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּלַחַשׁ, הַחַזָּן חוֹזֵר עַל הַתְּפִלָּה בְּקוֹל רָם. כָּךְ גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְגַם מִי שֶׁיּוֹדֵעַ – מַקְשִׁיב לַחַזָּן וְעוֹנֶה אָמֵן אַחֲרֵי כָּל בְּרָכָה.

גַּם הַיּוֹם, כְּשֶׁיֵּשׁ סִדּוּרִים לְכֻלָּם, אוֹמְרִים חֲזָרַת הַשַּׁ״ץ – כִּי מָה שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ נִשְׁאָר בִּמְקוֹמוֹ. וְעוֹד: רַק בַּחֲזָרָה אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וְעַל פִּי הַקַּבָּלָה, מַעֲלַת חֲזָרַת הַשַּׁ״ץ גְּבוֹהָה עוֹד יוֹתֵר מִן הַתְּפִלָּה בְּלַחַשׁ.

כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת תְּפִלָּה בִּשְׁמִיעַת הַחַזָּן צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה תְּנָאִים: שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁיֵּשׁ מִנְיָן, וְשֶׁהוּא מֵבִין עִבְרִית. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל – חַיָּב לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּעַצְמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל מִסִּדּוּר, וְנִמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סִדּוּר – יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָצֵאת בִּשְׁמִיעָה.

"אָמֵן" פֵּרוּשׁוֹ: אֱמֶת הִיא מָה שֶׁאָמַר הַמְבָרֵךְ. וּכְשֶׁיֵּשׁ בַּבְּרָכָה גַּם בַּקָּשָׁה, כְּמוֹ "חוֹנֵן הַדָּעַת", מְכַוְּנִים לִשְׁנֵי דְּבָרִים: אֱמֶת שֶׁהַדַּעַת מִמֶּנּוּ, וְהַלְוַאי שֶׁיָּחֹן אוֹתָנוּ דַּעַת. עוֹנִים בְּקוֹל נָעִים, וְלֹא חָזָק יוֹתֵר מִקּוֹלוֹ שֶׁל הַחַזָּן.

נָהֲגוּ לוֹמַר "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אֶת שֵׁם ה׳ בַּבְּרָכָה – לְמָשָׁל בַּחֲזָרַת הַשַּׁ״ץ. אֲבָל בִּבְרָכָה שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים בָּהּ יְדֵי חוֹבָה, כְּמוֹ קִדּוּשׁ אוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר, לֹא אוֹמְרִים "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ", כְּדֵי לֹא לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה – וְעוֹנִים רַק אָמֵן בַּסּוֹף.

נוֹהֲגִים שֶׁהַחַזָּן מַתְחִיל אֶת הַחֲזָרָה רַק כְּשֶׁיֵּשׁ תִּשְׁעָה שֶׁיַּעֲנוּ אַחֲרָיו אָמֵן. לָכֵן כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַחְשֹׁב כְּאִלּוּ אֵין תִּשְׁעָה חוּץ מִמֶּנּוּ – וּלְכַוֵּן לְכָל בְּרָכָה וְלַעֲנוֹת אָמֵן.

בַּבְּרָכָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל חֲזָרַת הַשַּׁ״ץ אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה. הָעִקָּר הוּא הַפְּסוּקִים: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה׳ צְבָ-אוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" וּ"בָרוּךְ כְּבוֹד ה׳ מִמְּקוֹמוֹ". טוֹב לַעֲמֹד בִּקְדֻשָּׁה בְּרַגְלַיִם צְמוּדוֹת, כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים.

כְּשֶׁהַחַזָּן מַגִּיעַ לְ"מוֹדִים", כָּל הַקָּהָל כּוֹרֵעַ עִמּוֹ וְאוֹמֵר "מוֹדִים דְּרַבָּנָן" – נֻסָּח מְיֻחָד, שׁוֹנֶה מִמּוֹדִים שֶׁל תְּפִלַּת הַלַּחַשׁ. הַכְּרִיעָה הַזּוֹ הִיא כְּמוֹ הַכְּרִיעָה בְּמוֹדִים שֶׁבַּתְּפִלָּה.