בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר

חֲכָמִים תִּקְּנוּ בְּרָכָה עַל כָּל דָּבָר טוֹב שֶׁל הַבֹּקֶר: "פּוֹקֵחַ עִוְרִים" – עַל הָעֵינַיִם. "מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים" – עַל הַבְּגָדִים. "שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי" – עַל הַנַּעֲלַיִם.

בְּבִרְכוֹת הַשַּׁחַר תִּקְּנוּ חֲכָמִים שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת מְיֻחָדוֹת, לְהוֹדוֹת לַה׳ שֶׁבָּחַר בָּנוּ וְנָתַן לָנוּ אֶת מִצְווֹתָיו: ״שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי״, ״שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד״ וְ״שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה״.

בִּזְמַן חֲכָמִים בֵּרְכוּ כָּל בְּרָכָה בְּרֶגַע הַהֲנָאָה. הַיּוֹם נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ אֶת כֻּלָּן בְּבַת אַחַת, אַחֲרֵי שֶׁהִתְלַבַּשְׁנוּ – כְּדֵי לְבָרֵךְ בְּכָבוֹד וּבְכַוָּנָה, וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אַף בְּרָכָה.

מִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְבָרֵךְ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה – יָכוֹל לְבָרֵךְ אַחֲרֶיהָ. אֲבָל שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִים אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה:

בָּרָמָה הָאַחֲרוֹנָה תִּבְנֶה בְּעַצְמְךָ אֶת הַתְּשׁוּבָה, אוֹת אַחַר אוֹת. מִסְפַּר הַמִּשְׁבָּצוֹת מְגַלֶּה כַּמָּה אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בַּתְּשׁוּבָה.